משטרה בחקירה

איך משקמים את תדמית המשטרה?

משטרת ישראל כבר ידעה בעברה פרשיות חמורות, אך מעולם לא קיבלה כותרות סנסציוניות כמו בפרשת בר לב. ארבעה מומחים מובילים ליחסי ציבור ותדמית מסכימים: את הנזק הזה יהיה קשה לשקם

מערכת וואלה! חדשות

רוני רימון : קרב בושידו מול 7 מיליון תושבים

מאבקים לכיבוש תפקידים בכירים בישראל הפכו לצערנו בשנים האחרונות לקרבות בושידו מול אצטדיון מלא של 7 מיליון תושבי מדינת ישראל. בעבר, היו קרבות מרים לא פחות למינוי רמטכ"ל, תפקידי שרים וכמובן מפכ"לים, אבל אז, הם נערכו במחשכים, ולא פגעו בתדמיות הגופים הללו.

המחשבה שעוברת בראשו של כל אזרח ממוצע במדינת ישראל על צמרת המשטרה היא "מתי לעזאזל יש לשוטרים זמן לטפל בפשיעה, בגניבות, ברצח נשים, במעשי שוד, אם כל היום הם רק עסוקים בחדרי המיטות?". מאחר ותדמית המשטרה נמוכה בלאו הכי, עכשיו יש לאזרח גם אילן להיתלות בו.

ייטיב לעשות השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', אם יחתוך באחת את מחול השדים הזה. הוא הרי יודע את מי הוא רוצה למנות. אני ממליץ בפניו לא להמתין יותר, להודיע עוד הערב מי הוא המפכ"ל הבא ובכך, לצמצם באופן ניכר את השאלה מה עשה ב' ל-א', ומה עשה מ' ל-ש' בשליחותו של ב'. זה כבר לא יהיה מעניין. זהו הצעד הראשון בתחילת שיקומה של תדמית המשטרה.
ובאשר לאורי בר לב, אסור לעובדה שהוא לא ימונה למפכ"ל למנוע ממנו את המאבק על שמו הטוב. אם עבר עבירה – שיועמד לדין, אבל אם כל השאלה היא אם מה שאירע הוא במסגרת המקובל ביחסי גברים נשים, הרי שעליו להילחם על זכותו לחיים פרטיים ובתוכם גם ניהול רומנים מחוץ לנישואין. מעשים כאלה לא הפריעו למיטב המנהיגים בארץ ובעולם להיות נערצים: בן גוריון, משה דיין, לוי אשכול, גולדה מאיר, אהוד ברק, ג'ון קנדי וביל קלינטון.

* רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי ושותף בחברת ייעוץ התקשורת "רימון כהן שינקמן" .

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

רחלי גולדבלט: משטרת סדום ועמורה

במובן השמרני של עולמות התדמית הדבר האחרון שמשטרת ישראל הייתה צריכה לתדמית שלה זה את פרשת בר-לב. פתאום נחשפים תככים איומים ברמות הגבוהות ביותר של המשטרה, מתגלים קציני משטרה בכירים העסוקים ב"שעשועי מין" ומאהבות, ועולים חשדות לגבי קצינים המכינים מלכודות לחבריהם וחוזים נסתרים שיש בהם ריח רע של עבירות שוחד מין לכאורה. סדום ועמורה בראש הזרוע השומרת ואוכפת את החוק.

ואולם, למרבה הצער, פרשת בר לב גורמת נזק נוסף – לנפגעות תקיפה מינית. החברה הישראלית, שמתיימרת להיות מתוקנת ולהעניק יחס שווה והוגן לנשותיה, מתמודדת כעת עם מה שנראה כסיכול ממוקד לקצין בולט שדווקא אהוד ומוערך על ידי הציבור. עולות ספקות לגבי אמינותן של הנשים המתלוננות, המשמשות לכאורה כלים בידיהם של אחרים ו/או שלהם אישית, לקידום אינטרסים זרים. קשה לחשוב עליהן כעל מתלוננות תמימות המבקשות לעצור עבריין שהשתיק אותן. דווקא המחלקה לחקירות שוטרים, מח"ש, זוכה לתדמית חיובית בעודה חוקרת את הפרשה באופן יסודי, למרות שמדובר בקצין בכיר כמו בר לב. למרות החשד שקונספירציות אפלות הכריעו את הקצין המוערך הזה, נציגי החוק לא מוותרים לו וחוקרים ובודקים את החשדות ללא מורא ומשוא פנים.

המשטרה סובלת כבר שנים מתדמית ירודה, במיוחד לאחר שהמפכ"ל הקודם סיים את תפקידו בנסיבות חמורות. כמו כן, סמיכות פרסום החשדות לפרשת מסמך גלנט, בו הציבור עדיין לא קיבל הסבר מניח את הדעת, ולפרשיות השחיתות השונות שנחשפו בשנים האחרונות ברשויות השלטון רק מחמיר את כרסום אמון הציבור בהנהגה הציבורית. אך בתוך החושך הרב, יש גם נקודת אור שכן פרשת בר לב העלתה מחדש לסדר היום את הצורך בניקוי המערכת והזרמת דור חדש לפיקוד העליון במשטרה ומאידך את החשיבות שבשמירה על מוסר ואורח חיים מכובד של מי שרוצה להיות נציג ציבור, לבטח ברשות החוק.

