ראש בראש: הרפובליקנים נגד הדמוקרטים

היום, שנתיים לאחר בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב, חוזרים האמריקאים לקלפי – והפעם להצביע עבור שליש הסנאט ולכל אחד מצירי בית הנבחרים. בחירות האמצע משקפות את פאר הדמוקרטיה בארה"ב, שבכל שנתיים משנה את הרכב בית הנבחרים ושליש הסנאט. החוקה העניקה לאזרח הפשוט כוח אדיר להצהיר על שביעות רצונו מהשלטון, ובאם ירצה – גם לשנות את הרכבו.


על פי רוב הסקרים, רוב האזרחים האמריקאים אינם מרוצים. המפלגה הדמוקרטית צפויה להפסיד את הרוב בבית הנבחרים אך ככל הנראה תשמור על רוב קטן בסנאט. אם תחזיות אלו יתגשמו, מה תהיה המשמעות לארה"ב, לדמוקרטים, לבחירות לנשיאות ב-2012, ולשיחות השלום בין ישראל והפלסטיניים? האם צפוי מהפך אמיתי או רק שינויים בצורת ההתמודדות של ארה"ב עם הבעיות והאתגרים העומדים בפניה?


בשנתיים האחרונות הממשל בארה"ב החזיק גם ברוב בבית הנבחרים, כך היה ביכולתם של הדמוקרטים להעביר חוקים בכוחות עצמם, מבלי להיות תלויים בדרישות הרפובליקנים. אך אם יחסי הכוחות ישתוו, הנשיא יהיה חייב לעבוד בשיתוף פעולה עם שתי המפלגות. האם השנתיים הבאות ייראו כך? קשה לנחש, לאור ההקצנה חסרת התקדים בין המפלגות ובין עמדותיהם. בדרך כלל, ההבדלים הפוליטיים בין המפלגות מתבטאים בעיקר באופי המועמדים עצמם, עם נושאים בודדים ששנויים במחלוקת. ההבדלים, לדוגמא, בין ג'ורג' בוש האב לבין ביל קלינטון קטנים הרבה יותר מההבדלים בין ברק אובמה ושרה פיילין. זו אחת הסיבות שבשנתיים האחרונות, הועברו חוקים בבית הנבחרים ללא שיתוף פעולה בין המפלגות. אותה רוח קיצונית היא שהובילה להקמת מפלגת מסיבות התה – הגרסה השמרנית יותר של המפלגה הרפובליקנית.


אמריקה עומדת בפני אתגרים קשים. הכלכלה טרם התאוששה ממשבר 2008. בינתיים, מתחזקות מדינות אחרות, כמו סין, יפן והאיחוד האירופי. כמו כן, האיומים הרבים שמטיל הטרור והגרעין האירני על השלום והביטחון צפויים להמשיך להיות חלק ממערך השיקולים של הממשל האמריקאי. כדי שארה"ב תתאושש ותחזור למקומה הראוי לה, רוח הקיצוניות חייבת להיעלם. תחת מנהיגות הנשיא, שתי המפלגות חייבות למצוא את הדרך לעבוד יחד. אנשי הקונגרס החדש יהיו במבחן ותחת עינם המפקחת של הבוחרים, והמפלגה אשר תשים את האידיאולוגיה והאינטרסים הפרטיים לפני דרישות העם תשלם את המחיר בעוד שנתיים.


השינוי הצפוי בהרכב הקונגרס יציב אתגרים בפני שלושת הצדדים – בפני שתי המפלגות וכן בפני הנשיא. הגישה שינקוט כל צד לאור השינויים בכללי המשחק תקבע את גורל ארה"ב וכן את עתידו של כל צד בבחירות הבאות.


*שלדון שורר הוא נציג המפלגה הדמוקרטית בישראל

במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב ב-2008 הבטיח המועמד לנשיאות דאז, ברק אובמה, שינוי גדול למצביעים האמריקאים. הציפיות בציבור הרחב היו גבוהות ביותר. הפרשנים דיברו אז על הרס המפלגה הרפובליקנית ועל שליטה צפויה של המפלגה הדמוקרטית בעתיד הקרוב. היו רבים שחששו, כולל אנוכי, שעם רוב מוחץ בשני בתי הקונגרס, אובמה והדמוקרטים יוכלו להכתיב את סדר היום הפנימי האמריקאי והעולמי לכמה שנים טובות. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, מה שצפוי אינו תמיד מה שקורה והשינויים המתרחשים בפועל עלולים להפתיע את מובילי השינויים. זה בדיוק מה שצפוי לקרות היום כאשר אזרחי ארה"ב הולכים לקלפי לבחור את בית הנבחרים ויותר משליש מהסנאט. יהיו שינויים גדולים, אולי אפילו מהפכניים. בטח לא מה שאובמה התכוון עם היבחרו, כשגלש על גל של תקווה, וגירש את הרפובליקנים מהבית הלבן ומשני בתי הקונגרס.


האמריקאים מרוגזים ומאוכזבים בשל המצב הכלכלי הירוד במדינתם. עם שיעור אבטלה שמתקרב ל-10% סבורים רוב המצביעים שארה"ב איננה בדרך הנכונה. הם כועסים על הדמוקרטים, שתחת כנפיו של הנשיא אובמה הוציאו טריליוני דולרים על תוכניות לעידוד הכלכלה, שבסופו של דבר עזרו לקרובי המפלגה הדמוקרטית. הציבור מתוסכל בשל מחסור במקומות עבודה, עומס המיסים והתקציב הפדראלי שהגיע לשיאים חסרי תקדים.


האכזבה בציבור האמריקאי לא נוצרה רק בגלל הכלכלה הפגועה. הציבור מיואש משום שאובמה הבטיח שינויים בצורת השלטון בוושינגטון, אבל בפועל העסקים המשיכו כרגיל. השחיתות נמשכת והפוליטיקאים הדמוקרטים - כולל הנשיא - מנותקים מן הציבור. לפני כשבועיים, במהלך שהות בארה"ב, שאלתי אמריקאים רבים איך הם רואים את המצב הכללי במדינתם? כמעט כולם ענו שנראה שהמעצמה הגדולה בתבל נמצאת בירידה חדה. מעולם לא ראיתי או הרגשתי כזאת תחושת פסימיות בקרב הציבור האמריקאי.


לפי הסקרים בארה"ב, מחר אנו אמורים לראות מעין מהפך. בניגוד לציפיות לפני שנתיים, הרפובליקנים יחזרו לשלוט בבית הנבחרים ויצמצמו את הפער בסנאט למושב אחד או שניים בלבד. אולם, המפלגה הרפובליקנית אינה יכולה לחגוג יותר מדי, מפני שהמהפך שצפוי להתרחש אינו מסמל העדפה ציבורית של הרפובליקנים, אלא יותר מכל מחאה ציבורית נגד הנשיא אובמה והמפלגה הדמוקרטית.


מערכת הבחירות הנוכחית היא רק מבוא לבחירות לנשיאות ב-2012. כרגע לרפובליקנים אין מועמד או מועמדת שמובילה. ייתכן שנכיר כמה פנים חדשות אחרי שתתקבלנה תוצאות הבחירות מחר. אבל מה שבטוח הוא, שעבור הנשיא אובמה הכתובת על הקיר. סקר שנערך אתמול מגלה ש-52% מהציבור האמריקאי אינם חושבים שאובמה ייבחר שוב ב-2012 – וזה יהיה השינוי הגדול והאמיתי, שאובמה לא רצה ולא ייחל לו.


* מרק צל הוא יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל