החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שלא להגן בבג"ץ על מינויו של הרמטכ"ל המיועד יואב גלנט על רקע פרשת הקרקעות מקבלת תמיכה מצד מומחים למשפט. לדבריהם, לאור הראיות והנתונים שהצטברו, לא היה ניתן לפסוק אחרת ושעל גלנט להסיר מועמדותו.
"לאור העובדות החדשות שפורטו בדו"ח מבקר המדינה והבדיקות הנוספות שנערכו, נראה כי היועץ סובר שההחלטה למנות את יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל זקוקה לבדיקה נוספת על ידי הממשלה", אמר לוואלה! חדשות פרופ' אריאל בן דור, מומחה למשפט ציבורי באוניברסיטת בר אילן.
בן דור הסביר כי אישור המינוי על ידי הוועדה למינוי בכירים אינה יכולה להישאר על כנה, משום שכאשר התקבלה ההחלטה, ברשות ועדת טירקל והממשלה טרם היה את כל החומר הרלוונטי. "ההחלטה המקורית התקבלה מבלי שהיו הנתונים המעודכנים, ולכן צדק היועץ כאשר החזיר את העניין לממשלה", הוסיף.
לא מאוחר מדי ליישם את הצדק
בן דור הוסיף כי יש לבחון מחדש את המינוי לאור הנתונים החדשים שהתקבלו. "הכלל המשפטי הוא שאם מתקבלת החלטה ואחריה יש נתונים חדשים, יש לשוב ולבדוק את הנושא. זה לא מעוגן בחוק אבל זה חלק מהמשפט המנהלי. כמובן שמוטב שהיו עורכים את הבירורים המלאים לפני קבלת ההחלטה, אך אף פעם לא מאוחר מדי ליישם את הצדק", אמר.
"אני חושב שלא הייתה אפשרות אחרת לוינשטיין אלא להגיע למסקנה הזאת, והייתי מעדיף שיגיד את זה בצורה הרבה יותר ברורה", טען קלוד קליין, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט ציבורי.
טליה ששון, לשעבר בכירה בפרקליטות המדינה, התייחסה למשמעות ההחלטה. "למיטב הבנתי, ההחלטה חותמת או צריכה לחתום את פרק המינוי של יואב גלנט לרמטכ"לות. המשמעות היא שדעתו של ויינשטיין - שבעיני צריכה לחייב את הממשלה - היא שהמינוי לא יכול לצאת אל הפועל, והמשמעות היא ששר הביטחון יידרש לתת המלצה לאדם אחר כמועמד לתפקיד".