במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי פרסם הבוקר (רביעי) האגף לכלכלה וביטוח במשרד הבריאות דו"ח המצביע על שחיקה במימון המדינה לסל הבריאות, בניגוד להבטחת החוק המקורי. מהמחקר שנערך על ידי ניר קידר וד"ר טוביה חורב עולה כי עלות סל שירותי הבריאות מהווה כ- 46% מההוצאה הלאומית לבריאות שבשנת 2009 עמד על 28 מיליארד שקלים.
53% מעלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים ממומנים מכספי דמי ביטוח הבריאות ו-40% ממומנים מתקציב המדינה (לעומת 47% ו- 48% בהתאמה בשנת 1998). יתרת המימון מגיעה מדמי ההשתתפות העצמית הנגבית בגין שירותי בריאות שמחייבים תשלום השתתפות שכזו.
כמו כן, שיעור המימון הפרטי מההוצאה הלאומית על בריאות עמד בשנת 2008 על 42% אחוז מההוצאה, לעומת 33% בשנת 1995 עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. נקודה זו ממחישה את הפער בהוצאה על בריאות בין עשירים לעניים בישראל כאשר משקי הבית מחמישון ההכנסה העליון מוציא בממוצע על בריאות פי 3.6 יותר מאשר משק בית מחמישון ההכנסה התחתון.
רפואת שיניים - מירב ההוצאה
סעיף ההוצאה העיקרי של משקי הבית על רפואה ממשיך להיות תחום רפואת השיניים והוא עומד על 29%. במקום השני נמצאת ההוצאה על ביטוחים משלימים בקופות החולים ובחברות הביטוח בשיעור של 27%. סעיף זה נמצא לדברי משרד הבריאות במגמת גידול. נתון זה מקבל חיזוק בשיעור המובטחים בשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) שעמד על 74% בשנת 2008 מסגרת בו מציעות קופות החולים שירותים רפואיים שאינם נכללים במסגרת הביטוחים המשלימים.
במשרד הבריאות מצרים על הירידה במימון סל הבריאות על ידי המדינה ומציינים כי נמשכת השחיקה בעדכון המקורות של סל שירותי הבריאות. על פי הדו"ח, בין השנים 1995 ל-2009 עודכן הסל בגין גידול דמוגרפי ב-25% בעוד שהגידול בפועל עמד על 43%.
מבחינת המאבק בין קופות החולים על המבוטחים, חושף הדו"ח כי בשנת 2009 נותר אחוז העוברים נמוך והוא עומד על 1.5%. הנתונים מראים כי נמשכת הירידה באחוז המבוטחים בקופ"ח כללית 52.9% מכלל אוכלוסיית המבוטחים בשנת 2009, לעומת 63.2% בשנת 1995. במקביל קיימת עלייה באחוז המבוטחים בקופות חולים מכבי ומאוחדת.
"הדו"ח מדגיש הפערים בחברה"
"בימים אלה מלאו 15 שנה לרפורמה במערכת הבריאות שהחלה עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי", אמר ד"ר טוביה חורב ממחברי הדו"ח, "מערכת הבריאות הגיעה בתקופה זו להישגים רבים, אולם שחיקת מקורות המימון עלולה לפגוע בהישגים אלה. יש לפעול לשינוי בתמהיל המימון בניסיון להגיע להפחתה במימון הפרטי ולהגברת הנגישות של קבוצות חלשות באוכלוסייה ושל תושבי הפריפריה לשירותי בריאות חיוניים".
"הדו"ח שוב מדגיש את הפערים בין בעלי אמצעים לחסרי אמצעים בנגישות לשירותי בריאות בסיסיים", אמרה שלומית אבני-וקנין, מנהלת מחלקת תושבי ישראל בעמותת "רופאים לזכויות אדם" העוסקת בתחום. "הדו"ח מצביע על שני נתונים מדאיגים הוצאות משקי הבית על טיפולי שיניים ועל הפערים בהוצאה על בריאות בין עשירוני הכנסה שונים. ההתייחסות לפערים בנגישות לשירותי בריאות היא נורה אדומה שמוכיחה כי יש לטפל בבעיה במהירות ובנחישות".