המדינה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ את תשובתה לעתירה שהגישו ועד ההורים באשקלון בשיתוף העירייה, בדרישה למגן את כל מוסדות החינוך בעיר נגד פגיעת רקטות. בתשובת המדינה נאמר כי אין הבחנה עקרונית בין אשקלון וערים אחרות שנפגעו בעבר בעימותים, וכן מודגשות עלויות המיגון והעובדה כי לא ניתנה כל הבטחה למיגון העיר.
"אין עילה המצדיקה הבחנה בין אשקלון לבין ערים וישובים אחרים שנפגעו באירועי הסלמה בשנים האחרונות, כגון חיפה, הקריות, קריית גת, באר שבע ויבנה. כמו כן, אין עילה להבחין בין אשקלון לבין ערים אחרות המצויות באותו טווח סיכון ועלולות להיות חשופות לפגיעה. חלקים ניכרים משטח המדינה נתונים תחת איום פוטנציאלי לפגיעת טילים, המשוגרים מעזה ומאזורים אחרים", צויין.
בתשובת המדינה מודגש, כי אין מקום לחייב את המדינה למגן את העיר אשקלון: "חיוב המדינה למגן את כלל מוסדות החינוך בעיר לא רק מהווה התערבות במדיניות הביטחון של הממשלה, אלא היא אף כרוכה בהשלכות כלכליות עצומות העולות לכדי מאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך, שיידרשו לצורך מיגון כל מוסדות החינוך בטווח זה, ואולי אף מוסדות נוספים".
כאשר הממשלה קבעה את המדיניות בעניין, היא שקלה גם שיקולים תקציביים וקבעה סדרי עדיפויות תקציביים בין צרכים שונים ובין ההיבטים השונים של מדיניות החוץ והביטחון, שנועדו להגן על תושבי מדינת ישראל. עמדת המדינה הינה כי אין מקום להתערבות בית המשפט במדיניות זו".
"לא ניתנה שום הבטחה"
עוד נאמר בתשובה, כי לא ניתנה בעבר שום הבטחה למיגון אשקלון: "הטענה היחידה שמכוחה מבקשים העותרים את התערבות בית המשפט במדיניות המיגון היא שניתנה להם הבטחה שלטונית בעניין. דין טענה זו להידחות מכל וכל. העותרים לא הציגו ולו ראשית ראיה בדבר הבטחה שלטונית שניתנה להם, וסגן שר הביטחון הצהיר כי לא ניתנה לעיריית אשקלון כל הבטחה שלטונית בדבר מיגון מוסדות החינוך בעיר".
כמו כן, מפורטת בתשובה מדיניות הממשלה בנושא מיגון יישובים, ומצוין בה כי ההחלטה למגן את יישובי "עוטף עזה" הסתמכה על הערכות של גורמי ביטחון: "כשנה לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' שבה הממשלה והתייחסה להגדרת 'יישובי עוטף עזה' ואישרה, פעם נוספת, את ההגדרה המתייחסת לטווח של שבעה קילומטרים, שנקבעה בהחלטות משנת 2004.
"העיר אשקלון אינה נכללת בתחום 'עוטף עזה' שבו ממשלת ישראל קיבלה על עצמה את האחריות למיגון מוסדות החינוך. ההחלטה למגן את מוסדות החינוך שבישובי עוטף עזה והגדרתם כישובים המצויים בטווח שבעה קילומטרים מהגדר התבססה על הערכות גורמי הביטחון".
מנגד, מפרטת המדינה את השיקולים הביטחוניים לאי-הכללת אשקלון בתחומי "עוטף עזה": "היישובים המצויים מחוץ לטווח של שבעה קילומטרים, ובכללם העיר אשקלון וערים נוספות, הינם ככלל בעלי יכולת התגוננות טובה יותר. זאת, בין היתר, לאור הזמן הארוך יחסית העומד לרשותם לטובת התארגנות ותפיסת מחסה, מרגע ההתרעה. כמו כן, ניתוח אירועי העבר מלמד כי ירי ארוך טווח, העלול לפגוע באשקלון או בערים אחרות בטווח סכנה דומה, מתרחש בדרך כלל במצבי הסלמה כללית, שהינם נדירים יותר ומלווים לרוב בהתרעה מוקדמת".