כבר שנים שרעייתי, שגדלה בצרפת, מנסה להסביר לי את פירוש המושג "דז'ה-וו", אך ללא הצלחה. בימים האחרונים, כאילו היתה זו משימה לאומית, התגייסו להם כל שרי הממשלה להסביר לי את משמעות המילה , אחרת קשה להסביר מדוע, כמו רבים אחרים, אני מוצא את עצמי חוזר ומדקלם: "דז'ה-וו". היינו כבר בסרט הזה; אפילו עוד לא הספקנו לשכוח את יציקת העופרת הראשונה, והנה כבר מתרגשת עלינו יציקה שנייה.
בואי כלה בואי כלה, מברכים לא מעט את הפעולה הצבאית שלה אנו מצפים ומחכים. אך יש להגדיר טוב יותר את הבעיה; אין לנו יעד ולא מטרה , איננו ערבים זה לזה ואיננו מביטים על כל התמונה, איש בארבע אמותיו יחיה והקורא לעזרה ימתין ויחכה . העוטף בעזה הופקר עת טמנו ראשינו בחול כאילו מדובר בצרה לא לנו.
כעת הגיע תורם של תושבי המרכז לשחק את המופתעים, כאילו לא שמעו עד כה דבר והיו מנותקים לגמרי. אך גם אם נקבל את התעלמותם של אזרחי המדינה, האם זוהי ההתנהגות המצופה מקברניטיה? ממשלת ישראל הבינה כנראה את הפטנט; העם מיואש עד כדי כך שניתן לחגוג ולהתהולל מבלי לחשוש שמישהו ישתולל.
עוד בוואלה!
שר עורף שאפילו שריפות לא יודע לכבות
רק לפני כמה שבועות מינתה הממשלה שר עורף. ראו מי נבחר לייצג אותנו בכבוד, הלא הוא סגן השר שגם את השריפות לא ממש ידע לכבות. אוי לנו כי התייאשנו ולממשלה כרטיס להפקרות וחגיגה נתנו: הייתכן כי שר עורף יהיה בישראל, שלא יפצה פיו ועלינו יגן? האם לא לגיטימי כי שר העורף יאמר את דברו בימים אלו? האם לא זכותנו כי כמה שרים את העם ייצגו , אם לא שר אחד? ומה עושה שר הביטחון? מפריח לנו את אותן האמירות כדי שניטיב להבין את המושג שכל כך קשה היה לרעייתי להסביר.
עכשיו הבנתי , דז'ה-וו זוהי תופעה שבה אדם מרגיש כאילו התנסה כבר בעבר במצב המתקיים בהווה. עדיף שלא נמשיך בפירוט הגורמים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שמובילים למצב כזה ובתיאור זה נסתפק, כי מי שאחראי לצרה, ללא כל ספק, היא הממשלה. כשאין יד מכוונת ואין גיבוש בין אותו הקבינט, המטבחון, המרפסון, החדרון ,השביעייה והחמישייה, הרי שבשפת השוטרים את אותו חסר עמוד שדרה נכנה: "שישייה " .
אנא מכם שרי ממשלת ישראל וחברי הכנסת היקרים: הבנו, למדנו, הפנמנו מהו דז'ה-וו. אם בפעולה צבאית עסקינן, אז תנו בראש בכל הכוח. אל תהססו ואל תמצמצו, מספיק חטפנו והופקרנו. לא מספיק להפציץ מחסנים וסככות ומחרטות :תנו לצה"ל לחסל את כל בנק המטרות. אם עדיין אין פתרון ולא הבנתם את הבעיה, שבו מהר יחדיו ועשו את המלאכה וקיימו את השבועה שנדרתם כשנכנסתם לתפקידכם. בכל מקרה, לשרי הממשלה אמסור את תודה של רעייתי; תודה שהצלחתם לפחות להסביר ואת המושג דז'ה-וו. טרם אשכח, אשתי מבקשת להודות שהצלחתם לפחות להסביר ואת הביטוי עבורי לפרש ולהאיר .