פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המסמכים נחשפים: הישראלים שהתנגדו להמתת אייכמן

      ממסמכים שחשף גנזך המדינה לרגל 50 שנה למשפטו של הבכיר הנאצי, עולה כי שרי ממשלה ואנשי רוח התנגדו להוצאתו להורג. "מוטב שיתהלך עם אות קין במצחו", אמר שר האוצר ולימים רה"מ אשכול

      במלאת 50 שנה למשפטו של אדולף אייכמן, מבכירי המנגנון הנאצי ומאדריכלי הפתרון הסופי להשמדת יהדות אירופה במהלך השואה, חשף אמש (ראשון) גנזך המדינה מסמכים נדירים הממחישים כי לגזר הדין של אייכמן, עונש מוות בתלייה, הייתה התנגדות בקרב שרי ממשלה בכירים ואנשי רוח. לאחר שבית המשפט העליון דחה את ערעורו של אייכמן, נדרשה הממשלה לדון ביחסה לחנינה לקצין הנאצי. שר האוצר ולימים ראש הממשלה, לוי אשכול, וכן השר יוסף בורג, הביעו בישיבה הסתייגות מביצוע גזר דין המוות.

      במהלך הדיון הסוער אמר אשכול כי "אצלי השאלה אינה של מצפון, במקרה זה, יצור זה שנקרא אדם אינו מתקשר אליי עם מצפון, אולי עוד פחות מאשר חיה טורפת. זה גם לא 'מה יגידו גויים', אם ליהודים מותר או אסור להוציא לפועל פסק דין מוות נגד אייכמן. מהרגע הראשון, מרגע תפיסתו אמרתי לעצמי: אילו אפשרי היה שלאחר המשפט יתהלך בעולם עם אות קין במצחו ויתייחסו אליו כאל קין – זה הרבה יותר מאשר חמש הדקות של ביצוע פסק הדין". שר העבודה דאז, יגאל אלון, ניסה להניח את דעתו של אשכול ואמר לו בתגובה – "אז יכתבו ספרים". בסיום, כידוע, אשכול ובורג היו בדעת מיעוט.

      לא רק בקרב פוליטיקאים בלטה התנגדות להוצאתו להורג של אייכמן. יו"ר איגוד הנשים הבינלאומי למען השלום והחרות, חנה ברנהיים-רוזנצוויג, כתבה לנשיא המדינה, יצחק בן צבי, כי בשל חומרת מעשיו, אין עונש ראוי לאייכמן – בין אם מדובר בעונש מוות או במאסר עולם. ברנהיים-רוזנצוויג כתבה עוד כי אין תועלת בכך עבור העם היהודי: "מה ישתנה בשבילנו היהודים, אם אייכמן יקבל עונש כלשהו? אף יהודי לא יקום לתחיה על כך. לעומת זאת, איזה פסק דין יכול למלא את תפקידו כלפי אדם האשם בפשע כזה, ללא תקדים וללא הקבלה בתולדות האנושות?". לדבריה, גזר הדין טמן בחובו סיכון כי יגדיל את האנטישמיות ואת השנאה לישראל.

      המשוררת היהודייה נלי זק"ש כתבה לראש הממשלה, דוד בן גוריון, ואמרה לו שבראותה את עצמה קורבן הנאציזם, היא מפצירה בו להימנע מהוצאתו להורג של אייכמן, וזאת על מנת להבליט את הטוב לעומת הרוע בעולם. מהמסמכים עולה כי היו בישראל אלו שאף פעלו לטובת שינוי גזר הדין: קבוצת אנשי רוח בהנהגתם של מרטין בובר והוגו ברגמן שלחה מכתב לנשיא ובו נימקו את בקשתם ממנו לביטול העונש משיקולים של טובת המדינה ודמותה המוסרית, וכדי למנוע הזדמנות משונאי ישראל לטעון שעתה ניתן כופר דם תמורת פשעי הנאצים.

      המאמצים לשינוי גזר הדין לא נשאו פרי, כידוע. אייכמן, שהיה האחראי במשטר הנאצי על משלוחי היהודים ברכבות מרחבי אירופה אל מחנות הריכוז וההשמדה במזרח אירופה, הורשע בכל 15 סעיפי כתב האישום שהוגש נגדו. פסק הדין קבע כי אייכמן היה בעל תפקיד מרכזי במנגנון ההשמדה, כי סמכויותיו היו רחבות, וכי הוא יזם ועודד בעצמו חלק מפעולות הגירוש, ודבק בהן בקנאות ובברוטליות. בלילה שבין ה-31 במאי ל-1 ביוני 1962, הוצא אייכמן להורג בתלייה בכלא רמלה, גופתו נשרפה ואפרה פוזר בים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.