הכרמל בלהבות

היום שאחרי: איך תתמודד קק"ל עם הנזק?

איך ניתן לשקם את הכרמל? כמה זמן זה ייקח? למה התפשטה האש כל כך מהר? יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, ענה לשאלות וואלה! חדשות בעקבות שריפת הענק בכרמל

מערכת וואלה! חדשות

רק בבוקר יאמדו מחדש אנשי הקרן הקיימת לישראל הנזקים שגרמה שריפת הענק המשתוללת מאז אתמול (חמישי) לחורש הטבעי והיערות הנטועים בכרמל. כבר עתה מוערך הנזק בלמעלה מ-35 אלף דונם של יערות נטועים שכבר נשרפו, כארבעה מיליון עצים שרופים, שחלקם כבר בני עשרות ומאות שנים ונזק כבד לעולם החי באזור. אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל אמר היום לוואלה! כי "זהו הנזק האקולוגי הגדול ביותר שידענו, השריפה הגדולה ביותר, תוך 24 שעות נחרבו שטחים מדהימים. לפני מספר חודשים אמרנו שאנו צפויים לקיץ שייכנס לתוך החורף ואנו לפני טרור אקולוגי. עכשיו מדובר באסון אקולוגי".

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה
השריפה כילתה עד כה למעלה מ-35 אלפי דונמים (צילום: מאיר אזולאי)

איך פועלת כרגע קק"ל בעניין?

"קק"ל היא זו שנטעה בכרמל וקק"ל היא זו שתפעל להחזיר את הירוק לכרמל. החל מאתמול בצהריים נמצאים בשטח מאות מעובדי הקרן יחד עם כבאיות חדשות. הפקנו את הלקחים מנפילת הקטיושות בשטחים פתוחים במלחמת לבנון השנייה, בשנים האחרונות הוקמו צוותים ונרכש כבאיות המתאימות לצרכים המיוחדים לטיפוס בהרים בין העצים".

איך ניתן לשקם את ההרס?

"היום ואתמול נלחמים כבאי קק"ל על כל עץ. מה שניתן לעשות אחרי שתכבה האש יעשו אנשי המחקר והפיתוח והיערנים. חלק מהחורשים הטבעיים ישתקמו באופן עצמאי, חלק מהטבע משקם את עצמו ואחרי הגשם הראשון, נוכל לראות שדות של נקודות ירוקות. העצים שנשרפו בחלקם התחתון יוכלו להתגבר ולחיות, חלק מהעצים הקיימים עמדו בגבורה באש אבל לצערנו לא יוכלו להמשיך לחיות. מה שנשרף עד תום נצטרך לכרות ולנטוע מחדש. ניתן לשקם, למדנו ממלחמת לבנון, כמו שניתן לראות כיום ביערות ביריה".

"היום ואתמול נלחמים כבאי קק"ל על כל עץ" (צילום: AP)

מתי הכרמל יחזור להיות ההר ירוק?

"התסריט האופטימי ביותר הוא עשרות שנים. אחר הצהרים, יחד עם העובדים, הצלחנו לייצר חגורת מים מסביב למלון יערות הכרמל, אחרי עשרות גיחות של מטוסים לאזור. בית המלון הוא בן עשרות שנים ואמנם הצלחנו להשאיר מאחוריו חגורה ירוקה ומעט חגורת ירוקה לפניו, אבל כל מי שמכיר את האזור יראה את ההרס".

האם לא היו מסדרונות אש?

"היו, אבל ברוחות כאלו האש מדגלת מנקודה לנקודה, כמו כן זהו אזור עם ואדיות ומדרונות תלולים. צריך לזכור שאמנם דצמבר, ואנחנו נמצאים כביכול בחורף, אבל זה בעצם קיץ שחון עם אדמה יבשה ולכן האש יכולה להיתפס ולנוע במהירות גדולה יותר".

"הייתי רוצה להאמין שזה הסוף, אני מקווה אבל רוצה להיות ריאלי, ויהיו שריפות" (צילום: אורי לנץ)

האם ניתן לבצע נטיעות אחרות, שימזערו את אפשרות ההתלקחות?

"אחד הלקחים שהפקנו כתוצאה מהמלחמה הוא שאיננו נוטעים במקומות הללו עצי אורן. עברנו לנטיעות של עלים רחבים כמו אלונים, אלות, חרובים, רימונים ושקדיות. אני יכול להבטיח למבקרים העתידיים בכרמל שיוכלו ליהנות לא רק מצל אלא גם מפרי".

"הייתי רוצה להאמין שזה הסוף, אני מקווה אבל רוצה להיות ריאלי, ויהיו שריפות" מסכם שטנצלר ומוסיף כי "חשוב לזכור שהן אינן בידי שמיים אלא בידי אדם. צריך להשגיח על אלו שעושים זאת בטעות ברשלנות ועל אלו שעושים זאת בכוונה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully