פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העלאת הפלשמורה אינה מספיקה

      ממשלת ישראל צריכה לנצל את זמן ההמתנה של בני הפלשמורה לעלייה בישראל ולהכינם מראש לשינוי הקיצוני בכל אורחות החיים: חינוך, דת, תעסוקה, משפחה וכלכלה. איינאו פרדה סנבטו סבור כי צריך ללמוד מטעויות העבר

      החלטת הממשלה להעלות את אלפי בני הפלשמורה לישראל צריכה להיות מגובה בתוכנית עבודה לקליטתם בישראל, הכוללת הכנה מבעוד מועד לחיים בחברה מודרנית ותובענית, כדי למנוע את השבר החברתי הבא. תהליך העלייה, שיתבצע בשלבים, צריך להיות מתואם בין כל משרדי הממשלה בישראל: כל גוף צריך לצייד את העולים בכלים בסיסיים שיאפשרו את קליטתם בישראל.

      צריך ללמוד מטעויות ולא לחזור עליהן. קהילות יהודיות משקיעות כסף במחנה המתנה בגונדר ,ובכסף הזה צריך לבנות תוכניות קליטה. היום, בני הפלשמורה חיים בתנאים- לא תנאים. עם בואם ישראל, ופגישתם עם רבי קומות, זוהר ואיכות חיים, השוני הקיצוני מהמוכר להם ממולדתם עשוי לעורר חרדה ודאגה. איך מסתדרים בישראל ? איך קונים ספרים ואיפה רושמים את הילדים? צריך להוציא כסף בשביל לרשום אותם לבית הספר? השינוי באורחות החיים, בתוספת הקושי בגיור לחומרא שנדרשים העולים לעבור (הכולל לימודי יהדות, בחינה בבית הדין הרבני ולימוד השפה העברית), עשויים ליצור מעמסה גדולה על העולים.

      לא מספיק לעטוף בטליות

      בזמן ההמתנה לעלייה, אפשר להכין את הפלשמורה לחיים בישראל. לא מספיק לעטוף אותם בטליות , צריך להחדיר בהם אמונה יהודית ולהכין אותם נפשית להמיר את דתם בהבנה ובהסכמה ליהדות. הם צריכים להבין שהליך הגיור הוא שינוי באורח החיים, ולא רק קורס חובה בשביל לקבל אישור עלייה לישראל. תהליך הגיור צריך להתחיל כבר באתיופיה על מנת להפחית את העומס עם בואם לארץ.

      אך לא רק הגיור צריך להיות בתוכנית העבודה של הכנת הפלשמורה לקליטה בישראל. העולים צריכים להיות מוכשרים לכניסה לשוק העבודה הישראלי: יש למפות את הקהילה לפי גילאים, להעביר הכשרות מקצועיות למתאימים, ולהכשיר את העולים כך שיהוו כוח יצרני ויוכלו להתפרנס בכבוד.

      גם במסגרת המשפחתית נדרשת הכנה: יש להעביר לעולים המיועדים סדנאות על זוגיות בעידן המודרני, על מעמד האישה בחברה הישראלית, ואלימות במשפחה. רצוי גם להקרין סרטים על רציחות בתוך התא המשפחתי בקרב העולים מאתיופיה, ועל פערי התרבויות בין אתיופיה לישראל . כדאי גם שכלכלת בית, ניהול חשבון בנק והוצאות הארנונה, חשמל, מים וגז יהיו חלק מהכשרת העולים.

      גם החינוך בישראל שונה מבאתיופיה. צריך לצייד את העולים בידע בסיסי על מערכת החינוך הישראלית: חוק חינוך חובה, השכלה גבוהה, וחינוך בלתי פורמלי שעולה כסף ומופעל בשעות הערב. כל משפחה צריכה לעבור ייעוץ חינוכי ולקבל תוכנית אישית מותאמת עד לעלייה לישראל.

      לפיכך, חייבים להתגייס כולנו על מנת לסייע בתהליך הקליטה של הפלשמורה בישראל, שיהיה מוכן ומתואם מראש, שיסייע בהשלמת הפערים התרבותיים, ושיביא להשתלבות מהירה ככל האפשר בחיים בארץ ישראל.

      * איינאו פרדה סנבטו הוא כתב הערוץ הראשון