רגע לפני: מי ומי בפרשת קצב

בן 65, נשיא המדינה בין השנים 2000-2007. עלה לישראל מאיראן בגיל 6, נשוי לגילה ואב לארבעה בנים ובת. כיהן כראש עיריית קריית מלאכי, ונבחר לכנסת לראשונה מטעם הליכוד ב-1977. כיהן כשר העבודה והרווחה, שר התחבורה וסגן ראש הממשלה ושר התיירות. ב-2006 התפרסמה פרשת החשדות נגדו בביצוע עבירות מין כלפי שורה של נשים שעבדו תחתיו. בדצמבר 2010 הורשע בשני מקרי אונס של עובדת במשרד התיירות, בהטרדה מינית של שתי עובדות מבית הנשיא הנשיא, בשני מקרים של מעשה מגונה, ובשיבוש הליכי משפט.

בת 48, עבדה כמנהלת לשכתו של קצב בעת שכיהן כשר התיירות, בין השנים 1996-1999. בית המשפט הרשיע את קצב בשני מעשי אונס בא': באפריל 1998 בלשכתו בתל אביב, וכחודשיים לאחר מכן בחדר במלון "פלאזה" בירושלים. עוד נטען, כי לאחר שקצב הבחין כי א' מסתייגת ממנו ואינה מעוניינת לקיים עמו יחסי מין, הוא החל להתנכל לה וליטול ממנה סמכויות מקצועיות במשרד, עד שלבסוף פוטרה. בסביבתו של קצב טענו שתלונתה של א' היא עלילה שנועדה לנקום בו על פיטוריה המוצדקים.

בת 34, עבדה כמנהלת לשכתו של קצב בבית הנשיא, בין השנים 2003-2004. פרשת קצב נחשפה בציבור בעקבות תלונתו של קצב לפיה א' ניסתה לסחוט אותו. בטיוטת כתב האישום המקורי יוחסה לקצב עבירת בעילה אסורה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה שבוצעה בא', אולם היא הושמטה מכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון. במסיבת עיתונאים שכינסה כינתה את קצב "עבריין מין" ו"סוטה שפל מהסוג הגרוע ביותר". היא עתרה לבג"ץ בדרישה שיכללו אותה בכתב האישום, אולם נדחתה.

בת 36, עבדה במשך כחצי שנה כמנהלת לשכתו של קצב בעת שכיהן כנשיא. ב-2003, כך לפי הרשעת השופטים, הוטרדה מינית על ידי קצב, שנהג לחבק אותה חיבוקים ממושכים, תוך שהוא מצמיד אותה לגופו, גם לאחר שביקשה ממנו להפסיק.

בת 29. החלה לעבוד בבית הנשיא במסגרת שירות לאומי. בית המשפט קבע כי קצב הטריד אותה מינית וביצע בה מעשה מגונה, בתקופה שבה ארגנה את מסיבת יום ההולדת ה-60 של הנשיא. קצב, כך נטען, נהג לשאול אותה שאלות אישיות ולהתמקד במיניותה. ביום הולדתו חיבק אותה קצב והטה פנו לעבר צווארה, כמי שמבקש להריח אותה. בנוסף, ביום שבו נערכה מסיבת יום הולדתו, הוא חיבק אותה תוך שהוא מצמיד את גופו לגופה ומטה את ראשו לכיוון צווארה, כמי שמבקש להריח אותה. ל' המופתעת עזבה את הלשכה נסערת ובוכה. כמה חודשים לאחר מכן, לאחר שהתפוצצה הפרשה, היא נחקרה במשטרה על המקרה. כמה ימים לאחר מכן זימן אותה קצב לשיחה, וניסה לתאם עמה עדויות, וביקש ממנה לומר לחוקרים כי באותו יום נישק אותה לאות הוקרה על עבודתה בלבד.

בן 55. היועץ המשפטי לממשלה בין השנים 2004-2010. במהלך כהונתו הורה על הגשת כתבי אישום נגד שורה של בכירים, בהם אהוד אולמרט ושר האוצר לשעבר הירשזון. ביולי 2006 פנה אליו קצב בטענה שעובדת לשעבר במשרד הנשיא מנסה לסחוט אותו. חצי שנה אחר כך הציג טיוטת כתב אישום, אך בעקבות שימוע שערך לקצב, הגיע להסדר טיעון אותו הצדיק בקשיים הראייתיים להוכיח ביצוע עבירות אונס, ואמר כי מדובר בכל זאת בכתב אישום חמור. פרש בשנה שעברה מתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה.

