כוחות הביטחון של אפגניסטן נוהגים לשחרר בכירים בטליבן מהכלא בגלל קרבה שבטית אליהם, תמורת טובות הנאה פוליטיות או פשוט עבור תשלום כספי - כך פרסמה היום (שלישי) סוכנות רויטרס בתום תחקיר מקיף בנושא. לפי הפרטים שנחשפו ואושרו על ידי כמה מקורות, השחרורים הם כה שיטתיים, שהארגון האיסלמי הקים ועדה מיוחדת שעוסקת רק במו"מ לשחרור הבכירים מול השלטונות.
בין הדמויות שאישרו את השחרורים - הנשיא חמיד קרזאי ואחיו הצעיר ורב העוצמה, אחמד וואלי קרזאי. השניים האלה עמדו בימים האחרונים גם במרכזם של כמה מהמסמכים הבולטים שחשף אתר ויקיליקס - הראשון תואר במסמכם האמריקאיים כמנהיג חלש ומושחת, והשני כסוחר סמים. באחד המסמכים מהשגרירות בקבול, מאוגוסט 2009, אף מפורטים 150 מקרי שחרור ללא משפט, בהם 27 פעילים שבילו תקופות במתקן המעצר האמריקאי בגואנטנמו - כולם באישורם של קרזאי והתובע הכללי של אפגניסטן. המסמך הזה מספק תוקף נוסף לממצאי התחקיר, שנערך ללא קשר להדלפה.
מקרי השחרור מפנים זרקור לעבר מערכת הנאמנויות הסבוכה בחברה האפגנית, ולעבר השחיתות הפושה מנגנוני השלטון. אלו מצויים, כך מתברר מהתחקיר,בקשר עם ועדה מיוחדת של הטליבן, שכל עיסוקה הוא הסדרת שחרורם של אנשי הארגון העצורים, במשא-ומתן עם השלטונות.
שוב חופשי, בתוך ימים
אחד המשחוררים הבולטים בשנה האחרונה ביותר הוא גולם חיידר, מנהיג בולט במעוז הטליבן בדרום המדינה, העיר קנדהר. גולם חיידר, שם שפירושו "משרתו של האל", הוא שם נפוץ באפגניסטן. מסיבה זו כנראה, הכוחות הקנדיים שעצרו אותו במרץ והסגירו אותו לידי הרשויות האפגניות, לא הבינו שמדובר באחד המנהיגים המסוכנים ביותר של הטליבן. ימים ספורים לאחר מכן הוא כבר היה שוב חופשי, על פי שלושה מקורות מהימנים שונים.
שחרורו נעשה בהוראתו של אחיו של הנשיא, העומד בראש המועצה המנהלת של מחוז קנדהר. "הוא ביקש את שחרורו", אמר אחד המקורות לרויטרס, והבהיר כי חיידר לא שוחרר כסוכן כפול. "אם לממשלה היו סוכנים בקרב הטליבן, דברים היו נראים אחרת". חיידר, אגב, הוא בן שבט פופלאזי - אליו משתייכם גם האחם קרזאי.
שחרורים אחרים, העלה התחקיר, אושרו באופן ישיר על ידי הנשיא עצמו, כמו למשל זה של בכיר בטליבן בצפון המדינה בשם דסטגיר, ששוחרר ב-2007 לאחר שהבטיח לזנוח את האלימות. אולם הוא שב לדרך טרור, ואף עמד מאחורי פיגוע בו נרצחו 32 שוטרים אפגנים. בשנה שעברה הוא חוסל בעצמו. התחקיר מביא עוד דוגמאות לשחרורים של אנשי טליבן, כשבכמה מקרים התמורה שולמה בכסף מזומן. בחלק מהמקרים השחרור נעשה בגלוי, לכאורה במסגרת החוק, ובמקרים אחרים הוא הושתק.
הטליבן הולך ומתחזק
אחמד קרזאי דחה את הטענות הללו מכל וכל, וטען כי מעולם לא שמע על חיידר. "אני האדם הכי מבוקש על ידי הטליבן", אמר לרויטרס בתגובה לממצאי התחקיר. "אני האחרון שישחרר מישהו מאנשיהם". יתר הגורמים המעורבים - לשכת הנשיא קרזאי, משרד הביטחון האפגני וכוח המשימה הבינלאומי במדינה - סירבו למסור תגובה, בעניין חיידר או בכלל בנושא שחרור אנשי הטליבן. במשטרה המקומית הסכימו לומר רק כי "אין לנו כל מידע בנושא".
אולם המידע המצטבר, כך נראה, לא מותיר ספק בעניין. שיטת השחרורים שנחשפה מעלה תהיות לגבי יכולתם ורצונם של כוחות הביטחון האפגניים לקחת לידיהם את השליטה במדינה מידי כוחות הקואליציה הבינלאומית לאחר הנסיגה הצפויה להתחיל ביולי הקרוב ולהסתיים עד 2014.
אחרי עשר שנות מלחמה, נראה כי הטליבן נהנה כיום מעמדת הכוח החזקה ביותר שלו מאז הודח מהשלטון ב-2001. כמות הנפגעים בפיגועים במדינה שוברת שיאים, למרות נוכחותם של 150 אלף חיילים בינלאומיים, וה"דלת המסתובבת" בוודאי תורמת לעוצמה ולמורל של הארגון. "בשביל מה אנחנו נלחמים?", תהה אחד המקורות. "אנחנו מסכנים את חיינו כדי לתפוס אותם, ואז משחררים אותם".