המבקר: המפכ"ל פעל לקידום אחיו במשטרה

מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2009 המתפרסם היום (שלישי) עולה חשד לניגוד עניינים בתהליך המינוי של אחיו של מפכ"ל המשטרה בארגון, המשטרה לא הצליחה להפחית את עבירות האלימות ולטפל כראוי בתיקי הנעדרים ושחלק מעובדי הכנסת זוכים לתנאי פרישה מופרזים.

בנושא מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה, מתח המבקר ביקורת חריפה על המפכ"ל דודי כהן במעורבות במינוי וקידום אחיו במשטרה. בדו"ח מוסבר כי המפכ"ל ביקש למנוע ניגוד עניינים ובשנת 2007 פנה לשר לביטחון פנים דאז אבי דיכטר, בבקשה לפסול עצמו מלעסוק במינוי או בקידום של אחיו - תת-ניצב מוטי כהן. לפיכך הסמכות לכך ניתנה לסמפכ"ל ניצב שחר איילון. הדבר היה פסול משום שהאדם שהיה אמור להסדיר את הטיפול בקידום של אחיו של המפכ"ל הוא היועץ המשפטי של הארגון. אלא שמהדו"ח עולה כי המפכ"ל לא עמד בסיכום והיה מעורב בהליכי קידום של אחיו עד שבספטמבר 2008 הוא הגיש המלצה שאחיו יקודם מדרגת ניצב משנה לדרגת תת-ניצב.

בתחום איתור נעדרים ובזיהוי אלמונים נטען בדו"ח כי לא התבצעו הערכות מצב תכופות ובחלק מחקירת תיקי האלמונים הופסקו החקירות לאחר מספר חודשים בלבד. בנוסף, נכון לספטמבר 2009, ברישומי המשטרה קיימים 492 נעדרים שלא אותרו ו- 473 גופות אלמונים שלא זוהו. מידי שנה מתווספים 15-30 נעדרים שאינם מאותרים. בדיקת המבקר העלתה כי ב-88% מתיקי הנעדרים שנבדקו לא נעשו הערכות מצב בתכיפות הראויה ולא נבחנו כיווני חקירה אפשריים. באחוז גבוה מאוד של תיקים על נעדרים לא נעשתה הערכת מצב בתיק במשך יותר משנה, בחלק נערכה הערכת מצב רק לאחר שנתיים עד ארבע שנים. בחלק מתיקי האלמונים פעולות החקירה פסקו לאחר מספר חודשים בלבד. "נמצא איפה שהמשטרה לא פעלה על פי נהליה של עצמה", קבע המבקר.

בנושא אלימות כלפי עובדי ציבור נכתב בדו"ח כי המשטרה לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה בצמצום עבירות האלימות בשנת 2008. היעד שהוצב היה ירידה של 30% לעומת שנת 2006 ואולם, חלה ירידה של 12% אחוז בלבד בביצוע העבירות. עבירות כלפי עובדי ציבור לא פחתו כלל. לטענת המבקר, ב-27% מהתיקים שנבדקו, לא מוצתה החקירה ולא נגבתה עדות מכל המעורבים או העדים ללא כל נימוק. 48% מהתיקים שיחידות התביעה החזירו ליחידות החקירה לשם השלמת חקירה, נסגרו בלי שהתבצעה השלמת החקירה. אם לא די בכך, מסתבר ב-28% מהמקרים, החשודים שוחררו בערובה אולם בלי שהוטלו עליהם מגבלות כלשהן.

מדיווחי המחלקות לשירותים חברתיים עולה כי שוטרים איחרו להגיע לאירועי אלימות כלפי העובדים או שכלל לא הגיעו, שוטרים ניסו לשכנע עובד שלא להגיש תלונה נגד התוקף ושוטרים סירבו לקבל תלונה במקום העבודה של עובד שהותקף. המצב הגיע לידי כך שעובדי בתי חולים איבדו את אמונם במשטרה והם ממעטים להגיש תלונות בגין אירועי אלימות.

כמן כן קבע המבקר כי משרדי הבריאות והרווחה אינם פועלים במידה הראויה כדי להבטיח הגנה לעובדיהם ועליהם להטמיע את חשיבות הדיווח על אירועי אלימות. על המשטרה המבקר הטיל לתת עדיפות גבוהה לטיפול בתלונות על עבירות אלו ולתקן את הליקויים שנחשפו.

מבחינת תפקודו של בית המחוקקים הישראלי עולה כי תנאי הפרישה של חלק מעובדיו מופרזים. אחת הטענות שהמבקר מצא שהיא מוצדקת דנה בתנאי פרישה מופרזים של בכיר לשעבר בכנסת, כאשר בין היתר הכנסת התחייבה לשלם לו גמלה בגין 23 שנים עם תוספות בעלות כוללת של יותר משני מיליון שקלים.

טענה נוספת קובעת כי תוכניות העבודה השנתיות כמעט לא בוצעו. המבקר קובע כי, "תפקוד הממונים במינהל הכנסת במהלך כתשע שנים בנוגע ליחידת הביקורת הפנימית, לא היה בו די כדי להבטיח תפקוד הולם של יחידת הביקורת. מדובר בליקוי חמור ומתמשך שאין לו מקום בגוף ציבורי".

מהמשטרה נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח כי "המפכ"ל לא נהג בניגוד להנחיות, שכן בזמנו, כלל לא הייתה הנחיה אשר חייבה לערוך הסדר למניעת ניגוד עניינים. יתרה מכך, המפכ"ל הוא זה שפנה ביוזמתו לשר וביקש לפסול את עצמו מלעסוק במינוי או בקידום אחיו בשל חשש למראית עין. המבקר עצמו קבע בדו"ח, כי מעורבות המפכ"ל התקיימה בצד הטכני- פרוצדוראלי של ההליך בלבד, ולא במהותו".