בת 50. עבדה 24 שנה בפרלקיטות מחוז ירושלים, והתפטרה השנה כדי לפתוח משרד עצמאי. שימשה כתובעת בשורה ארוכה של משפטים, בהם משפטו של אלי פימשטיין, משפטו של ח"כ יחיאל חזן בפרשת ההצבעות הכפולות ומשפטם של חברי מחתרת בת-עין. באומהורן תמכה בהשארתה של א' מבית הנשיא כלולה בכתב האישום, בניגוד לעמדתם של בכירים בפרקליטות. פרשה לאחר שלא מונתה לתפקיד פרקליט המחוז ומאז, גם לאחר הכרעת הדין, תקפה בחירפות את הפרקליטות ואמרה שיש להקים ועדה שתבדוק את התנהלותה בפרשת קצב. מייצגת כיום את ניצב אורי בר-לב.

ממונה בכירה במחוז מרכז והתובעת הבכירה שהביאה להרשעתו של קצב, ביחד עם עמיתה, עו"ד נסים מרום. ייצגה את המדינה, בין השאר, במשפטו של השר לשעבר סלאח טריף, במשפטו של יוני אלזם שהואשם ברצח חנניה אוחנה, ובמשפטו של שמעון זריהן, שזוכה מאותו רצח בעקבות מותו בכלא של אלזם. עמיאל גם היתה התובעת במשפטו של רגב שוובר, שהשנה קיבל כשני מיליון פיצויים לאחר שהואשם באונס בעקבות מחדלים של המשטרה. עם הרשעתו של קצב, שיבחה את המתלוננות ואמרה: "אנחנו מצדיעים לכן".

בן 62, סנגורו של קצב. ייצג בין השאר את מרדכי ואנונו, טלי פחימה, המרגל מרקוס קלינברג, רוצחה של חנית קיקוס ואת ענת קם. בתחילת דרכו עסק בעיקר בתחום זכויות האדם, ובין השאר עתר לבג"צ בדרישה להורות על הקמת ועדת חקירה לעניין הטבח בסברה ושתילה, לניסוח מחדש של הוראות הפתיחה באש באינתיפאדה הראשונה, לביטול מדיניות החיסולים הממוקדים ולהתיר להציג את הסרט "ג'נין ג'נין". בשנים האחרונות ייצג פלדמן שורה של עבריינים בכירים, בהם זאב רוזנשטיין ויצחק אברג'יל.

בן 55, נחשב לאחד מעורכי הדין הפליליים המובילים במדינה, סנגורו של קצב, יחד עם עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אבי לביא. ייצג בשנות ה-80' את חברי "כנופיית ליפתא", שתיכננו לפוצץ את מסגד אל אקצא, כשבצד השני של המתרס היה עו"ד משה לדור, פרקליט המדינה כיום ומי שחתום על כתב האישום נגד קצב. ייצג בנוסף גם את דוד טופז ז"ל, את השוטר שחר מזרחי שהרג גנב רכב ואת אחד הנאשמים ברצח רענן לוי. אמר לאחרונה בראיון כי "בהרבה מאוד מובנים, כשאתה מייצג את נשיא המדינה אין לך משהו לעשות אחר כך".

בן 41. אחיו הצעיר של משה קצב, כיהן בעבר כראש עיריית קריית מלאכי. הסתבך בעצמו בשתי פרשיות מין, כאשר נחשד כי הטריד מינית עובדת זרה וכן שדרש שוחד מיני מעובדת בעירייה. שני התיקים נסגרו מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. ליווה את אחיו לאורך כל הפרשה, והקפיד להופיע לדיונים במשפט. לאחר שאחיו חזר בו מהסדר הטיעון בפרשה, אמר כי הנשיא לשעבר "נסחט לחתום על עסקת הטיעון". אחרי הרשעתו קצב, האשים ליאור כי "אחיו נשאר לבד" וכי "הרבה מאוד אנשים איכזבו" את קצב כשלא עמדו מאחוריו במהלך הפרשה.

ב-8 ביולי 2006, במהדורת מוצאי השבת של חדשות ערוץ 2, הטיל הפרשן הפוליטי של הערוץ את הפצצה שתעסיק את כל המדינה בשנים שלאחר מכן: אברמוביץ' דיווח כי נשיא המדינה, משה קצב, נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז על מנת להגיש תלונה בגין סחיטה, איומים ועלילת שווא כנגד עובדת במשרדו הטוענת שביצע בה מעשים מגונים. לשכת הנשיא אמנם הכחישה בתחילה את הדיווח, אך תיבת הפנדורה שנפתחה, שהובילה בסופו של דבר לחקירותיו של הנשיא בחשדות לעבירות מין, מלווה אותנו עד היום.