פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורים רוצחים - תזכורת להיסטוריה מזעזעת

      תזכורת כואבת לשורה ארוכה של ילדים שנורו, נדקרו, הוטבעו ונשרפו למוות בידי אבא או אמא. מקרי הרצח שזיעזעו את ישראל

      איתי בן דרור - מואשם ברצח שלושת ילדיו (2010)

      בחודש אוגוסט הואשם איתי בן דרור ברצח שלושת ילדיו בנתניה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, המניע לרצח היה נקמה באשתו, ועל כן הוא ביצע את המעשה ביום הולדתה. מכתב האישום עולה כי בן דרור רכש סכין חדה באורך 18 סנטימטרים ונייר דבק רחב. הוא אף אגר כמות גדולה של כדורי הרגעה מסוג קלונקס וכדורי שינה מסוג בונדורמין וכן רכש משקאות אלכוהוליים.


      לאחר מכן התחבר בן דרור לרשת האינטרנט ובדק היכן ממוקמים כלי הדם הראשיים בגוף האדם, זאת ככל הנראה, על מנת להביא למותם המהיר של הילדים. עוד עולה מכתב האישום, כי סמוך לשעה 22:45 הוא נטל סכין ונכנס לחדר בו לנו ילדיו, אז דקר אותם 153 פעמים בכל חלקי גופם.

      אסף גולדרינג – חנק את בתו (2009)

      אסף גולדרינג, בן 32 ממושב בצרה, רצח על פי החשד את בתו נועה בת ה-3. לפי הערכת המשטרה, הרצח תוכנן על ידי האב מראש. עוד חשדו במשטרה כי הרצח בוצע על רקע הליך גירושיהם של הורי הילדה.

      גולדרינג אמר אז בחקירתו: "אני מצטער, השד נכנס בי". חודשיים מאוחר יותר הצליח גולדרינג להתאבד בקפיצה במתקן הכליאה "הדרים".

      אולגה בוריסוב – הטביעה את בנה (2008)

      אולגה בוריסוב מראשון לציון, הטביעה למוות את בנה אלון בן הארבע בחוף בבת ים. בעלה של אולגה, אילן יהודה, אמר כי למרות המקרה הוא מתכוון לסייע לרעייתו. בחודש יולי 2009 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר טיעון שנחתם עם בוריסוב והרשיע אותה בהריגת בנה.

      מייקל פישר – ירי מטווח אפס (2008)

      מייקל פישר, קצין בימ"ר מרכז, רצח את אשתו הילה ואת שני ילדיהם הפעוטים בחודש אוקטובר 2008. מיד לאחר הרצח התאבד פישר וחוקרי המשטרה שהגיעו לדירת המשפחה סיפרו כי "גם הילה וגם הילדים נורו מטווח אפס, ממש כמו הוצאה להורג".

      יום לפני הרצח וההתאבדות הייתה אמורה הילה, אשר הייתה באותה העת בחופשת לידה, לקחת את בנם הגדול יובל לגן. מייקל, ששירת כקצין בימ"ר מרכז, היה אמור להגיע לביתו על מנת לשמור על התינוקת ירדן. אלא שמייקל התעכב בעבודה ולא יכול היה להגיע בזמן. הוא הודיע על כך לאשתו באמצעות שליחת הודעת טקסט. בתגובה, שלחה לו אשתו הודעה זועמת וביקשה מאמה לשמור על התינוקת. במשטרה העריכו כי העימות הזה בין בני הזוג היה המניע לרצח.

      רגינה קרצ'קוב – רצח בגיגית (2008)

      רגינה קרצ'קוב מתל אביב הטביעה למוות את בנה מיכאל בן ה-4 בתוך גיגית. מכתב האישום שהוגש נגדה בגין רצח הבן, עלה כי מיכאל התנגד, אולם קרצ'קוב לא הרפתה מאחיזתה עד אשר חדל לנוע. אז התקשרה למוקד המשטרתי ולחשה למוקדנית: "הרגתי את הבן שלי".

      רוני רון – גופת ילדה במזוודה (2008)

      גופתה של הילדה רוז פיזאם בת ה-4 נמצאת בתוך מזוודה במימי נחל הירקון בתל אביב. סבה של רוז, רוני רון, תושב נתניה בן 45, נעצר בחשד לביצוע הרצח.

      בחקירתו טוען רון כי הוא לא רצח את הילדה וכי היא מתה כתוצאה מתאונה. בחודש ספטמבר 2008 הוגש כתב אישום בגין רצח הילדה רוז נגד רון ואמה מארי פיזאם.

      אלי פימשטיין – נקמה באם (2002)

      הילדה הודיה קדם בת השנה ועשרה חודשים נעלמה ובמשך שבוע ימים ערכו כוחות הביטחון חיפושים נרחבים אחריה. אביה, אלי פימשטיין, התלונן כי יצאה משער הבית ומאז נעלמו עקבותיה. כעבור מספר ימים, הודה האב כי רצח את בתו. בני משפחתו טענו כי אלי רצח את הודיה כנקמה באם. הוא הודה כי הטביע את הילדה למוות באמבטיה וקבר את גופתה בתוך בור.

      ארז טבעוני – הצית את ילדיו למוות (1999)

      ארז טבעוני מחולון, הגיע לבית ויצ"ו בתל אביב במטרה לפגוש את שני ילדיו. כשפקידת הסעד יצאה לדקות ספורות מהחדר, שפך טבעוני על ילדיו חומר דליק והצית אותם למוות. טבעוני נידון לשני מאסרי עולם. לאחר מכן הגישה רעייתו תביעה על סך מיליון שקלים נגד הרשויות. סניגוריה טענו כי התרשלות הגורמים המעורבים גרמו לרציחתם של הילדים, עידן בן ה-4 ואביטל בת השנתיים.

      אמנון כהן – כדור שינה בחלב (1999)

      אמנון כהן, נהג מונית מתל אביב, רצח את רעייתו ואת שני ילדיו. כהן נתן לילדים לפני השינה כוס חלב עם כדור שינה וחנק אותם למוות לאחר שנרדמו. את רעייתו דקר כהן באמצעות סכין. בחקירה הסביר כהן כי חשד באשתו שהיא מנהלת רומן עם גבר זר ברשת האינטרנט. "כמו שנשרפתי מנישואיי, כך רציתי לשרוף את הכל", אמר.

      מרינה דוידוביץ' - הטביעה את שתי בנותיה (1992)

      הטביעה את שתי בנותיה למוות בדירתה בכרמיאל. את גופותיהן של הילדות מצא בעלה בוריס, שהזעיק את המשטרה. חודשים אחדים לאחר הרצח מצא בית המשפט את מרינה לא כשירה לעמוד לדין והיא אושפזה בבית חולים מזרע לחולי נפש. לאחר מכן התברר כי בית החולים אפשר לאם לעלות אל קברי הבנות. ב-1993 זוכתה דוידוביץ' מרצח בנותיה.