שגריר בריטניה בישראל, טום פיליפס, התקשר לפני זמן קצר (חמישי) ליו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, ועדכן אותה לגבי כוונתה של ממשלת בריטניה להודיע היום על המתווה לשינוי החקיקה שתמנע את המשך הגשת צווי המעצר נגד בכירים ישראליים, כך מסר דוברה של יו"ר האופוזיציה.
הבוקר דווח העיתון "הטלגרף" כי ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, יציג היום לוועדת הפרלמנט בלונדון שינויים בחקיקה שימנעו משופטים להוציא צווי מעצר בשל פשעי מלחמה. יוזמתו של בראון לשינוי בחקיקה מגיעה בעקבות צו המעצר שהוציא שופט במדינה ללבני לפני כשלושה חודשים. אך לפי "הטיימס" הלונדוני, הודעתו של בראון פירושה שהנושא לא ייפתר אלא רק אחרי הבחירות הצפויות בבריטניה בחודשים הקרובים.
בתגובה לדבריו של השגריר פיליפס אמרה לבני כי "זו בשורה חשובה לכל מדינה בעולם החופשי הנלחמת בטרור ויש בכך מסר חשוב שאומר שכשיש דבר הנכון לעשותו - כל המערכת הפוליטית מתגייסת אליו, גם אם לשם כך היה נדרש לעבור את הסיטואציה האבסורדית של הגשת צו המעצר נגדי".
לפי ההצעה, התביעה היא זו שתהיה אחראית לטיפול בנושא פשעי המלחמה ועבירות אחרות בחוק הבינלאומי, ולא בתי המשפט, ולכן היא זו שתוסמך להוציא את הצווים. שינוי זה בחקיקה יסיים את השיטה הנוכחית בה מחויבים השופטים לחקור ולשקול תלונות פרטיות לעומקן.
לדברי ראש הממשלה הבריטי, היכולת לתבוע כנגד פשעים בינלאומיים היא צודקת והכרחית, אולם התהליך המקובל כיום במערכת המשפט נוצל לרעה בידי פעילים פוליטיים. לדבריו, "בלי חקיקה ברורה אפשר להוציא צווים בלי ראיות מוצקות, וארגונים בעלי מניעים פוליטיים מנצלים זאת".
כבר לפני כשלושה חודשים, זמן קצר לאחר הוצאת צו המעצר נגד לבני, הודיע משרד החוץ הבריטי כי הוא מתכנן שינוי במדיניות הוצאת צווי מעצר לפושעי מלחמה, לפיה התובע הכללי במדינה יצטרך לאשר את הצו לפני המעצר.
החוק נגד פושעי מלחמה מאפשר לתבוע חשודים בביצוע פשעי מלחמה בבתי משפט במדינות שבהן לא בוצעו הפשעים. "סעיפי אמנת ג'נבה משנת 1957 נותנים לנו בבריטניה את האחריות החיובית לרדוף אחר אלה שבצעו לכאורה מעשים חמורים לפי החוקים הללו", אמר ל"גרדיאן" לפני שלושה חודשים עורך דין שמתנגד לשינוי בבריטניה.
(עדכון ראשון - 06:21)