ועדת החקירה: "משבר המים עלול להחריף"

ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת ניהול המשבר במשק המים פרסמה את ממצאיה. הוועדה קובעת כי הממשלות לדורותיהן כשלו בטיפול ולא נקטו באמצעים מתאימים להקטנת הצריכה העירונית. "יש משבר ותושבי המדינה נקראים לצמצם את השימוש במים ולהתכונן לאפשרות של תקופה קשה עוד יותר"

מערכת וואלה! חדשות

ועדת החקירה הממלכתית לניהול משבר משק המים בישראל בראשות השופט פרופ' דן ביין, פרסמה בצהרים (רביעי) את ממצאיה. ועדת החקירה קובעת באופן חד משמעי כי "משק המים הישראלי נתון במשבר עמוק מתמשך, אשר אינו גזרה משמים ולא מכת טבע, אלא רובו ככולו מעשי ידי אדם". הדו"ח תוקף בחריפות את נציגי הממשלה ונציגי רשות המים שעסקו בנושא במהלך השנים.

הדו"ח קובע כי התגלתה בעיה עם "היעדרן של החלטות אסטרטגיות בממשלת ישראל והיעדרן של תוכניות אב לטווח ארוך. האחריות למדיניות הפקת היתר של מקומות המים היא של השרים האחראים למשק המים". עוד צוין בדו"ח, כי "נציבי המים וראש רשות המים לא התריעו על הסכנות ממדיניות הפקת היתר וכי התמודדות רשות המים עם המשבר היתה איטית, לא עקבית וכשלה בהסברה לציבור". חברי הוועדה מציינים גם בדו"ח כי "משרד האוצר עיכב תוכניות לעידוד החיסכון במגזר העירוני לטיהור שפכים ולהתפלה" ומזהירים כי "איכות מי השתייה של מדינת ישראל נמצאת בסכנת משבר". כמו כן צוין כי "אכיפה משפטית נגד מזהמים לא מיושמת במידה מספקת".

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
ממצאים קשים. חברי ועדת החקירה הממלכתית (צילום: מערכת וואלה! NEWS, דיפולט)

בנושא מחירי המים קובעת הוועדה כי "המחירים ייקבעו על ידי מועצת רשות המים, בעוד הממשלה תפקח ותחליט על תמיכה במגזרים חלשים, תפקח ותאשר את היקף ההשקעות במשק המים". הוועדה גם מציעה "קביעת יעדים אסטרטגים על ידי הממשלה והכנת תוכניות אב לטווח ארוך על ידי רשות המים שתתואם לאותם יעדים". כמו כן יש צורך "בהקמת גוף מטה, שיכין חלופות של יעדים וסדרי עדיפויות להכרעת הממשלה וידאג להתאמת תוכניות האב ליעדים שייקבעו".

הוועדה מפרסמת את ממצאיה בתום חקירה מקיפה בנושא משבר וניהול משק המים. פרט לשופט ביין ישבו בוועדה גם פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך. בכתב המינוי של הוועדה נכתב שעל הוועדה לחקור את הסיבות למשבר משק המים והתנהלות מקבלי ההחלטות ומשרדי הממשלה ולהמליץ באם יהיה צורך על שינויי חקיקה. הוועדה שמעה 115 עדים וקיימה 28 דיונים פומביים.

ועדת החקירה קובעת עוד כי הגורמיים המיידים לכשלים במשק המים שהביאו למשבר הנוכחי, תחילתם בחוסר הכוונה, חוסר יעדים וחוסר בסדרי עדיפויות במשק המים. בדו"ח צוין כי "הגורמים המיידיים למשבר הם אימוץ מדיניות של הליכה על הסף, שהתבטאה בהפקת יתר מהמאגרים הטבעיים, שעלתה בצורה משמעותית על הממוצע הרב-שנתי של ההעשרה". בהמשך מזהירים חברי ועדת החקירה: "משק המים במשבר ותושבי המדינה נקראים לצמצם את השימוש במים ואף להתכונן לאפשרות של תקופה קשה עוד יותר".

