העליון: אין לחרוג מההסכם עם הנערים שהתעללו

בית המשפט העליון הקל הבוקר (שני) בעונשם של נער ונערה שהיו חלק מקבוצה של שבעה נערים שאילצו נערה בת 14 לבצע מין אוראלי באחד מהם מכיוון שחשדו שהפיצה שמועות לגבי נטיותיו המיניות. השופטים קבעו שלא היה מקום להחמיר עמם מעבר להסדר הטיעון שנחתם עמם, וגזרו על הנער 8 חודשי מאסר בפועל במקום 14 חודשים ועל הנערה שישה חודשי מאסר במקום 10. ערעורן של שתי נערות נוספות, שנידונו לשלושה חודשי עבודות שירות, נדחה.

הנערים הודו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ביצוע מעשה סדום בקטינה, תקיפה בנסיבות מחמירות וסיוע במעשה סדום. לפי כתב האישום בו הודו הנערים, באפריל 2007 התקשר אחד הנערים לקטינה וביקש ממנה להיפגש עמו למחרת בגן בנתניה. כשהנערה הגיעה למקום, היא פגשה את הנער ובתוך זמן קצר הצטרפו שאר הנאשמים. הם הטיחו בה שהפיצה את השמועה על הנער והחלו להכות אותה. הם אילצו אותה לכרוע ברך ולהתנצל.
לאחר מכן כך לפי כתב האישום, שתיים מהנערות לקחו אותה לחצר בית ספר - החלו להכות אותה ואמרו לה שתוכל להמשיך לקבל מכות או לחלופין לבצע מין אורלי בנער עליו כביכול הפיצה את השמועה. אז אילצה אותה אחת הנערות לבצע בו מין אוראלי תוך שהיא מצלמת את המקרה ואומרת – "הנה סרט כחול בחינם".

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הסדר הטיעון בעניינם של הנער שהקטינה אולצה לבצע בו מין אוראלי וכן את ההסדר לעונש שגובש לגבי הנערה שאילצה אותה בכוח לבצע את המעשים. הם גזרו על כל המעורבים עונשים שנעו בין מאסר על תנאי ל-14 חודשים. "האינטרס הציבורי דורש ענישה משמעותית כלפי עברייני מין גם אם הם בני נוער. ראוי להבהיר כי הפעילות בחבורה, לא רק שאינה מפחיתה מאחריות, אלא אף מהווה שיקול לחומרה, זאת במיוחד נוכח ריבוי עבירות מסוג זה המחייבות גישה מרתיעה ואמירה ברורה מצד בתי המשפט", כתבו השופטים בגזר הדין.

"המקרה ואופן ביצוע העבירות הינם קשים במיוחד", כתב השופט יורם דנציגר בפסק הדין הבוקר. "החומרה היתרה העולה מתכנון העבירות, האלימות הקשה שננקטה במהלך ביצוען כמו גם ביצוען בחבורה שמנתה מספר לא מועט של בני נוער, השפלה מתמשכת של נפגעת העבירה והסלמת ההתרחשות האלימה על שלביה השונים, תוך שאיש מהנוכחים לא השכיל לנצל את האפשרות שעמדה לרשותו להסתלק מהמקום או אף לשכנע את חבריו לחדול ממעשיהם". הוא הבהיר כי המעשים מחייבים ענישה בפועל, אולם קבע שלא היה מקום לחרוג מהסדר הטיעון שגובש בין הפרקליטות לנאשמים.

השופט דנציגר הסביר כי קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה היה ניתן להרשיע את הנערים ללא הסדר, במיוחד על סמך הסרטון שצילמו, אינה קבילה מכיוון שהשופטים לא נחשפו לכל חומר החקירה. הוא הוסיף גם שטענת הפרקליטות שישנו קושי לנהל את התיק בבית המשפט בשל רצונה של המתלוננת להימנע מעדות הינו הסבר לגיטימי ומוצדק לגיבוש הסדר.