פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח המבקר: צה"ל פלש לשטחי ציבור

      מדו"ח מבקר המדינה עולה שצה"ל פלש לשטחי ציבור, זיהם קרקעות, לא פינה מחנות וטרם נערך להעתקת בסיסיו לדרום. לינדנשטראוס מצא גם ליקויים בטחוניים במחסומים באזור ירושלים

      דו"ח מבקר המדינה 61א', העוסק במערכת הביטחון שפורסם היום (שלישי), מצביע על כשלים חמורים בכל הקשור לקרקעות המוחזקות על ידי מערכת הביטחון וצה"ל. בין היתר מעלה המבקר, מיכה לינדנשטראוס, ליקויים בהקצאת קרקעות לבסיסים ולשטחי אש, ופערים של מאות אחוזים בין השטחים שאושרו לצה"ל ובין השטחים שתפס הצבא בפועל. כמו כן, נמצא כי צה"ל התעכב באופן משמעותי בהעתקת בסיסים שאותם התחייב לפנות כבר לפני שנים - מהלך שהיה אמור דווקא לחסוך לצבא כספים רבים.

      עוד נחשף כי מנתונים שמסר צה"ל למבקר, עולה כי בסיסי הצבא ושטחי האש שלו מתפרשים על כ-40% משטחי המדינה (כשמונה מיליון דונם), וכי צה"ל מטיל מגבלות על שימוש אזרחי ב-40% נוספים. המבקר מעיר בחריפות על פערים משמעותיים, לעתים של מאות אחוזים, בין גבולות השטח שאושרו למחנות רבים בצה"ל על ידי מינהל מקרקעי ישראל, לבין הגבולות בפועל, במשך שנים רבות נוכח היעדר פיקוח ובקרה מצד המנהל. "צה"ל תופש שטחים שלא הוקצו לו או אינו מנצל שטחים שכן הוקצו", כותב המבקר. "מעבר לכך, המינהל אינו יכול להקצות את השטחים לגורמים אזרחיים, ובפועל שילם משרד הביטחון למינהל במשך שנים דמי שימוש שלא על פי היקף השטחים שצה"ל השתמש בהם בפועל". המבקר מביא כדוגמה מתקן של צה"ל, שהשטח שהוקצה לו על ידי המינהל היה 14 דונם, אולם בפועל התפרס צה"ל על שטח של כ-92 דונם - יותר מפי שישה.

      בסיס מחנה שמונים סמוך לפרדס חנה, מרץ 2011 (שלומי גבאי)
      פערים של מאות אחוזים בין השטחים שהוקצו לצה"ל לבין השטחים שתפס בפועל. בבסיסים אחרים נמצאו "מבנים מיושנים ומסוכנים". מחנה 80 (צילום: שלומי גבאי)

      בנוסף מעיד המבקר כי רק כמחצית מהבסיסים שצה"ל התחייב להשיבם לחזקת המדינה עד סוף 2007, אכן הוחזרו. באלה שאכן עזב צה"ל, הדבר נעשה ללא ניקוי השטח, והצבא הותיר בו מפגעים רבים וזיהומים שונים. "חלק גדול מהמחנות הנטושים אינם מגודרים ואינם מאובטחים, והדבר מאפשר כניסת אזרחים לתחומם. עקב כך, ונוכח המפגעים הרבים שנותרו בהם, הם בגדר סכנה ממשית ומיידית לשלום הציבור מהבחינה הבטיחותית", כותב לינדנשטראוס. בין המחנות שלא פונו נמצאים בסיס תל השומר, שהקרקע שבו הוא יושב יועדה לבניית כ-2,000 יחידות דיור ליישובי בקעת אונו, ובסיס סירקין הסמוך לפתח תקווה, שנועד להוות "שטח כפרי פתוח". עוד ברשימת המבקר בסיס חיל הים באילת ובסיס הטירונים "מחנה 80" הסמוך לפרדס חנה, שעליו התריע המבקר כי המבנים שנבנו בו מיושנים ומסוכנים. לדברי המבקר, התנהלות צה"ל בנושא בולטת על רקע המחסור ההולך וגובר בקרקעות במרכז הארץ, מה גם שפינוי הבסיסים היה אמור להועיל כלכלית לצבא.

      מחדלים בחסומים מסביב לירושלים - סיכון בטחוני

      בתוך כך, ושבוע בלבד אחרי הפיגוע סמוך לבנייני האומה בירושלים, מגלה המבקר כמה בעיות משמעותיות במחסומים מסביב לבירה. בין היתר נכתב בדו"ח כי נמצא פער משמעותי ביותר בכמות השוטרים שהועסקו ביחידת המעברים של מג"ב, לבין מספר המאבטחים האזרחיים שהועסקו במעברים, יחסית לתקן שנקבע. לדברי המבקר, המחסור בשוטרים ובמאבטחים אזרחיים עלול לגרום לירידה ברמת הבידוק, להגביר את הסיכון הביטחוני - ולפגוע ברמת השירות עקב התארכות זמני ההמתנה במעברים.

