הפרקליטות הצבאית מתכננת להגיש כתב אישום חמור נגד לוחם בחטיבת גבעתי, שלפי החשד ירה למוות באזרחית פלסטינית בת 64 ובבתה בת ה-35 במהלך מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה.
בגלי צה"ל דווח, כי מחקירת המקרה, שהוזכר גם בדו"ח גולדסטון, עולה כי החייל ירה בניגוד לנהלים לעבר קבוצת אזרחים פלסטינים מדרום לעיר עזה ופגע בשתי הנשים. החייל אמר בחקירתו, כי הוא אכן ירה באחת הנשים, לאחר שחש כי נשקפת סכנה לחייו. לדבריו, הוא ירה לעבר רגלי האישה ולא התכוון להרוג אותה.
במהלך השבוע הבא יערוך הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף אביחי מנדלבליט, שימוע לחייל. גורם צבאי מסר כי החקירה בעניין החלה עוד לפני פרסומו של דו"ח גולדסטון.
מדובר צה"ל נמסר, כי "ממצאי חקירת מצ"ח במקרה המדובר הועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית. בסיום בחינת הממצאים, תתקבל החלטה בדבר ההליכים המשפטיים. בהתאם לנהלים, הועבר עדכון לחייל שכלפיו עלה חשד לביצוע עבירה, בדבר זכותו לבקש לקיים הליך שימוע, בטרם תתקבל החלטה בעניינו. מאחר שטרם התקבלו החלטות במקרה זו, לא ניתן להוסיף ולפרט".
"חמותי דיממה למוות"
הטענות שהופנו כלפי חייל צה"ל במקרה נחשפו הן על ידי ארגון זכויות האדם "בצלם" והן בדו"ח שפרסם ארגון "HRW". בחודש מאי האחרון פנתה משפחת ההרוגות ל"בצלם" על מנת שזה יעביר למשטרה הצבאית החוקרת את המסמכים הרפואיים בעניין.
בעדות שפרסם לאחר המקרה ארגון "בצלם", מתארת פרחאנה אבו חג'אג', אם לחמישה, את שאירע לטענתה. "אני, בעלי וחמשת הילדים שלנו גרים בשכונת ג'וחר א-דיכ בעזה", סיפרה פרחאנה בעדותה. "אחותו של בעלי, מאג'דה בת 35 ואמא שלו רייה סלאמה אבו חג'אג' בת 64, גרו בדירה שבקומת הקרקע. אחיו של בעלי מאג'ד גר בבית השכן עם אשתו וששת הילדים שלהם. לא היה חשמל וישבנו לאור נרות באווירה של פחד וחרדה. כל הילדים בכו מפחד. בסביבות השעה 05:30 בבוקר של יום ראשון 4.1.09, התפללנו שחרית ואחרי חצי שעה בערך שמעתי פיצוץ חזק שהרעיד את הבית. הבית התמלא אבק סמיך. מנאר, בת 13, הבת של מאג'ד, נפצעה ביד".
עוד סיפרה פרחאנה בעדותה כי "יצאנו מהחדר ויצאנו החוצה, כדי שהחיילים יראו אותנו וידעו שיש פה אזרחים. אמא של בעלי, שהיא אישה זקנה שצריכה עזרה בהליכה, לא יכלה לצאת מהר מהבית. הבת שלה, מאג'דה, עזרה לה ולקח להן עשר דקות לצאת. כולנו עמדנו בערך רבע שעה מאחורי הבית, בוכים ומפוחדים. אחר כך הלכנו לבית של שכן שלנו, מוחמד אל-עבד א-ספדי, במרחק של 200 מטרים בערך ממזרח לבית שלנו. ישבנו בבית של מוחמד עד השעה 12:00 בצהרים בערך ואז התקשר מאג'ד, אח של בעלי ואמר שהצבא הורה לתושבים לצאת מהבתים וללכת למרכזי הערים. הוא סיפר לבעלי שהוא התקשר לצלב האדום וביקש מהם לבוא ולעזור לנו לצאת מהאזור, אבל הם ענו שהם מפנים רק פצועים וגופות של הרוגים ואין להם אפשרות לעזור".
העדה הוסיפה ומסרה ל"בצלם" כי "מאג'ד הציע לנו לצאת עם דגלים לבנים וללכת לכיוון רחוב סלאח א-דין, ומשם לאזור מרכז העיר עזה. יצאנו מהבית יחד עם בני משפחת א-ספדי. היינו ביחד 31 איש. התקדמנו מערבה בערך 250 מטרים וראינו שבהמשך הדרך מצד ימין יש עשרות טנקים. הטנקים היו במרחק של 150 מטרים מאיתנו בערך ואז אחד מהם זז וכיוון את התותח עלינו. אחמד ומאג'דה נופפו בדגלים הלבנים כדי שהחיילים יראו אותנו. פתאום, פתחו עלינו אש והתחלנו לרוץ לכיוון מזרח. חמותי, רייה, בת 64, הייתה מאחור כי לא יכולה לרוץ. בזמן שברחתי ראיתי את מאג'דה על האדמה. חשבתי שהיא שוכבת שם כדי לא להיפגע מהירי, ואמרתי לה: 'קומי! קומי!', אבל היא לא זזה. בסוף הבנתי שהיא נהרגה מהירי. חמותי דיממה מהיד ואחרי פחות מחמש דקות נאמר לנו שהיא מתה".
"טוב שהצבא חוקר עדויות"
דני זמיר, לשעבר מנהל המכינה הקדם צבאית על שם יצחק רבין באורנים, אמר לוואלה! חדשות כי הוא מצר על כך שישראל הגיעה למצב בו עליה להגיש כתב אישום נגד חייל שלה. "עם זאת", הצהיר, "אני שמח שהצבא חוקר עדויות וסומך על המערכת שתעשה את מה שצריך להיעשות".
לבקשת לשכת הרמטכ"ל, זמיר העביר לאחר מבצע "עופרת יצוקה" את תמליל הכנס שנערך במכינה בו נחשפו דרכי פעולת צה"ל ברצועה במהלך המבצע. לדבריו, הוא פנה לרמטכ"ל גבי אשכנזי והזהיר אותו, כי קיים חשש לכשל ערכי חמור בצה"ל. זמיר התרשם אז כי הצבא מתכוון לטפל בדברים ברצינות. "הם לא מתכוונים להתחמק מכך", אמר.