גדעון סער מציג: כך נחזיר מוחות לישראל

המלחמה של הממשלה בבריחת המוחות מישראל צוברת תאוצה, כאשר שר החינוך גדעון סער הודיע הערב (שבת) כי התוכנית להקמת מרכזי המצוינות באוניברסיטאות יוצאת לדרך. סער, המכהן גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, יציג מחר בישיבת הממשלה את ארבעת התחומים הראשונים של מרכזי המצוינות, שיוקמו בשנת הלימודים הקרובה. ארבעת התחומים הראשונים של מרכזי המצוינות והשבת המוחות הם: מדעי המחשב, מקורות אנרגיה מתחדשים, חקר תהליכים קוגניטיביים ומחקרים מתקדמים ברפואה מולקולרית.

מרכזי המצוינות יפעלו לקידום המחקר בתחום שנבחרו ולשילובם של מדענים העוסקים בתחום ושוהים בחו"ל שיחזרו לארץ והם יהיו עצמאיים לחלוטין מבחינה תקציבית ומחקרית. הות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב), יפעל בשיתוף עם משרד הקליטה על מנת ליצור את התנאים אשר יקלו על המדענים לחזור לארץ ולשווק את התכנית בקרב אנשי האקדמיה בחו"ל.

לפני כשלושה חודשים אישרה הממשלה את התוכנית להקמתם של 30 מרכזי מצוינות בחמש השנים הקרובות, בעלות כוללת של כ-1.5 מיליארד שקלים. העלות המשוערת הממוצעת לכל מרכז הינה כ-45 מיליון שקלים, כאשר המימון יתחלק בין המדינה באמצעות ות"ת, קרנות בינלאומיות והמוסדות שיזכו במכרז להקמת המרכזים.

השר סער אמר כי "ההחלטה על ארבעת התחומים היא שלב נוסף ביישום התוכנית הלאומית להקמת מרכזי מצוינות מחקרית ולהשבת המוחות לישראל. תכנית זו היא תכנית של ציונות ומצוינות, שתחדד את נקודות החוזק של האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה הגבוהה ותוביל להגברת המצוינות במחקר ובהוראה". סער הוסיף כי "השחיקה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון האיצה את בריחת המוחות מישראל. התקופה הקרובה הינה מכריעה לעתיד ההשכלה הגבוהה ומחייבת תוספות תקציביות, שצריכות לבוא לידי ביטוי כבר בתקציב 2011-2012".

יו"ר הות"ת, פרופסור מנואל טרכטנברג, מסר שבשבועות האחרונים נבחנו למעלה מ-30 הצעות לתחומים שהוגשו לוועדה, מתוכם נבחרו ארבעת התחומים הראשונים. השלב הבא הוא הליך תחרותי להקמת המרכזים - בתוך כשבוע יפורסם "קול קורא", המפרט את התנאים, ובהמשך תבחן ועדה מקצועית בינלאומית את ההצעות השונות על פי קריטריונים מוגדרים. המרכזים שיבחרו יקומו לתקופה של 5 שנים ופעולתם תיבחן במהלכן.

פרופסור טרכטנברג אמר כי "הקמת מרכזי המצוינות מחקרית תוביל לקיבוץ של חוקרים ישראלים מצטיינים מישראל ומחו"ל במסגרת מוסדית אח,ת שתוביל להשבת מוחות ועידוד שיתופי הפעולה בין המוסדות בישראל".

יעדיה המרכזיים של התוכנית עליה הכריז סער הם חיזוק המחקר המדעי בישראל וביסוס מעמדו כגורם מוביל בעולם, הבאת חוקרים מצטיינים לארץ ככלי מרכזי לחיזוק היכולות המחקריות והסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, יצירת מסה קריטית והעצמת היתרונות היחסיים בתחומי מחקר נבחרים במוסדות השונים, שיפור ושדרוג התשתיות המחקריות באוניברסיטאות, עידוד חדשנות אקדמית, לרבות שילוב בין מספר תחומי דעת,
וכן קיום וקידום תוכניות הוראה והכשרה מתקדמות בתחומים נבחרים, תוך עידוד שיתופי פעולה מחקריים בין המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות מכללות.