פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשנות משפטית: בית המשפט הפגיש בין הציבורי לפרטי

      גזר הדין של משה קצב משקף לא רק את הפן הציבורי (הבא לידי ביטוי בעונש המאסר) אלא גם את הפן האישי של הנפגעת, כפי שבא לידי ביטוי בפיצוי הנפסק עבורה, ועבורה בלבד. ד"ר דנה פוגץ' על קולן של המתלוננות

      מכל השאלות שהעלתה ומעלה פרשת קצב, ששיאה בגזר דינו שניתן היום, מעניינת במיוחד זו הנוגעת למעמדן ומקומן של נפגעות עבירותיו במהלך המשפט הפלילי כולו. לגזר הדין בפרשה זו, המשקף את חומרת העבירות בהן הורשע הנשיא לשעבר, ישנם שני היבטים ואת שניהם צריכים היו השופטים לשקלל בבואם לפסוק העונש. ראשית, ההיבט הציבורי, עליו אנו רגילים לחשוב בהקשר הפלילי, של עבירה כפוגעת בציבור כולו גם אם מבוצעת בחדרי חדרים. בנוסף לכך, היבט פרטי מאד – של הנפגעות עצמן, ממנו לא ניתן להתעלם עוד והמבטא את המודעות הגוברת לנסיבותיהם האישיות של הנפגעים, והמודעות בדבר השלכות טראומטיות אפשריות של סוגי עבירות שונים, במיוחד עבירות מין ואלימות.

      פרשת קצב מתחילתה ועד סופה חשפה בציבור את שאנחנו, העוסקים בתחום הפלילי, יודעים מזמן: השינוי העצום שחל במקום שתופסת נפגעת העבירה בהליכים, בעיקר כשמדובר בעבירות מין. ההליך הפלילי הופך להליך בו לנפגע מקום, בו גם הוא נמצא בפוקוס, ולא רק למדינה, על הטוב והרע שבכך. גזר הדין הוא שיאו של התהליך.

      ובתפקיד הראשי: הנפגעות

      הנפגעות "כיכבו" בפרשה זו מתחילתה ולאו דווקא מרצונן או לטובתן. בתחילת הפרשה, כזכור, עלו שאלות בדבר התעלמותה הנטענת של הפרקליטות מנפגעות בהגיעה להסדר הטיעון השנוי במחלוקת עם קצב. את ההתנהלות המשפטית ליוו לכל אורך הדרך מאבקים בתקשורת ובציבור, בהם ניסו מקורביו של קצב להטיל דופי במתלוננות השונות. את טענת ההגנה מן הצדק של קצב, הטענה כי אין להטיל עליו אחריות פלילית שכן התקשורת כבר שפטה והרשיעה אותו, דחה בית המשפט בקבעו כי גם קצב ואנשיו השתמשו בתקשורת כבכלי במאבקם נגד הנפגעות (ולא, יודגש, נגד הפרקליטות).

      בשלב הטיעונים לעונש לא הדגישה המדינה רק את חומרת מעשיו של קצב כעבירה כלפי הציבור, אלא ביקשה וקיבלה אף תסקיר נפגעת. התסקיר עצמו הוא דו"ח של קצין מבחן המביא בפני בית המשפט את הנזקים הספציפיים שנגרמו לאותה אישה, השלכות מעשיו של קצב עליה מרגע שנפגעה ועד לסיום ההליך המשפטי. תסקיר זה חיוני לאור פסיקתו של בית המשפט העליון הקובעת כי נסיבותיו האישיות של קורבן העבירה והשפעת העבירה על חייו ועל מצבו הגופני והנפשי מהוות שיקולים לגיטימיים שעל בית המשפט להתייחס אליהם בבואו לגזור עונש, והתסקיר הינו הכלי המרכזי המאפשר לבית המשפט לקבל מידע מלא ועדכני לגבי מצבו של הנפגע.

      אילוסטרציה (יח"צ)
      האם יכולה באמת אמירת השופטים להבטיח לנפגעות השוקלות היום באם כדאי להן להתלונן כי המערכת תקשיב להן? שופטי ההרכב של קצב, סוקולוב, שבח וקרא (צילום: דוברות בתי המשפט)

      דעת המיעוט: הנאשם חוזר למרכז הבמה

      ראוי לציון גם הפיצוי שנפסק הבוקר בגזר הדין. בכך, גזר הדין אינו משקף עוד רק את הפן הציבורי (הבא לידי ביטוי בעונש המאסר) אלא גם את הפן האישי של הנפגעת, כפי שבא לידי ביטוי בפיצוי הנפסק עבורה, ועבורה בלבד. בעשור האחרון, בעקבות שינוי מעמד הנפגע, דומה שנפסקים פיצויים לנפגע ביותר תיקים פליליים, גם אם תקרת הפסיקה, 258,000 ¤ בגין כל אחת מהעבירות, עדיין רחוקה במרבית המקרים. השופטים הפוסקים פיצויים מעבירים מסר לנפגעת, מסר כי היא אינה 'שקופה' עוד, היא וסבלה הפרטי נראים ונלקחים בחשבון. לכן, ראוי היה שיפסוק היום בית המשפט פיצויים גם לשתי המתלוננות הנוספות בפרשה, גם אם בסכום נמוך יותר, על מנת להביא את קולן בגזר הדין.

      יש לציין גם את דעת המיעוט שהוקראה הבוקר בבית המשפט. דעה זו, לקחה בחשבון את מה שעבר קצב בשנים האחרונות, והניחה במרכז הבמה את סבלו של הנאשם. ברגע זה, אי אפשר להתחמק מן השאלה הכל כך ברורה - כיצד אינה רואה דעת המיעוט את התהליך הדומה כל כך שעבר על המתלוננות? פרטיותן הופרה באופן בוטה והכפשות לא מעטות הוטלו לעברן.

      ואולם, כשורה תחתונה, האם יש בגזר הדין של קצב מסר לנפגעות ונפגעים כי "כדאי" להם להתלונן? אסור לשכוח שגזר דין זה הגיע לאחר שנים של התנהלות משפטית לקויה ובעייתית, של התמודדות בה נדרשו הנפגעות לאורך רוח ולתעצומות נפש. האם יכולה באמת אמירת השופטים לרפא שנים אלה, להבטיח לנפגעות השוקלות היום באם כדאי להן להתלונן כי המערכת תקשיב להן, בסופו של דבר? התשובה, לצערי, וכפי שמעידה דרך הצגת השאלה, אינה חד משמעית כלל. העמדה לדין של פוגעים איננה, יש לזכור, עניין פרטי של מתלוננת זו או אחרת אלא
      אינטרס של כולנו. וככל שהמדינה תכיר בכך כן ייטב.

      * ד"ר דנה פוג'ץ היא יו"ר ומנכ"ל משותף של מרכז נגה לליווי משפטי של נפגעי עבירה, בקריה האקדמית אונו.