פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי יהיה הבוגד הבא?

      באווירה הציבורית הנוכחית בגידה היא מעשה קל מאוד: כל ביקורתיות או ערעור על סמכות ביטחונית הוא בלתי נסבל. כך זכה גם הפצ"ר לריסוס כתובות "בוגד" על גדר ביתו. רחל ליאל סבורה שמדינה שרוצה להמשיך להיות דמוקרטית חייבת לתקן את המצב

      מרססי הכתובת "בוגד" על בית הפצ"ר האלוף אביחי מנדלבליט, ידעו שרבים יתמכו בהם. באווירה הציבורית הנוכחית בגידה היא מעשה קל מאוד; פשוט התנגד לקו הרשמי, חקור, בדוק, פקפק, והנה אתה שם: "בוגד". בעבר אמרו זאת על ראש ממשלה מהשמאל, ציירו קרן על מצחה של פרופ' נעמי חזן, לחשו זאת ברמיזה באוזנו של ראש ממשלה מהימין או כתבו זאת בטוקבקים על כל פעיל זכויות אדם, היום אפילו אלוף בצה"ל הוא הבוגד. ומי יהיה הבוגד הבא?

      מנדלבליט זכה לתואר "בוגד" משום שביקש לחקור מקרה בו חיילי גבעתי הכריחו ילד פלסטיני בן 9 לפתוח תיקים החשודים כממולכדים בעת השתלטות יזומה על בניין. בכתב האישום נטען כי כשהילד חשש לפתוח תיק, ירה חייל גבעתי בתיק. החלופה הפשוטה מראה עד כמה הימור על חייו של ילד בן 9 היה קל, לכאורה, ועד כמה דרושים כאן חקירה ובירור מעמיק. במובן הזה זכה האלוף מנדלבליט בצדק בתואר הגנאי, שהרי באווירה הציבורית בימינו כל ביקורתיות או ערעור על סמכות ביטחונית, אפילו אם הוא מתוך המערכת הביטחונית, הוא בלתי נסבל. זהו, כמובן, מצב בלתי אפשרי במדינה שרוצה להמשיך להיות דמוקרטית.

      לא רק ענייני ביטחון, גם ענייני גזע, דת ולאום, למרבה הבושה, הפכו כבר עילה להאשמה בבגידה. כך אלי צביאלי, ניצול שואה, מוותיקי צפת, זכה לככב על כרוזים שנתלו ברחבי העיר העתיקה משום שהשכיר דירה לסטודנטים בדואים הלומדים במכללה המקומית, וזכה באיומים על שריפת ביתו. אווירה כזו מזכירה הלכי רוח שהובילו למשטרים חשוכים ותקופות אפלות. היום אלי צביאלי הוא ה"בוגד". ומי יהיה ה"בוגד" הבא?

      סוללים את הדרך לבידוד בינלאומי

      אולי ה"בוגד" הבא הוא מי שנאבק למען חלוקה מאוזנת יותר של הרווחים ממרבצי הגז, משאבי הטבע של כולנו, שחברות גדולות קיבלו זיכיון להפיק? העובדה כי ישראל לוקחת את התמלוגים הנמוכים בעולם, וכי רווחים אלו, המגיעים כחוק לאזרחי ישראל, יכלו לסייע לבעיות חברתיות נרחבות, לא מנעה רקימת עלילה: המאבק החברתי הזה צוייר כבגידה, כסיוע "לגז הערבי". החליט מי שהחליט לנצל את האווירה הציבורית ולקשור באופן מופרך מאבק חברתי לחובה ליישר קו, לסתום ולא "לבגוד". כדי לתייג שורה ארוכה של ארגונים חברתיים וסביבתיים (בהם גם הקרן החדשה לישראל) כ"בוגדים". היום הם, ומי יהיה הבא בתור?

      קל כל כך להאשים בבגידה משום שהמשמעות כיום של המילה "בוגד" היא פשוטה: אתה מפריע לי להתנהג בצורה אלימה, כוחנית המזלזלת בחיי אדם או בצרכיהם. ולכן, במובנים הללו, האלוף מנדלבליט הוא בהחלט "בוגד". "בוגד" גם כל מי שרוצה בקיומם של עקרונות הדמוקרטיה כמו חזקת החפות, חופש התנועה וחופש הדעה, המאפשרים חיים בחברה מגוונת. ארגוני זכויות האדם הם הפרקליטים הציבוריים, המייצגים את קולם של מי שחשודים כמסוכנים, מלשינים או מפריעים לסדר הציבורי ולאחדות הדעות; הם קול מאזן וחשוב. לכן בימינו הם נחשבים הבוגדים הגדולים מכולם. אבל מאחוריהם משתרכת שיירה של "בוגדים" נוספים: כל מי שמבקש לחרוג מקו אידיאולוגי או מדיניות כוחנית שמוצגים כדרך היחידה לשרוד פה, אך בסופו של דבר מייצרים רק שנאה, עוולות נוספות, ומוליכים את ישראל לבידוד בינלאומי.

      * רחל ליאל היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל