על פי פרסומים זרים

בסוף שנת 1959 הוחל בהקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב (קמ"ג) ובהמשך הוקם גם הכור. סוג הדלק המשמש את הכור הוא אורניום טבעי. האטת וקירור הכור נעשים באמצעות מים כבדים. ההספק הנומינלי של הכור: 26 מגאווט. בקמ"ג פועל בנוסף אתר ארצי להטמנת פסולת רדיואקטיבית. לאתר זה מפונה הפסולת הרדיואקטיבית מבתי חולים, מוסדות מחקר והשכלה גבוהה, מכונים פרטיים ומפעלים (מתוך האתר הרשמי של קמ"ג)

בשנת 1958 הוחל בהקמת המרכז למחקר גרעיני - שורק (ממ"ג). כור המחקר במרכז זה הופעל לראשונה בשנת 1960. הדלק המשמש את הכור הנו דלק אורניום מועשר. האטה וקירור נעשים באמצעות מים נטולי מינרלים. הספק נומינלי של הכור: 5 מגאווט. כור ממ"ג נמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). בממ"ג מתנהלת פעילות מחקרית ענפה, בייחוד בתחום האלקטרו-אופטיקה (מתוך האתר הרשמי של ממ"ג)

מאז החלה ישראל בפעילות הגרעין היא שומרת בקנאות על מדיניות של עמימות מוחלטת בכל הקשור לאופי המחקר הגרעיני וטיבו. הדוגמא החביבה על קברניטי התחום היתה של צוללת אשר איש אינו יודע האם היא מעל המים או בתחתית הים וכך היא מבלבלת את האויב ומייצרת הרתעה מקסימלית.

הקלישאה הכי ותיקה בסיקור העיתונאי של הפעילות הגרעינית בישראל. כל מה שאנחנו יודעים (או מותר לנו לדבר עליו) הוא על פי פרסומים בתקשורת הזרה. עם השנים הפך המשפט להקדמה קבועה בכל דיון בסוגיה הרגישה ולכיסוי התחת של כל עיתונאי שמפחד מחדרי החקירות של מלמ"ב (ע"ע). בתמונה: מדען האטום האמריקאי רוברט אופנהיימר נואם בטקס פתיחת המרכז הגרעיני בנחל שורק, 1958

כמעט עשור לאחר שישראל השמידה את הכור בעירק ניסה סדאם חוסיין לנקום וכוחותיו ירו טיל סקאד לעבר הכור הגרעיני בדימונה. הניסיון נכשל אבל הכור נותר מטרת-על ובשנת 2004 איים מפקד משמרות המהפכה של אירן כי אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין האירניים התגובה תהיה פגיעה בכור בדימונה, כהגדרתו, בארסנל הנשק הגרעיני של ישראל. בתמונה: הטייסים שהשתתפו בהפצצת הכור העירקי

מרדכי ואנונו היה טכנאי גרעין זוטר בכור בדימונה ומקורב לחוגי שמאל קיצוניים באוניברסיטת בן גוריון. לאחר שהתפטר מתפקידו, מסר וענונו בשנת 1986 לכתב הסנדיי טיימס מידע רב על הקריה למחקר גרעיני וצילומים ראשוניים מתוך הכור. ואנונו נחטף על ידי המוסד והובא למשפט בישראל, אבל זה לא עצר את פרסום הכתבה בעיתון ואת הסערה האדירה בעולם. בשנת 1988 הורשע ואנונו בבגידה ובריגול ונגזרו עליו 18 שנות מאסר, את רובן ריצה בבידוד מוחלט. הוא שוחרר ב-2004 ויציאתו מישראל עדיין נאסרת לבקשת מערכת הביטחון

הממונה על הביטחון במשרד הביטחון הוא שומר הסף בכל הקשור לפרסומים בנושא הגרעין בישראל. האגף והעומד בראשו זכו בעבר לביקורת קשה ביותר על מדיניות נוקשה וברוטלית כלפי כל מי שאיים על מדיניות העמימות של ישראל. בתמונה: סוללת טילי פטריוט סמוך לכור בדימונה

אהוד אולמרט היה ראש הממשלה הראשון שהואשם בתקשורת בפליטת פה. בראיון לערוץ טלוויזיה גרמני בשנת 2006 אמר אולמרט את הדברים הבאים: "מעולם לא איימנו על אף מדינה בהשמדה, אירן בצורה גלויה מאיימת למחוק את ישראל. האם אתה יכול להשוות את זה כשהם (אירן) שואפים להשיג נשק גרעיני כמו אמריקה, צרפת, ישראל ורוסיה?". אופס...

רגע לפני שנכנס לתפקידו כשר ההגנה האמריקני הצליח רוברט גייטס להכניס עוד קטנה למדיניות העמימות של ישראל. בשימוע בקונגרס בשנת 2006 מסר גייטס כי לישראל יש ארסנל נשק גרעיני וקשר בין יכולתה הגרעינית ובין המוטיבציה האירנית להשיג נשק גרעיני

בשנת 2004 החליט פיקוד העורף לחלק לתושבי דימונה טבליות "לוגול" נגד קרינה גרעינית. הטבליות מכילות יוד ואשלגן יודי והשימוש מתבצע לפני או אחרי חשיפה לדליפה רדיואקטיבית בניסיון להגן על בלוטת התריס וכדי למנוע הצטברות של חומר רדיואקטיבי בגוף. בשנת 2009 פקע תוקף הטבליות ותושבי האזור נקראו להחליף את הכדורים בהקדם האפשרי

אם יש לישראל יכולת גרעינית (ע"ע "על פי מקורות זרים"), אז יריחו 3 הוא הטיל שאמור לשאת את ראש הנפץ מעורר האימה עמוק לתוך שטח מדינות האויב. ישראל כמובן מעולם לא אישרה את הטענות כי ברשותה טילי קרקע-קרקע למשימה כזו או אחרת

הפוליטיקאי הוותיק משמש כשר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית. למרות העדר השכלה בנושא או התמחות רשמית, נחשב מרידור בעיני רבים לבר-סמכא בכל הקשור למדיניות הגרעין של ישראל. מונה על ידי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לטפל בעניין הגרעין ומאז מעורב בעקביות בכל גיבוש התפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל ובניסיון לעצור את התחמשותה הגרעינית של אירן