      מבקר המדינה בדק בין היתר גם את נושא המחסומים בשטחי יהודה ושומרון שטרם הועברו לשליטה אזרחית. בין היתר, התגלה כי על אף שהוחלט כי השב"כ יהיה הגוף שינחה את הגופים שיפעילו את המעברים כיצד לטפל בנוסעים, טוען המבקר כי זה ארבע שנים מסרבת משטרת ישראל לקבל הנחיות מהשב"כ. "לדבר עלולות להיות השפעות חמורות והוא אינו עולה בקנה אחד עם כללי מנהל תקין", מעיר המבקר.

      בסיס תל השומר, מרץ 2011 (אורי לנץ)
      הקרקע שעליה יושב מחנה תל השומר, שצה"ל טרם פינה, יועדה לבניית 2,000 יחידות דיור (צילום: אורי לנץ)

      המבקר גם מתייחס לסוגיית העברת כמה מבסיסי צה"ל לנגב. מביקורתו, עולה כי שני שרי האוצר האחרונים, רוני בר-און ויובל שטייניץ, לא הצליחו להשיג מקורות מימון להעברת חלק מהבסיסים לדרום. הדבר עיכב את לוח הזמנים שתוכנן, ומנע מאגף המודיעין ואגף התקשוב להיערך מבחינת כוח האדם הקיים למעבר לאזור הנגב. מעבר לכך, העיכוב הביא לכך כי לשטחים המיועדים לבניית הבסיסים בנגב פלשו גורמים שונים שהחלו לבנות בהם מבנים לא חוקיים, בנייה שהיקפה רק צפוי לגדול. "עיכובים אלה מעלים סימני שאלה רבים לגבי המהלך כולו, ואף מעמידים בספק את עצם ביצועו", נכתב בדו"ח, לדברי המבקר, העיכוב במעבר הבסיסים "עלול להביא לאובדן התועלות הלאומיות המצופות ממנו, הן בהעצמת היכולות המבצעיות של צה"ל - והן בהיבטים אזרחיים הנוגעים לצמיחה כלכלית ולשינוי חברתי בנגב".

      "משרד הביטחון לא טיפל בזיהומים רחבי היקף"

      בדו"ח הנוכחי גם בודק המבקר כיצד פעלה מערכת הביטחון בטיפול בליקויים עליהם התריע בדו"חות הקודמים. בין היתר, עולה מהדו"ח הנוכחי כי למרות שכבר לפני שש שנים התריע המבקר על הצורך לפנות ארגזי תחמושת וחביות נפץ בין חופי תל ברוך לחוף הצוק באזור תל אביב והרצליה, עד כה לא חלה כל התקדמות בנושא. "יש לטפל ללא דיחוי במפגע זה, שיש בו סיכון לנפש ולרכוש", כותב המבקר. "נוכח חומרת הבעיה, לא ניתן להסתפק רק במתן הנחיות בדבר הצעדים שיש לנקוט אם תיפלט תחמושת לחוף".

      כמו כן, ממשיך לינדנשטראוס לעקוב אחר הטיפול בזיהום מי התהום בעקבות דליפת דלק סילוני במשך השנים מבסיס חיל האוויר בחצור, ומגדיר את הטיפול בנושא כ"איטי מאוד". "משרד הביטחון לא תיקן את הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת בכל הנוגע לטיפולו בזיהומים רחבי היקף ובנוגע לטיפולו בנושא הוועדה לשמירת איכות הסביבה במערכת הביטחון. טיפולו של המשרד בנושאים אלה התמהמה במשך שנים, למרות הנזקים שמקורם בזיהומים אלה והנזקים העתידיים שעלולים להיגרם בגינם", כותב המבקר.

      דובר צה"ל: "נמצאים בתהליך של הסדרת פערים"

      מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "דו"ח מבקר המדינה 61א' התקבל בצה"ל וממצאיו נותחו ונלמדו, וישמשו כלי עבודה מרכזי לשיפור והתייעלות. צה"ל, כארגון מבוקר, מחויב להפקת לקחים ולתיקון כלל הליקויים העולים מהדו"ח, תוך מעקב סדור אחר התקדמותם ודיווח על כך לגורמים הרלוונטיים בממשלה, בכנסת ובמשרד הביטחון ככל שיידרש. בימים אלה מתקיים במקביל תהליך ממשלתי לקידום חוק למניעת זיהום קרקע ולטיפול בקרקעות מזוהמות, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, בו נוטל צה"ל חלק פעיל. צה"ל ישתלב בתכנית המדינית לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקומן לכשתידרשנה.

