גורם צבאי בכיר מתח אחר הצהריים (שני) ביקורת על הדרג המדיני בעקבות ההוראה למפקד חיל הים האלוף אלי (צ'ייני) מרום לא לשלוח חיילים חמושים בנשק חם לסיפון אוניות המשט לעזה. "מפקד חיל הים קיבל הנחיה מפורשת להפעיל ירי רק במקרה שיתקפו את לוחמי השייטת", אמר הגורם הבכיר.
"מאחורי הכוח שהיה מצויד בנשק לפיזור הפגנות היה כוח חמוש, אך בדרג המדיני חששו מתמונות של חיילים עם נשק חם, ולכן נפצעו הלוחמים", המשיך הבכיר. "בדרג המדיני חששו מאוד שאם יהיה אקדח במערכה הראשונה הוא יירה במערכה השלישית והעדיפו לשלוח את הלוחמים ללא נשק חם כדי למנוע תמונות קשות, והתוצאה ידועה. כל הפציעות נגרמו, מכיוון שלא נותנים לחיילים לבצע משימות שיטור".
בתוך כך, חיילי הקומנדו הימי שהשתתפו במבצע ההשתלטות על הספינות שבו מהים וסיפרו על אירועי הבוקר. "הרגשנו כמו בלינץ' ברמאללה", אמרו לוחמי שייטת 13 שהיו החיילים הראשונים בהשתלטות על האוניה "מרמרה". החיילים, שעשו את דרכם חזרה ארצה על ספינת חיל הים "אח"י להב" תיארו מצב קשה מולו הם נאלצו להתמודד, וטענו שאלימות קשה הופנתה כלפיהם והיא כללה גם ירי בנשק חם, שימוש בסכינים ואלות מתכת.
"ההכנה היתה מצחיקה"
"ירדנו בידיים חשופות עם נשקי 'פיינט-בול', התכוננו לכך שלא תהיה אלימות ושיהיה אפשר לעצור אותם בעזרת האמצעים הללו. איך שהשתלשלנו על החבלים למטה, ירדנו 15 לוחמים, והם היו 30 שחיכו לנו על הגג. הם באו למלחמה, הסתערו עלינו וזרקו חלק מהלוחמים קומה אחת למטה. חלק מהלוחמים קפצו לים מחשש שיתנפלו עליהם שוב. לא שיערנו שנגיע למצב כזה, לא באנו עם כלי נשק למעט האקדח שהיה אמור להיות מפלט אחרון".
בנושא ההכנה לפעולה סיפרו הלוחמים כי "מצחיק לחשוב שככה התייחסנו לזה. אחרי שהבנו שאנחנו באנו להידברות ולא להילחם. על כל אחד מאיתנו התנפלו שלושה-ארבעה אנשים וכמפלט אחרון", מספר אחד הלוחמים, "הוצאתי את האקדח ויריתי להם ברגליים, כי ידעתי שהמטרה היא לנטרל אותם. איך שהשתלשלנו מהחבל, אחזו הנוסעים בחבל וקשרו אותו לאחד הברזלים במטרה להפריע למסוק.
"ניסו לחטוף כל מי שירד לספינה ולקחת את הנשקים שלנו. בזמן המאבק זיהינו בוודאות ירי מתוך הספינה לכיווננו". לאחר שנשמעה בקשר הפקודה "רשאים לפתוח באש" מפי מפקד שייטת 13, אל"מ ש', החלו החיילים לשלוף את אקדחיהם האישיים, זאת לאחר שנתקלו באלימות אגרסיבית מצד המפליגים שהיו על גג הספינה.