פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: אכילת ג'אנק פוד מורידה את מנת המשכל

      במחקר המקיף ביותר בנושא עד היום, מצאו חוקרים בריטים כי ילדים שניזונים בקביעות מתפריט עשיר בשומנים מעובדים וסוכר הם בעלי איי-קיו נמוך באופן מובהק. הסבר אפשרי: הכל בוויטמינים

      פעוטות וילדים שהתפריט הקבוע שלהם כולל מינון גבוה של מזונות מעובדים ועשירים בשומן ובסוכר צפויים להיות בעלי מנת משכל מעט נמוכה מהממוצע - כך עולה ממחקר שנערך באחרונה בבריטניה, ומתואר כמחקר המקיף ביותר אי פעם שבדק נושא זה.

      המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בריסטול ותוצאותיו פורסמו אתמול (שני) בכתב העת המדעי Journal of Epidemiology and Community Healt, נערך במשך שנים בקרב 14,000 ילדים שנולדו במערב אנגליה בשנים 1991-1992. מצבם הבריאותי והכללי עבר ניטור לאורך השנים ונבחן באופן מדוקדק בגיל שלוש, ארבע, שבע ושמונה וחצי. כמו כן, התבקשו הוריהם למלא שאלונים שונים, בהם התבקשו בין היתר לפרט אילו מאכלים ומשקאות צרכו ילדיה.

      החוקרים מצאו כי רוב הילדים ניזונים מאחד משלושה תפריטים בסיסיים: האחד עשיר בשומנים מעובדים וסוכר, השני "מסורתי", עשיר בבשר ובירקות, והשלישי "בריאותי", שכלל בעיקר ירקות, פסטה ואורז.

      בגיל שמונה וחצי, נמדדה מנת המשכל (איי-קיו) של הילדים באמצעות מבחנים סטנדרטיים, ונמצא הבדל מובהק בין אלו שניזונו בעיקר ממזון מעובד, לאלו שניזונו מתפריט בריאותי: האיי-קיו הממוצע של הראשונים היה 101, ושל האחרונים 106. יש לציין כי מספר הילדים בשתי הקבוצות היה דומה למדי - כל אחת מהן כללה כ-20% מסך הילדים.

      אבל מה עם המרכיב הכלכלי-חברתי?

      "זה לא הבדל גדול", הסבירה אחת מעורכי המחקר, פולין אמט, לסוכנות הידיעות הצרפתית, "אבל זה בהחלט הבדל שמשפיע על יכולתם להתמודד עם לימודים, ועם היבטים אחרים של החיים". אין כמובן הסבר ביולוגי מלא לתופעה, אך לדבריה, ניתן לשער כי הדבר קשור לתפקיד שממלאים ויטמינים בהתפתחות המוח בגילאים מוקדמים: "דיאטת ג'אנק-פוד ללא ספק אינה תורמת להתפתחות המוח".

      הקשר בין תזונה למנת משכל הוא נושא מאוד שנוי במחלוקת, משום ששלובים בו עוד משתנים רבים אחרים, כגון מצב כלכלי ורקע חברתי - שמשפיעים על התוצאות. כך למשל, ניתן לטעון כי במשפחה מהמעמד הבינוני תהיה יותר מודעות (וגם יותר יכולת כלכלית) להעניק לילדיה תזונה בריאה. סביר גם שאותה משפחה תנסה יותר לאתגר את ילדיה מבחינה אינטלקטואלית, ביחס למשפחה ענייה - וכך נוצר קשר עקיף, לא בהכרח סיבתי, בין תזונה לאינטליגנציה.

      אמט הבהירה כי עורכי המחקר נקטו באמצעי זהירות מיוחדים כדי לנטרל השפעות כאלו. לדבריה, הנתונים עברו עיבוד סטטיסטי כדי "להיפטר" מהשפעות של מגוון משתנים, בהם מעמד כלכלי-חברתי של ההורים, גיל, אירועים שונים בחיים - "ובעצם כל דבר שיכול להשפיע". עם זאת, לדבריה, אף שמדובר במחקר חסר תקדים בהיקפו, נדרשת עוד עבודה רבה נוספת כדי לבסס את התיאוריה. בין היתר, יימשך גם המעקב אחר הילדים מהמחקר, כיום בני 20-21, במהלך שנות בגרותם.