הדו"ח לא מתחמק ומצביע על האשמים במצב וטוען כי "האחריות לאימוץ מדיניות זו היו בעיקר של שרי החקלאות והתשתיות לדורותיהם, שראו לנגד עיניהם את צרכי החקלאות ובו בזמן לא נקטו באמצעים להקטנת הצריכה העירונית. הן נציבי המים לדורותיהם והן מנהל רשות המים לא העמידו את הממשלה על מלוא המשמעות של כל דיחוי במימוש תוכנית התפלה בהיקף הדרוש. הרעיון של ייבוא מים לא זכה להתייחסות רצינית ומעמיקה. לייבוא מים יש יתרון מול התפלת מי ים, בכך שהוא גורם לפחות נזקים סביבתיים, אך מנגד עלולות להתעורר בעיות בתחום אמינות ההספקה. זאת לאור אי היציבות המדינית באזורנו והיחסים עם טורקיה, שהיא הספקית הפוטנציאלית המרכזית של מים מיובאים. יחד עם זאת, התברר שקיימות מדינות אחרות שאף הן מוכנות לספק לישראל מים".

לא הוקטנה האספקה לחקלאות

בפרק שעוסק בגורמים האחראים ישירות למשבר המים במדינת ישראל, נכתב בנוגע לשרי הממשלה ואנשי רשות המים כי "השרים האחראים למשק המים, לא ניאותו להקטין את ההספקה לחקלאות ולא היה בכוחם להקטין את ההספקה למגזרים אחרים. שרי החקלאות והתשתיות לדורותיהם דאגו לקדם את האינטרסים של משרדם ובו זמנית לא נקטו אמצעים להקטנת הצריכה. נציבי המים לא התנגדו למהלכים אלו ולא התריעו על הסכנות שעלולות להיגרם ממדיניות זו".

באשר לאחריות משרד האוצר קובעת ועדת החקירה הממלכתית כי "נראה כי משרד האוצר לא העניק חשיבות רבה למדיניות עידוד חיסכון הצריכה העירונית, או שלא חשב שתהיה להן השפעה... חלק ניכר מהאחריות לדחייה במימוש תוכניות ההתפלה מונח לפתחו של משרד האוצר". ועדת החקירה הגיעה למסקנה כי "החלטות ממשלת ישראל בנושא משק המים אופיינו בחוסר עקביות בנושא הקמת מתקני ההתפלה. כמיות המים שנקבעו כיעד להתפלה השתנו חדשות לבקרים וחלק מההחלטות שנתקבלו בנושא ההתפלה בנושא האמור לא בוצעו. גם המכרזים שכבר יצאו התעכבו בשל חסמים בירורקטיים, בעיות ליווי פיננסי או סכסוכים משפטיים".

הוועדה כתבה כי "תהליך קבלת ההחלטות בממשלה בנושאים הנוגעים למשק המים היה לקוי. הצעות החלטה הוגשו ללא הצגת חלופות, ללא ניתוח עלות תועלת וללא שריון תקציב מתאים לביצוע. בתחום ההתפלה, נתקבלו החלטות לא עקביות לגבי כמות ההתפלה המתוכננת והחלטות שונו מעת לעת. החלטות שנתקבלו לא בוצעו בשלמותן או בחלקן, מאחר ולא שוריין תקציב לביצוען. ליקויים לגבי תהליך קבלת ההחלטות בממשלה קיימים גם בתחומים אחרים שאינם נוגעים למשק המים".

ועדת החקירה מצאה עוד כי הליקוי המרכזי-האסטרטגי של הממשלה מדינת ישראל הוא שבמהלך העשור האחרון לא קיבלה הממשלה החלטות בנושאי תכנון אסטרטגי: "מדובר לא בתחומים הנוגעים ישירות למשק המים, אלא בקשת רחבה של נושאים שתכנון משק המים נגזר מהם, כגון: היקף החקלאות הרצוי, פיזור האוכלוסייה ופיתוח תשתיות אחרות כגון כבישים ואנרגיה. היעדר הכרעה בשאלות אסטרטגיות מעין אלה הקשו בעבר ומקשים גם כיום על הכנת תוכניות לטווח ארוך למשק המים. תוכניות אב הינן חיוניות לשם ניהול שיטתי ועקבי של משק המים".

ועדת החקירה מבקרת גם את ההתמהמהות של רשות המים בטיפול במשבר ומציינת כי "הועברו מסרים מבולבלים המעידים על חוסר במדיניות עקבית וקושי ביישום החלטות. משך הזמן שבו התארגנה רשות המים עד שהחלה לנקוט פעולות להתמודדות עם המשבר ארך חצי שנה". ועדת החקירה קובעת כי "הרשות לא אימצה מדיניות עקבית וברורה בנושא ניהול הצריכה ועידוד החיסכון במגזרים השונים. לציבור לא הועברו מסרים ברורים כיצד לנהוג ובין היתר לא קודם נושא החסכמים. הוראות בדבר ייבוש דשאים והסדר השקיית גינות לא היו ברורות וחלו בהן שינויים לפרקים. כל אלה גרמו למבוכה ובלבול בציבור".

