פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העליון החמיר את תנאי מעצר הבית של ענת קם

      ביהמ"ש העליון קבע כי העיתונאית הנאשמת במסירת מסמכים סודיים לכתב "הארץ" תוחזק במעצר בית מלא בפיקוח אחד מבני משפחתה. לדבריו, "המעשים המיוחסים לקם מצביעים לכאורה על עיוות פנימי עמוק בתפיסת חובותיו של חייל כלפי המערכת". פרקליטיה: על ביהמ"ש לשקול שוב החלטתו

      בית המשפט העליון קיבל בצהרים (רביעי) חלקית ערר שהגישה המדינה בנוגע למעצר הבית שהוטל על ענת קם והחליט להחמיר את תנאי מעצרה. בית המשפט קבע כי קם, הנאשמת במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובהחזקת מסמכים סודיים, תהיה נתונה במעצר בית מלא במשך 24 שעות, בפיקוח של אחד מהוריה או אחותה או דודתה. עוד נקבע, כי יהיה על קם להתייצב בתחנת משטרה פעם בשבוע, בליווי אחד המפקחים.

      במקביל, בית המשפט העליון קבע כי המעשים המיוחסים לקם – כלשון ההחלטה - "נושאים חומרה מיוחדת במספר רבדים: בראש ובראשונה הם עשויים לפגוע פגיעה של ממש באינטרסים חיוניים של המדינה בהיבטים ביטחוניים וצבאיים. שנית, הם מערערים נורמות פליליות בסיסיות הקשורות בחובות סודיות החלות על כל אדם המועסק במערכת השירות הציבורי, ובמיוחד על מי שמשרת במערכות הביטחון, שבהן לחובות אלה מעמד ומשמעות מיוחדים; ושלישית, יש במעשים המיוחסים לענת קם משום הפרה מהותית של נורמות המשמעת בצבא, ופגיעה עמוקה באמון הבסיסי המתחייב ביחסי מפקדים ופקודים, שבלעדיו רמת תפקודה של המערכת הצבאית והביטחונית תיפגע פגיעה קשה".

      כמו כן קבע בית המשפט העליון כי "המעשים המיוחסים לענת קם מצביעים, לכאורה, על עיוות פנימי עמוק בתפיסת חובותיו של חייל כלפי המערכת הצבאית אותה הוא נדרש לשרת, וסטייה חמורה מאחריות בסיסית שאזרח חב כלפי המדינה אליה הוא משתייך". בית המשפט קבע כי המעשים המיוחסים לקם מהווים הפרה של נורמות פליליות "מהחמורות ביותר". עוד נקבע כי "עשיית דין עצמית במידע מסווג וסודי ביותר הנוגע למערכת הבטחונית, טומנת בחובה סכנה פנימית עמוקה. הותרת ההחלטה בידי חייל או אזרח מן השורה מה ייעשה במידע סודי של רשות שלטונית, ובמיוחד של רשות בטחונית, עלולה לסכן אינטרסים חיוניים של המדינה ולערער מן היסוד את מבנה המערכות".

      בית המשפט העליון הדגיש כי "טעם של 'תיקון עולם', ככל שהוא עולה מפיו של הפרט, אינו יכול לשמש הסבר או תשובה לעשיית דין עצמית כאמור", וכן ציין כי העונש הצפוי בגין מעשים אלה עשוי להיות "חמור וממשי". עוד נקבע כי יש חשש שייעשה גם בעתיד שימוש פסול בחומר הסודי שנלקח על ידי קם וטרם אותר. חשש זה מתחזק מכך שלטענת ענת קם היא "חדורת מוטיביציה אידיאולוגית בפעולתה".

      לעניין שאלת מעצרה של ענת קם כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אפשר והיה מקום בתחילת הדרך להורות על מעצרה" (מאחורי סורג ובריח). יחד עם זאת, נוכח חלוף הזמן הניכר שבמהלכו שהתה קם במעצר בית, ומכיוון שלא ידוע על כך שהיא הפרה את תנאי שחרורה, החליט בית המשפט העליון להסתפק בהחמרת תנאי מעצר הבית. לצד זאת, הבהיר בית המשפט העליון כי כל סטייה מהחובות והתנאים שהוטלו על קם עלולה להביא למעצרה הממשי וכן קבע כי "הקו המפריד בין מעצר ממש לחלופת מעצר הוא דק מן הדק בנסיבות מקרה זה".

