צוללן בקישון שחלה במחלת כבד יוכר כנכה

בית המשפט המחוזי בתל אביב (מרכז) קיבל את ערעורו של אדם שצלל בנחל הקישון כחלק משירותו הצבאי ולטענתו חלה בעקבות זאת במחלת כבד. על פי החלטת בית המשפט תוכר זכותו של האדם להיות מוכר בחוק הנכים ולזכות בתגמולים ושיקום.

מפסק הדין בעניינו עולה כי המערער, בן 54, שירת במשך 19 שנה בחיל הים. בזמן שירותו נחשף למי נחל הקישון אשר לטענתו גרמה למחלה גרנולומטותית של הכבד. נראה כי במהלך הטיפול בתיקו של המתלונן, הכיר צה"ל בקשר הסיבתי שבין המחלה לשירות הצבאי אולם לאחר שנשלח לוועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו, הודיעו לו בצה"ל כי עליו להתייצב לבדיקה רפואית נוספת שתבחן את הקשר בין המחלה לצלילה במי הנחל, זאת משום שהתברר כי המחלה בגינה התלונן אינה ממארת. בבדיקה שנעשתה הוחלט על בסיס חוות דעתו של הרופא הבודק מטעם צה"ל כי אין קשר סיבתי בין המחלה לצלילה בנחל ועל כן נדחתה תביעתו.

לאחר תהליך ערעור נוסף בו ביקש התובע לבחון מחדש את הקשר בין צלילותיו במי הנחל לבין מחלתו, קבע בית המשפט כי יש לקבל את התביעה וקיבל את ערעורו.

מדבריו השופטת יעקובוביץ’ בפסק הדין, "אין קיים קו אחיד בפסיקה אולם יש להסתייג מעמדת המשיב לפנינו שאינו מוכן באופן קטגורי להכיר נכות למי שצלל בקישון ולקה במחלה קשה אפילו אם זו איננה מוגדרת ממארת". השופטת הוסיפה כי "אפשר לראות בהחלטה על החוסר בקשר סיבתי בין המחלה לצלילה בנחל, מידה של לעג לרש. ממה נפשך, חיילים שצללו בקישון לקו במחלת הסרטן לא הסכימו בצה"ל להכיר להם זכות, ונימוק הצבא, אי הוכחת קשר נסיבתי רפואי.

השופטת אף הזכירה בפסק הדין את תביעת החיילים שחלו בסרטן לאחר הצלילה בקישון ואמרה כי "צה"ל הכיר בזכות החיילים רק לנוכח הוראת שר הביטחון, שאימץ את מסכנת המיעוט בדו"ח הקישון. האם יכול היה המשיב, לנוכח דו"ח הקישון וממצאיו הרפואיים ראייתים לצפות שרופא מטעמו יקבע שיש קשר סיבתי מוכח?"