וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה ונידון למאסר עולם

עידן אבני

14.9.2010 / 9:13

כמעט 4 שנים אחרי שגופת הנערה בת ה-13 נמצאה בתא שירותים בבי"ס ברמת הגולן, הרשיע ביהמ"ש את רומן זדורוב ברציחתה וגזר עליו מאסר עולם. "זדורוב שיסף את גרונה של תאיר בקור רוח, השליך את המכנסיים שלבש וניקה את נעליו ואת טבעת הנישואין שלו מדם המנוחה"

עוז מרון

(צילום: עוז מירון, עריכת וידאו: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')

פרשת הרצח שזעזעה את המדינה לפני כארבע שנים הגיעה היום (שלישי) לידי הכרעה, כאשר בית המשפט המחוזי בנצרת החליט להרשיע את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה בת ה-13 וגזר עליו מאסר עולם. שלושת השופטים - סגן נשיא בית המשפט יצחק כהן והשופטים אסתר הלמן וחיים גלפז – קבעו פה אחד כי זדורוב רצח את ראדה בבית הספר נופי גולן בקצרין, ודחו את טענות ההגנה, כי הוא לכל הפחות זכאי מחמת הספק עקב ה"חורים" הרבים בחקירת המשטרה. "מדובר במארג ראייתי, איכותי, צפוף, אשר לא הותיר ספק בדבר אשמתו של הנאשם רומן זדורוב ברצח", קבעו השופטים. כמו כן, גזר בית המשפט על זדורוב שנתיים מאסר חופף ושנת מאסר על תנאי בשל שיבוש הליכי המשפט.

בני משפחת ראדה הוצאו מבית המשפט בדלת האחורית על מנת להתחמק מהתקשורת.

רומן זדורוב בבית המשפט ספטמבר 2010. אורי לנץ
"מארג ראייתי שלא הותיר ספק בדבר אשמת הנאשם". רומן זדורוב בבית המשפט, היום/אורי לנץ

"אפלה ירדה על העיר קצרין בצהרי יום"

גופתה של תאיר ראדה בת ה-13, תלמידת כיתה ח' בבית הספר נופי גולן בקצרין, התגלתה לפני ארבע שנים כשהיא נעולה בתא שירותים בקומה השנייה של בית הספר. שמואל ואילנה, הוריה של תאיר, דיווחו כי היא לא שבה מבית הספר, וצוותי מתנדבים פתחו בסריקות אחריה. לבסוף נמצאה הגופה כשגרונה משוסף.

השופט יצחק כהן ציין בהכרעת הדין, כי "ב-6 בדצמבר 2006 ירדה אפלה על העיר קצרין בצהרי יום". ביהמ"ש קבע כי מעבר להודאות, ישנם סימני אמת רבים ביותר להרשעת זדורוב ובהם, עקבות נעל הנאשם על מכנסי המנוחה, השחזור, ראיות מחזקות ופרטים מוכמנים רבים שרק מי שרצח יכול היה להכירם "אין לנו כיושבים בדין לא חרבות ולא כידונים, לא מטוסים ולא תותחים, בפנינו הראיות כפי שהונחו על שולחננו, ההלכות הקובעות, מצוות המחוקק ושורת ההגיון", נכתב בהכרעת הדין.

השופט כהן ציין כי "זדורוב שיקר במצח נחושה בבית המשפט, נהג במניפולטיביות, הלך ביום הרצח בעקבות המנוחה, הסתיר את אוזניות ה – PLAYER מתחת לחולצתו על מנת שלא תתלכלכנה ואז, בקור רוח, שיסף את גרון המנוחה, השליך את המכנסים שלבש ביום הרצח, שבר והעלים את להב הסכין היפנית בה ביצע את הרצח הנתעב וניקה את נעליו ואת טבעת הנישואין שענד מדם המנוחה". כמו כן, דחה כהן טענות בדבר כיווני חקירה שלא מוצו כגון "כת השטן", טרמפיסטים וכו', "אשר נבדקו ונשללו אף לגופן".

