"יפן חייבת להיות מודל לחיקוי עבור ישראל, כמדינה שערוכה לרעידות אדמה", כך קובע היום (שני) ד"ר אבי שפירא, ראש הוועדה להיערכות לרעידות אדמה. "אני מסתכל בטלוויזיה כבר כמה ימים ולא רואה כמעט בניינים שקרסו בגלל רעידת האדמה. גל הצונאמי שבא אחרי הרעידה, היה אחראי לקריסתם של חלק מהמבנים אבל לא הרעידה עצמה".
על מנת להבין את עומק דבריו של ד"ר שפירא יש לזכור כי הרעידה שפקדה את יפן בשיעור של 9.1 בסולם ריכטר והיא הרעידה החזקה ביותר המתועדת בתולדות המדינה. "בניין הכור הגרעיני במחוז מיאגי שהיה במרחק מזערי במונחים גיאולוגיים, של 60 ק"מ ממוקד הרעש כמעט ולא ניזוק. הייתי מאוד שמח לראות את כלל המבנים והמפעלים בישראל מגיעים לרמת עמידות שכזו", אמר שפירא.
"הבנייה ברצועת החוף בישראל לא צריכה להשתנות נוכח האסון ביפן", ציין ד"ר שפירא. "הקריטריון הססמולוגי העולמי לבנייה זהה בכל המדינות: יפן, ישראל ושאר המדינות המפותחות. אותו קריטריון קובע כי בניין צריך לעמוד בפני תנודות תת קרקעיות שהסבירות להתרחשותן היא 1 ל-500 שנה, כלומר 10% לתקופה של 50 שנים".
"בנייה על החוף לא צריכה להיות שונה מכל בנייה במקום אחר למעט דרישות ספציפיות היקפיות כגון בניית מבנים גבוהים יותר, לאו דווקא על קו החוף. או מבנים בעלי חומות גבוהות שיוכלו לעמוד בפני גל צונאמי אפשרי", הוסיף שפירא.
הסבירות לגל צונאמי חזק שיכה בחופי ישראל לדעת מומחים היא 1 ל200 שנה, וגם אז לא מדובר בסדר גודל דומה למה שראינו עכשיו ביפן. הצונאמי האחרון שתועד בישראל לפי דבריו של ד"ר שפירא התרחש בשנת 1750, ופגע במספר ערים על קו החוף בניהן עזה, יפו ועכו. "גם אז, מרבית ההרס שתועד בספרים מאותה תקופה לא מתייחס לצונאמי, אלא יותר לרעידות האדמה שהתרחשו לאחר שהמים שטפו את סמטאות הבתים".
"אין מקום לשלווה"
"מפעלים לייצור חשמל וחומרים כימיים השוכנים על קו החוף בישראל לא מתכוננים בהכרח לגרוע מכל", קובע שפירא. "אחדים מאותם מפעלים, חברת חשמל לדוגמא, ערכו בשנים האחרונות מספר חיזוקים שלקחו בחשבון את האפשרות של פגיעת גל צונאמי".
"ברמה הממשלתית, לעיתים ישנם מפעלים המוגדרים כנכסים אך עלות השיפוץ וההתאמה שלהם כל כך יקרה עד שהממשלה והמפעל יעדיפו לקחת בחשבון את השבתתו של אותו מפעל לתקופה של חודש או חודשיים במקרה של אסון, מאשר להשקיע בו מאות מיליוני שקלים לתרחיש דמיוני של רעידת אדמה בסדר גודל של 7.5 בסולם ריכטר, תרחיש שאינו רלוונטי לקו החוף בישראל".
בישראל 80% מכלל המבנים נבנו על פי תקן עמידה ברעידות אדמה, כך שבמקרה של רעידה, סביר להניח שמרבית הבניינים לא יתמוטטו. 3500 מבני ציבור נבנו לפני 1980 והם נמצאים בשנים האחרונות בתהליך חיזוק לאור קבלת תקצוב ממשלתי בסך 3.5 מיליארד ¤ לנושא, על פני 25 שנה.
"אני לא נכנס לשלווה בשום מקרה", אומר שפירא, "הייתי שמח לראות את 20% מהמבנים שלא עומדים בתקן יחד עם אותם 3500 משופצים מחר בבוקר. בתור אזרח המדינה, אני יודע גם שלא ניתן לשעבד את תקציב המדינה כולו לשם חיזוק מבנים מדובר בסכומי עתק שאין ברשותנו".
את האופי המאופק שמפגינים מיליוני יפנים בימים האחרונים, נוכח האסון הלאומי, "לא ניתן ללמד בשום אוניברסיטה", מוסיף שפירא. "זה עניין של תרבות, התנהגות וניסיון רב שנים בהתמודדות עם רעידות אדמה. כמו שישראלים יודעים איך להתמודד עם אסון כמו פיגוע, כך היפנים יודעים להתמודד עם רעידות אדמה. היפנים כל כך רגילים לרעידות אדמה, עד כדי כך שבעת התרחשותה, הם יודעים להעריך את עוצמת הרעידה ולפעול בהתאם".