קריאת השכמה לבית הלבן

אלה היו בחירות צפויות מראש. הדמוקרטים הזכירו את קבוצת הכדורסל מעירו הנוכחית של הנשיא, וושינגטון וויזארדס, שיודעת בתחילת כל משחק שהיא עומדת להפסיד, אבל לא יודעת בכמה. בסופו של יום, הרפובליקאים כובשים את בית הנבחרים, הדמוקרטים מצליחים לשמר רוב בסנאט. אמריקה שולחת מסר אזהרה ברור לברק אובמה: "תשתנה ותשתפר מהר", או שתהפוך לחסר עבודה תוך שנתיים.

אובמה אולי רואה עצמו כגיבור מעמד הפועלים, אבל המעגל הקרוב שלו דומה יותר לאחווה יוקרתית באוניברסיטת "ליגת הקיסוס" בצפון מזרח ארצות הברית. חליפות יוקרה, עניבות של הרווארד, התנשאות על המטומטמים שלא מבינים שהצלנו להם את המדינה ותחושת עליונות מתארות היטב את סביבת העבודה של הנשיא. בכל הבית הלבן, ודאי שבחדר הסגלגל, אין אדם אחד שמסוגל לשבת בדיינר באמצע אוקלהומה עם כמה מקומיים, לחלוק המבורגר ופאי לימון, לשוחח על החיים וגם ליהנות מזה. במילים אחרות: בכל הבית הלבן אין אף אחד שמזכיר את ביל קלינטון.

אובמה נתפס כיהיר. אידיאולוג אמיתי, אבל כזה שמזלזל ביכולת של העם להבין את החזון. בקמפיין לנשיאות הצליחו להסתיר זאת היטב בעזרת היכולת הרטורית המדהימה של אובמה. אבל מרגע שהוא נכנס לבית הלבן דברים החלו לצאת החוצה. לממשל הנוכחי אין כלים שיווקיים אמיתיים מול העממיות הברוטלית של רשת פוקס ניוז, מול תכניות בנוסח "יש עם מי לדבר" באלפי תחנות רדיו באמריקה, מול האמהות שלוקחות את הילדים לחוגים וחוששות שבנותיהן יכנסו להריון.

גם מבקריו החריפים ביותר של אובמה ייאלצו להודות שהיו לבית הלבן הישגים לא מבוטלים בשנתיים האחרונות. הכלכלה האמריקאית לא קרסה, רפורמת הבריאות היא הישג פוליטי חסר תקדים, ואובמה עדיין נתפס בעולם כשינוי מרענן אחרי ג'ורג' בוש. יש לדמוקרטים הרבה בעיות עם המוצר, אבל נדמה שיש גם לשמאל האמריקני הליברלי בעיה אמיתית עם שיווק. התוצאה הבלתי נמנעת היא פער בלתי נסבל בין כוונות טובות והישגים לבין יכולת לתרגם זאת להישג אלקטורלי.

בצד הרפובליקאי, לעומת זאת, הניצחון בבחירות עוד עלול להתברר כניצחון פירוס. "מסיבת התה" מאיימת על הרפובליקאים באותה מידה שהיא מבטיחה עתיד חדש למפלגה הימנית השמרנית. שיטת המפלגות האמריקאית הבטיחה תמיד מגוון רחב מאוד של עמדות בכל אחד משני צידי המתרס, אבל היקף התמהונים שרצו הפעם מימין היה חריג במיוחד. חובבי פורנו סוסים, שונאי הומואים, מתנגדי הפלות וסתם גזענים אינם יכולים להביא את הרפובליקאים חזרה לבית הלבן. במוקדם או במאוחר, הממסד הרפובליקאי יצטרך להתנער מחלק מהתופעות המכוערות שרצו השנה מימין. כדי להיבחר לבית הלבן צריך תמיד לגנוב קולות לצד השני של המפה הפוליטית וספק אם שרה פיילין וחבריה הם האנשים המתאימים לכך.