      "במהלך השנה המשיך צה"ל לעסוק במלחמה בטרור ובאימונים של כוחות הסדיר והמילואים, זאת תוך שמירה מתמדת על כשירות ומוכנות למלחמה, אם תכפה עלינו. צה"ל ימשיך לפעול על פי תוכנית העבודה, תוך כוונה למצות באופן מיטבי ומרבי את כלל המשאבים העומדים לרשותו. מאז 2006, נמצא צה"ל בתהליך של הסדרת פערים בכל הנוגע לניהול קרקעות. במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה, משימת פינוי מפגעים במחנות הבלתי-מאוישים הוגדרה כמשימה מטכ"לית בתעדוף גבוה. בצה"ל מקיימים פעילות משותפת עם משרד הביטחון מול מינהל מקרקעי ישראל, להתאמת גבולות המתקנים הביטחוניים. כמו כן, אגף הלוגיסטיקה נמצא בימים אלה בתהליך מתקדם של מיפוי מחנות צה"ל, הן בהיבטים סביבתיים והן בהיבטים בטיחותיים".

      מילואים בעין המצלמה (דובר צה"ל , רז רוגובסקי)
      המבקר התריע כי העיכוב במעבר הבסיסים לנגב הביא לפלישת גורמים שונים אל השטחים שיועדו לבנייה (צילום: דובר צה"ל)

      משרד הביטחון: המעבר לנגב מעוכב בשל קושי תקציבי

      ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, כי "הדו"ח עוסק בנושאים נוספים - אולם עקב רגישותם, על פי החוק והנוהל הם נותרו חסויים".

      תגובת המשרד בנושא העתקת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב:
      "לאחר שמשרד האוצר העמיד תקציב לטובת העברת בסיס התובלה ובסיסי ההדרכה, מערכת הביטחון הובילה בהצלחה רבה את העברת בסיס נבטים, במסגרת לוח הזמנים והתקציבים שהועמדו לנושא, ובימים אלה נמצאת מערכת הביטחון בעיצומו של מכרז להקמתה, הפעלתה ואחזקתה של 'קריית ההדרכה' בצומת הנגב לתקופה של 25 שנה, לאחר שעבודות העפר בשטח כבר הסתיימו. משרד הביטחון מודה למבקר על הערותיו, ומקווה שבעקבותיהן יזורז תהליך הקצאת התקציבים ממשרד האוצר למימוש העברת יחידות המודיעין ויחידות התקשוב לנגב. מערכת הביטחון ערוכה ומוכנה לביצוע מיידי של המעבר לנגב. סוגיית התקציב מהווה את הגורם המעכב היחיד למימוש המעבר".

      "אך טבעי שמערכת הביטחון נדרשת למרחבים גדולים"

      תגובת משרד הביטחון בנושא שימוש צה"ל בקרקעות המדינה:
      "יודגש כי כפי שידוע היטב, שטחה הכולל של מדינת ישראל אינו גדול. בהינתן האתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת ישראל באזור, אך טבעי הוא שמערכת הביטחון נדרשת למרחבים גדולים עבור צרכי האימונים השונים של מערכת הביטחון. כך זה היה בעבר, וכך גם יהיה בעתיד כל עוד צרכי הביטחון של ישראל לא ישתנו באופן דרסטי. משרד הביטחון פועל בשנים האחרונות בצורה מסיבית לפינוי מחנות צה"ל במידת האפשר, ולהחזרת הקרקעות לרשות מינהל מקרקעי ישראל, זאת על מנת לסייע בפיתוח האזרחי והכלכלי של המרחבים השונים. עד כה פינתה מערכת הביטחון עשרות מחנות צה"ל בהיקף תקציבי של למעלה משלושה מיליארד שקלים".

      תגובת משרד הביטחון בנושא פעילות המעברים בין ישראל לאזור יהודה ושומרון:
      "עד כה אוזרחו בגזרת יהודה ושומרון תשעה מעברים. שלושה מעברים נוספים בעוטף עזה, מעבר ארז, כרם שלום וקרני, מאוזרחים ומתופעלים גם הם על-ידי רשות המעברים היבשתיים. במהלך 2011, יאוזרח מעבר נוסף בגזרת השומרון (מעבר אליהו). אזרוח המעברים זוכה לשבחים רבים מכל העוסקים בנושא בישראל ובקרב הארגונים הבינלאומיים. עמדת משרד הביטחון היא כי יש להמשיך באזרוח המעברים מהר ככל הניתן, לכשיועמדו לכך התקציבים הנדרשים על ידי הממשלה".