      עורכי דינה של ענת קם, אביגדור פלדמן ואיתן להמן הגישו בקשה לדיון דחוף לאחר ההחלטה. עורכי הדין של קם מבקשים מבית המשפט לשקול שוב את החלטתו מכיוון שלטענתם ענת קם לא הפרה כלל את צו המעצר, וטוענים כי גרסתה של המשיבה נמצאה ללא רבב ואין כל ראיות כאילו היא עדיין מחזיקה בידיה עותק של החומר הסודי.

      "לא הצלחתי לשנות מספיק מהדברים"

      יועץ התקשורת של ענת קם ניסים דואק הגיב להחלטת בית המשפט העליון ואמר כי "אנחנו מברכים על העובדה שבית המשפט העליון קבע שוב שענת אינה מסוכנת לביטחון ישראל ולכן יכולה להישאר במעצר בית ואולם גם על ההחמרה הקלה כבר הוגשה בקשה לדיון נוסף מכיוון שלצערנו הפרקליטות הביאה בפני בית המשפט עבודות לא נכונות כאילו ענת הפרה את תנאי מעצרה וכאילו עדיין יש בידה חומרים סודיים".

      חבר הכנסת מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) מתח ביקורת חריפה על החלטת שופטת בית המשפט העליון ואמר כי "זוהי אותה שופטת שעצרה עד תום ההליכים נערות קטינות, שחסמו כביש בהפגנות נגד גירוש גוש קטיף. בית המשפט העליון מנהיג מדיניות מפלה".

      ביום שני הותרו לפרסום פרטים נוספים מחקירתה של קם, הנאשמת במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובהחזקת מסמכים סודיים. בחקירתה אמרה קם כי "חשבתי שהצנזורה לא תאפשר פרסום של חומרים שיש בהם סכנה לביטחון המדינה". קם הוסיפה בחקירה, כי "אני לא הצלחתי לשנות מספיק מהדברים שהיה חשוב לי לשנות בעת שירותי בצבא וחשבתי שלחשוף אותם יביא לשינוי. לכן היה חשוב לי להביא לידיעת הציבור את מדיניות צה"ל בשטחים".

      קם גם אמרה בחקירתה שהיא לא חשבה שהיא מסכנת את המדינה, משום שהניחה שהעיתונאי אליו תדליף את החומר לא יתמקד בדקויות של הפעילות המבצעית, אלא בעקרונות ובמדיניות שעמדו מאחורי החלטות אלוף פיקוד המרכז וקציני המשנה. מהחלטת השופט עולה, כי קם הסבירה בחקירותיה שהעתיקה את המסמכים, מכיוון שחשבה שיש להביא לידיעת הציבור היבטים בפעילות צה"ל בשטחים. "כשצרבתי את החומרים, חשבתי שבמבחן ההיסטוריה האנשים שהתריעו על פשעי מלחמה, סולחים להם", אמרה.


      אתמול נפגשו פרקליטיה של קם, עורכי הדין אביגדור פלדמן ואיתן להמן, עם פרקליטו של עיתונאי 'הארץ' אורי בלאו, עו"ד מיבי מוזר, בניסיון לקדם את השבת המסמכים שבידי בלאו לידי המדינה. בפגישה בין הצדדים העבירו פרקליטיה של קם מכתב החתום על ידה, בו היא מודיעה כי היא מוותרת על חסיונה כמקור, ומבקשת מבלאו להעביר לידי השב"כ את כל המסמכים שבידיו.

      "אם החיסיון הוא מה שמנע את החזרת המסמכים, אז היא היתה מוותרת עליו כבר לפני ארבעה חודשים", אמר אתמול עו"ד להמן לוואלה! חדשות. "אבל, היה מו"מ חשאי וממודר ואנחנו לא ידענו עליו. אנחנו לא צד בהסכם בין בלאו למדינה, אבל נעשה מה שביכולתנו כדי לסייע ולקדם את הנושא", הוסיף.