* רחלי גולדבלט היא יועצת תקשורת ובעלים משותף עם דוד ספקטור בחברה לייעוץ אסטרטגי ותקשורתי

משה דבי: "הפרשה הכחולה" חמורה יותר מפרשת מסמך גלנט

ה"פרשה הכחולה" של השבוע האחרון פוגעת קשה בתדמית משטרת ישראל, שגם לפניה לא נהנתה מתדמית חיובית בציבור. הליך מינוי המפכ"ל הוכתם באופן שלא היה כמותו בעבר. מלחמות הניצבים הם לא דבר חדש, אבל עד עכשיו, הכניסה הפומבית לחדר המיטות של הניצבים הייתה מעל פני השטח אך מתחת לרדאר התקשורתי. חקירת מח"ש עוד בעיצומה אך על דבר אחד אין מחלוקת, מדובר בשיא פומבי של יריבות אישית ומלוכלכת בין מפכ"ל לניצב, בין מנכ"ל המשרד לניצבים, ובין הניצבים המועמדים למפכ"לות ותומכיהם, כדוגמת מפכ"לים לשעבר שמתגייסים למערכה נגד המפכ"ל המכהן, דבר חסר תקדים. ה"פרשה הכחולה" מזיקה למשטרה הרבה יותר ממה שהזיקה "פרשת גלנט" לצבא. אמנם גם בצה"ל הוכתם הליך מינוי הרמטכ"ל אך מבחינה ציבורית (ולא תקשורתית) קשה יותר לאנשים להחזיק לאורך זמן בביקורת קשה כלפי הגוף המוערך ביותר בציבור, סיר הבשר הישראלי, שלכל אחד מהאזרחים יש מגע ישיר איתו. גם טיפולו המהיר של שר הביטחון שמינה רמטכ"ל באופן מיידי סייע לביקורת להישכח.

בכדי לשקם את תדמיתה הצהובה של המשטרה צריך השר לביטחון פנים להודיע על מינוי מפכ"ל בהקדם האפשרי, ורצוי שיביא מועמד מבחוץ, שזוכה לאהדה ציבורית כמו למשל ניצב מיקי לוי שזוכה לאהדה ציבורית על תפקודו כמפקד מחוז ירושלים בתקופת הפיגועים הקשה. מינוי מבחוץ, ולא "דילוג על דור" ניצבים ייצב את המערכת ויכול למנוע פרישת ניצבים מכהנים שיחכו להזדמנות בסיבוב הבא.

* משה דבי הוא בעלים ומנכ"ל דבי תקשורת יחסי ציבור ואסטרטגיה.

בהירה ברדוגו: גם עשרה יחצנים לא יצילו את תדמית המשטרה

פרשת בר לב ומינוי המפכ"ל הבא הם רק הדובדבן על הקצפת של ההתנהלות האמיתית של ישראל. החל בסדרת התחקירים בערוץ 10 על אלימות המשטרה כלפי אזרחים ברחוב, כלה בכתבה ב"ידיעות אחרונות" על שוטרים "שתופרים" תיקים ושקרים בבית משפט כדי שחשוד לא ייצא זכאי, ועתה פרשת המין שמעכבת את מינוי המפכ"ל. כל הפרשות הללו מעידות על נורמות קלוקלות ועל היעדר משטר, סדר ואכיפת חוקים פנימית. טוב יעשה אזרח מן השורה אם יחשוב פעמיים לפני שיזמין שוטר לעשות סדר, כי הוא גם עשוי לסיים בכך את חייו וגם אין סיבה שיקבל סדר ממי שאינו שומר על הסדר בעצמו.

כל הפרשות האחרונות מעידות שמשטרת ישראל חולה ומסוכנת לאזרחיה: טוב יעשה המפכ"ל הבא אם המשימה הראשונה על סדר יומו תהיה עשיית סדר פנימי, קביעת נהלים קשוחים, והאצת חקירות על כל שוטר שיש עליו חשד כלשהו לאלימות, שיבוש חקירה או הריגת אזרח. טוב תעשה הממשלה אם תקצה תקציב למטרה זו של בניית משטרה ראויה.

אם משטרת ישראל רוצה לייצר תדמית נכונה יותר כלפי הציבור עליו היא אמורה להגן ולשמור, היא אינה יכולה להסתפק ביחצ"ן חיצוני או אפילו עשרה. עליה לנער ולטלטל את המשטרה מבפנים, לנקות את כל האורוות ואז אולי לצאת במסע יח"צ חדש.

* בהירה ברדוגו היא יועצת תקשורת ושותפה במשרד הלובי "פלוס"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully