הצורך בשינויים בחוקת טורקיה הוא נושא שזוכה לתמיכה נרחבת במדינה. החוקה הנוכחית אינה פופולרית עקב עמדותיה האנטי-ליברליות לגבי זכויות הפרט, כמו חופש הביטוי. היא גם מזכירה לרבים תקופה שחורה בהיסטוריה של המדינה, שבה 200,000 בני אדם הועמדו למשפט, 49 הוצאו להורג, ועינויים היו דבר שבשגרה.
חבילת השינויים, הכוללת 26 סעיפים, שמציעה מפלגת השלטון "הצדק והפיתוח" (AK), זכתה לתמיכה של האיחוד האירופי. אולם, היא מעוררת חוסר נחת בקרב רבים במדינה, במיוחד האזרחים החילוניים.
ראש הממשלה טייפ ארדואן רוצה לחזק את יכולתה של הממשלה להשפיע על שני הגופים המשפטיים המרכזיים במדינה, שכיום הם מעוז האופוזיציה החילונית לארדואן ומפלגות בטורקיה, עם נסיגתו של הצבא מהחיים הפוליטיים.
רבים חוששים כי ארדואן ינצל את השינויים כדי למלא את בתי המשפט בשמרנים דתיים וישתיק את מתנגדיו. כמו כן, הם חושדים כי הוא עשוי להפוך על פיה את המהפכה החילונית שאבי טורקיה המודרנית כמאל אתאטורק חולל ב-1923 עם נפילת האימפריה העותמנית.
מחלוקת במערכת המשפט
מפלגת AK העלתה את סוגיית השינויים בחוקה במשך שנים רבות, אך לא עשתה רבות כדי לקדם אותה. חבילת הרפורמות הנוכחית עלתה לאחר מחלוקת בפברואר בין תובעים יריבים, אחד מהם נחשב לתומך הממשלה ואחד למתנגד. מועצת השופטים והתובעים העליונה התערבה ושללה מהתובע הפרו-ממשלתי את זכויותיו. הממשלה הגיבה בחריפות למה שהיא כינתה החלטה ממניעם פוליטיים, ומספר ימים אחר כך חבילת הרפורמות הוצגה, כך דווח ב-BBC.
כעת, כשנה לפני הבחירות הכלליות, נתפס משאל העם כהבעת אמון בארדואן ובמפלגתו - הנחשבים לגורם העיקרי לצמיחה הכלכלית של טורקיה, ולעלייה במעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית, במיוחד בעולם הערבי.
"אלו רק תקנות שמפלגת AK מקדמת על מנת לקדם את האידיאולוגיה שלה", אמר קמאל קיליצ'רולו, מנהיג מפלגת האופוזיציה, מפלגת העם הרפובליקנית, ל-BBC. "הם רוצים לקבל שליטה על מערכת המשפט ולסיים את הפרדת הרשויות שטורקיה למדה עליה ממדינות המערב".