בפסק הדין הציג השופט פרטים מוכמנים וראיות חיצוניות אותם תיאר זדורוב. כך למשל, זדורוב ציין את מיקום הזירה – שירותי הבנות בקומה השנייה ותא מס' 2 בבית הספר, תיאר את תנוחתה של ראדה בתא בשעת הרצח - תיאור התואם לממצאי המעבדה הניידת. בנוסף, זדורוב ציין כי לא ניתן היה לנעול את דלת התא מבחוץ עקב המנעול השבור -פרט מוכמן ברזולוציה גבוהה ביותר, תיאר את המנוחה ולבושה, ידע כי לא נאנסה, ציין כי המנוחה נחתכה ולא נדקרה וסיפר על אופן החתכים ועל פצעי הגנה.

שמואל ראדה בבית המשפט ספטמבר 2010. אורי לנץ
אביה של תאיר ראדה ז"ל עם תמונתה, היום/אורי לנץ

"הייתי בטוח שלא ימצאו אותה באותו יום ב-100%"

השופט כהן אף הזכיר את דבריו של זדורוב לרעייתו מספר שעות לאחר מציאת גופת המנוחה, לפיהן "ילדה נפגעה 'בשירותים באסלה', שעה שמידע זה לא אמור היה להיות בידיעתו, תירוציו השקריים לאמירה זו כי חשש שהמנוחה נפגעה בשירותים במקלט בו עבד, שעה שהאסלות שם נעקרו כליל ודבריו כי אמר זאת מאחר ש"בד"כ נופלים בשירותים'".

כמו כן הוזכרו בפסק הדין שלל התבטאויות מפלילות שהשמיע זדורוב בהודאתו המלמדות על אמיתותה. כך, למשל, הוא ציין כי ניקה את כל הראיות ואף ניגב נעליו בסמרטוט רטוב, והוסיף כי "...הייתי בטוח שלא ימצאו אותה באותו יום במאה אחוז...אם הייתי יודע מי היא, לא הייתי עושה את זה", אמר לחוקר "סליחה, תבין אותי, אני פשוט רציתי להציל את עורי, אני באמת רצחתי אותה", תיאר כיצד ניקה את טבעת הנישואין עם מברשת שיניים, ביקש טרם השחזור למסור לסנגורו כי הודה "מלב נקי" ואמר באופן ספונטאני לשוטר שהגיש לו את ארוחתו: "...אבל זה אני עשה, אני, זה בפנים שלי...".

במהלך החקירה בדקה המשטרה כיווני חקירה רבים. בין היתר עלה החשד כי האנס בני סלע שברח מהכלא באותה תקופה היה מעורב בפרשה. צוות חקירה מיוחד של ימ"ר גליל עצר בתחילה נווד ששהה בסמוך לבית הספר ולאחר מכן את גנן ביה"ס. בסופו של דבר נעצר רומן זדורוב, פועל בניין בן 32 שעבד ביום הרצח בשטח בית הספר.

בעדותו של זדורוב היו חורים רבים. הוא התקשה להסביר היכן הבגדים שלבש ביום הרצח וטען כי זרק אותם ואת נעליו. כמו כן להב הסכין עמו עבד הוחלפה. מנגד, החוקרים לא מצאו טביעות אצבע בזירת הרצח. בהמשך הוכנס לתא המעצר של זדורוב מדובב משטרתי בשם "ארתור" שהצליח לשבור אותו. הוא הודה ברצח בפני החוקרים ואף שחזר אותו מול מצלמות המשטרה.

נציגי המשטרה מיהרו לכנס מסיבת עיתונאים בה הוכרז כי הרוצח נמצא בידיהם. כמו כן טענה המשטרה כי לזדורוב, ששהה בארץ במעמד של תושב ארעי לאחר שהיגר לארץ מרוסיה, עבר של אירועים אלימים. אלא שזדורוב חזר בו מהודאתו וטען כי החוקרים לחצו עליו והנחו אותו כיצד לשחזר את הרצח. להגנתו הצטרפו גם בני משפחת ראדה ששללו מכל וכל את טענתו של זדורוב כי תאיר ביקשה ממנו סיגרייה. בנוסף, הם טענו כי המשטרה לא עשתה עבודתה נאמנה. ב-2007 הוגש נגד זדורוב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully