ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (חמישי) כי לא ישתתף בוועידת הגרעין שיכנס נשיא ארצות הברית ברק אובמה בוושינגטון בשבוע הבא. גורם בכיר בירושלים אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי נתניהו החליט לבטל את השתתפותו לאחר שגילה שבכוונתן של טורקיה ומצרים לדרוש את חתימת ישראל על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. במקומו של נתניהו, ייצג את ישראל סגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין דן מרידור.
"ראש הממשלה החליט לבטל את נסיעתו לוועידת הגרעין בוושינגטון בשבוע הבא לאחר שנודע כי מספר מדינות כולל מצרים וטורקיה מתכננות לדרוש מישראל לחתום על האמנה", אמר הגורם הבכיר. לפי פרסומים זרים, ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שברשותה נשק גרעיני, והיא איננה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
בתגובה לכך נמסר מהבית הלבן כי ישראל יידעה את הממשל על היעדרות נתניהו מהוועידה. "אנחנו מקבלים בברכה את השתתפותו של מרידור בוועידה", אמר דובר הבית הלבן מייק האמר, "ישראל היא בעלת ברית קרובה ואנחנו מצפים לעבוד יחד בנושאים הקשורים לגרעין".
רק לפני יומיים הודיעה לשכת נתניהו כי הוא ימריא ביום שני הבא לוושינגטון וישתתף בפסגת הגרעין שמארגן אובמה. נאמר אז כי לראש הממשלה יתלוו, בין היתר, ד"ר שאול חורב מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית וד"ר עוזי ארד, היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל. אלא שלאחר שהתברר כי בכוונת מדינות מסוימות לאלץ את ישראל לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני החליט נתניהו לבטל נסיעתו.
הסכם גרעין חדש בין ארה"ב ורוסיה
בתוך כך, נשיא ארצות הברית ונשיא רוסיה חתמו אתמול בצהרים על אמנה חדשה לצמצום הנשק הגרעיני של שתי המדינות שתחליף את הסכם START שנחתם בין המעצמות בשנת 1991. לפי האמנה החדשה, מספר ראשי הנפץ הגרעיני של המעצמות יופחת בכ-30% במהלך שבע השנים הקרובות.
מאות בכירים השתתפו בטקס החתימה שנערך בטירת פראג, מעון נשיא צ'כיה. לפי ההאמנה, שתי המדינות יוכלו להחזיק בלא יותר מ-1,550 ראשי נפץ גרעיניים, ומספר הטילים יוקטן מ-1,600 ל-700.
לקראת הוועידה פרסם משרד ההגנה האמריקאי מסמך הנוגע להגבלות בנוגע לשימוש של ארצות הברית בנשק גרעיני, ויתור על פיתוח של נשק גרעיני חדש וכן הכרזה על קיצוצים במצבור הנשק הגרעיני. במסמך הביע ממשל אובמה תהיות לגבי האסטרטגיה שבה פועלת סין. "הנשק הגרעיני של סין נותר קטן בהרבה מהנשק של רוסיה וארצות הברית, אבל חוסר השקיפות סביב תוכניות הגרעין של סין, הקצב שלהן והיקפה, כמו גם האסטרטגיה המנחה אותן, מעלה שאלות על כוונות אסטרטגיות של סין בעתיד".