הסנאטור רוברט בירד, חבר בית הנבחרים הוותיק ביותר, מת היום (שני) בגיל 92. בירד כיהן כחבר המפלגה הדמוקרטית בסנאט מטעם מערב וירג'יניה מאז 1959.
בירד, שכיהן תחת 12 נשיאים, מת בבית חולים סמוך לעיר הבירה וושינגטון, אמר דוברו. הוא אושפז בשבוע שעבר כשהוא סובל מהתייבשות. בשנים האחרונות בריאותו התרופפה, והוא היה מגיע למליאה בכיסא גלגלים. "אני אוהב לשרת. אני אוהבת את הסנאט. אם יכולתי לחיות עוד 100 שנים, הייתי רוצה להמשיך בסנאט", אמר בירד בראיון לסוכנות הידיעות "רויטרס" ב-2006.
מותו לא צפוי לשנות את הרוב הנוכחי של הדמוקרטים בסנאט, אך יחד עם מותו של הסנאטור רוברט קנדי באוגוסט, הוא מהווה אובדן של שתיים מהדמויות המשמעותיות ביותר של הסנאט. מושל מערב וירג'יניה צפוי למנות מחליף לבירד שישלים את כהונתו, המסתיימת ב-2012.
ב-1952 נבחר בירד לראשונה לבית הנבחרים, כחבר קונגרס. לאחר שש שנים הוא זכה במושב לסנאט. בסך הכל ניצח בירד במספר שיא של תשע מערכות בחירות. במהלך השנים הוא כיהן בכמעט כל התפקידים המרכזיים בסנאט, כולל מנהיג הדמוקרטים בין השנים 1977 ל-1988. הוא היה אחד מהמתנגדים הראשונים למלחמה בעירק, וגם הזהיר נגד שליחת כוחות נוספים ללחימה באפגניסטן.
קלות-דעת של נעורים
בירד נולד ב-1917 בצפון קרוליינה. הוא עבר לחיות עם קרוביו שנה לאחר מכן עקב מות אימו משפעת, וגדל בעוני רב. בתחילת שנות ה-40', טרם בחירתו לבית הנבחרים, הוא הצטרף לארגון הגזעני הקו קלאקס קלאן (KKK), חברות אותה תיאר כקלות-דעת של נעורים, והביע עליה חרטה. כחבר קונגרס הוא הוקיע את מנהיג זכויות האדם מרטין לותר קינג, אך בהמשך הפך לתומך מוביל של זכויות אזרח.
מות נכדו בתאונת דרכים ב-1982 גרם לשינוי עמוק בדעותיו. "מות נכדי גרם לי לעצור ולחשוב", אמר בירד. "הגעתי להבנה שאנשים שחורים אוהבים את הילדים שלהם באותה מידה שבה אני אוהב את שלי".
בנובמבר 2009 קבע הסנאטור את שיא הכהונה בבית הנבחרים האמריקאי, לאחר ששבר את שיאו של הסנאטור המנוח קארל היידן.