מסמך מ-73': עיתונאים התנצלו על דיווחי המלחמה

פרוטוקול מישיבה סגורה שקיימה ראש הממשלה גולדה מאיר בשנת 1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים חושף כי עורכי העיתונים התנצלו על כך שדיווחו על מחדלי המלחמה. הפרוטוקול נחשף בכתב העת לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל "עיונים בתקומת ישראל" בהוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן גוריון.

פרופ' זכי שלום הקדיש לפרוטוקול מאמר בו ניתח את גישת העורכים שהשתתפו בפגישה לתפקידם והאווירה ששררה בארץ אז על תפקיד העיתונות. שלום כותב כי בפגישה נתנו עורכי העיתונים ביטוי לצורך בהקמת ועדה לחקירה של אירועי המלחמה אך נקטו גישה זהירה ומתגוננת לאורך כל השיחה מרצון שלא לפגוע בכבודה של ראש הממשלה. המסר העולה מדבריהם, כך הוסיף, הוא שהם קיבלו את התפיסה של ראש הממשלה לפיה העיתונות במדינת ישראל צריכה לראות לנגד עיניה בעדיפות עליונה את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל ולפיכך אסור לה להפיץ מידע שיש בו כדי לפגום בתדמיתה וחוסנה של המדינה.

לכל אורך השיחה נשמעו עורכי העיתונים כמתנצלים על המידע שפרסמו ואיש מהם לא אמר לראש הממשלה באופן חד משמעי כי תפקידה של העיתונות הוא לדווח לאזרחי המדינה על מחדלי הממשלה וכי היא רשאית, ואפילו חייבת לעתים, לאחר בדיקה, לתבוע גם הסקת מסקנות אישית נגד האחראים לכשלים.

העורכים בפגישה הציגו מספר "צידוקים" למידע הלא מחמיא שפרסמו בעיתוניהם. הטיעון הבולט ביותר היה שהחברה הישראלית היא חברה אינטימית וכי ל"כל אחד" יש חבר בצבא וכולם מקבלים מידע על מה שמתרחש בחזית. לפיכך, טענו העורכים, יהיה זה חסר תועלת להסתיר דברים. טיעון נוסף היה שהרבה מן הדיווחים עליהם דיווחה העיתונות הישראלית דווחו עוד קודם לכן בעיתונות העולמית וכי בנסיבות אלו אין לעיתונות הישראלית שום סיבה להצניע את המידע שברשותה.