חשש מהיווצרות משבר במי השתייה

בנוגע לאיכות מי השתייה בישראל מביעה הוועדה חשש מפני "היווצרות משבר הנוגע לאיכות מי השתייה. חשש זה נובע מכך שאקוויפר החוף בחלקו הגדול מספק מים המצויים בגבול תקני איכות המים. קיימת גם בעיה של חוסר אמון מצד הציבור באיכות המים וניכרת מגמה של רכישת מים מינרלים בעלות גבוהה. הוועדה סבורה כי יש מקום להיערך בהקדם להכנת מערכות לטיוב מקורות שאינם עומדים בתקני איכות מי השתייה כדי לאפשר הספקתם לערים, הן במצבי משבר זמניים והן במצבים של הידרדרות מקורות מים לטווך ארוך". לטענת ועדת החקירה "כיום אין ניטור ממשי של המוצר היוצא בבית הצרכן וקיים חשש לפער איכות מי השתייה בין נקודות הדיגום האחרונות לבין המים המגיעים לצרכן".

למרות ממצאיה קובעת הוועדה כי "אין לקבוע אחריות אישית של נושאי תפקידים בעבר ובהווה, מאחר ומדובר בעיקרו של דבר בכשלים מערכתיים, שנמשכו על פני תקופה ארוכה. בנוסף לכך, עקב חלוף הזמן, בחלקם הגדול, האישים כבר אינם ממלאים תפקידים הציבוריים. מנהל רשות המים פרופ' אורי שני, נתמנה לתפקיד בעיצומו של המשבר ונאלץ להתמודד בו זמנית הן עם המשבר והן עם השינויים שנבעו מהרפורמה במשק המים. במסגרת הרפורמה הוקמה רשות המים, שקלטה לתוכה את הרשות לשירותים הציבוריים, מים וביוב וגם את הרגולציה של משק המים העירוני".

לטענת ועדת החקירה, לא נעשה שימוש מספיק בכלים משפטיים ובאמצעי אכיפה אחרים למימוש החלטות ואכיפת הדין. בפרק ההמלצות נכתב בין היתר כי "למים במדינת ישראל יש להתייחס כמוצר במחסור שיש לנהוג בריסון בצריכתו. יש לשמור על מקורות המים הטבעיים בפני השחתה וזיהום ולפיכך יש לאמץ מדיניות של הפקה שהיא פחותה מהממוצע השנתי של המילוי החוזר, כלומר הימנעות מהמשך הפקת היתר מהמאגרים הטבעיים ואימוץ מדיניות הנסמכת על 'קווים אדומים'".

עוד ממליצה הוועדה כי יש לפעול ל"ייעול ואימוץ של מדיניות קבע של חיסכון במים כנושא בעל חשיבות לאומית והטמעתו בציבור, שלא בשנת בצורת וכי יש לזרז השלמת מפעלי ההתפלה שנמצאים בתהליכי מכרז והקמה ולהבטיח השגת יעד הפקת המים המותפלים בהיקף של 525 מיליון מטרים מעוקבים עד לשנת 2012, בהתאם להחלטות הממשלה". הוועדה ממליצה גם כי "על קידום נושא ייבוא המים כחלק ממדיניות כוללת שמגמתה גיוון מקורות המים ככל האפשר".

מרשות המים נמסר בתגובה לממצאי הוועדה כי "עם כניסתו של פרופ' אורי שני לתפקיד מנהל רשות המים לפני כשלוש שנים, בעיצומו של המשבר במשק המים, החלה רשות המים במהלכים אינטנסיביים להבראת משק המים והוצאתו מהמשבר העמוק. תוצאות המהלכים מדברות בעד עצמן: הגדלת היצע המים על ידי התפלה שתספק את מרבית הצריכה הביתית והעירונית ושהביאה כבר ב 2010 ליותר מ- 300 מיליון קוב מים מותפלים; חיסכון של כ- 25% בצריכת המים בישראל בעקבות הקמפיין "ישראל מתייבשת", היטל הבצורת וצמצום הקצאות המים לחקלאים; וניהול משק מים על פי פרמטרים של יעילות כלכלית. לאחר שחיקה שנמשכה שנים רבות, רשות המים הצליחה להעלות את משק המים בישראל אל הנתיב הנכון ובאחריות כולנו להמשיך לצעוד בו. המהפכה במשק המים הישראלי נמצאת בעיצומה ועד 2013 יסתיים המשבר ולא יהיה מחסור מים בישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully