צרפת: החל משפט אסון התרסקות הקונקורד

משפטם של חמשת הנאשמים באחריות להתרסקותו של מטוס הקונקורד לפני עשר שנים, נפתח היום (שלישי) בצרפת. ההתרסקות הייתה אקורד הסיום של מטוס הנוסעים העל קולי, אחרי קרוב ל-25 שנות פעילות. האסון, הנחשב לאחד מהגדולים בתולדות התעופה, התרחש ב-25 ביולי 2000, כאשר המטוס עלה בלהבות והתרסק על בית מלון, דקות אחדות לאחר שהמריא מנמל התעופה שארל דה גול שבפריז. כל 100 הנוסעים שהיו על המטוס נהרגו בהתרסקות, יחד עם תשעת אנשי הצוות ועוד ארבעה בני אדם על הקרקע.

התביעה הגישה כתבי אישום בגין הריגה נגד חברת התעופה "קונטיננטל אירליינס", נגד שניים מעובדי התחזוקה שלה, נגד שני עובדים של חברת "אירו-ספטיאל", שייצרה את המטוס ונגד עובד רשות התעופה האזרחית של צרפת. במידה ויימצאו אשמים הם צפויים לעונשים של עד חמש שנות מאסר וקנס של 75 אלף אירו, אם כי מומחי משפט מעריכים שבמקרה שיימצאו אשמים יומרו עונשי המאסר בפעול במאסר על תנאי.

התאונה הובילה להשבתת כל צי מטוסי הקונקורד, עד לאחר שוועדת חקירה קבעה כי ההתרסקות התרחשה בשל פיצוץ באחד מגלגלי המטוס, שהוביל לפיצוץ מכל הדלק וגרם להתרסקות. המטוסים שבו לפעילות בחודש נובמבר 2001, אך החקירה בנושא נמשכה. דו"ח שפורסם בשנת 2004 קבע, כי התאונה התרחשה כאשר גלגל הנמצא מתחת לכנף השמאלית של המטוס התפוצץ, לאחר שפגע ברצועת מתכת קטנה שנפלה ממטוס אחר ונותרה על המסלול. ההערכה היא כי הרצועה נפלה ממטוס די-סי 10 של חברת קונטיננטל, שהמריא דקות אחדות קודם לכן.

המשפט שנפתח היום צפוי להתמקד בשאלה מי אחראי לאסון. החוקרים הצרפתים טוענים, כי הרצועה שנלה מהמטוס של חברת קונטיננטל לא הותקנה כראוי על מנוע המטוס האמריקאי, ועל כן לחברת התעופה ולעובדיה יש אחריות. אולם עורכי הדין של חברת קונטיננטל טוענים כי הקונקורד עלה באש עוד לפני שפגע ברצועה, ועל כן החברה אינה אחראית לאסון. עורך הדין של קונטיננטל אמר כי הוא יציג בבית המשפט עדויות של 20 בני אדם, שטענו כי ראו אש קטנה הבוערת במטוס הקונקורד עוד לפני הפגיעה ברצועה. לדבריו, למטוס העל קולי היו "נקודות בעייתיות" וכי המטוס שהתרסק היה עמוס מדי והמריא בלי החלק שמייצב את הגלגלים.

התביעה טוענת כי הבכירים הצרפתים התעלמו מכשלים ידועים בעיצוב הקונקורד וכי היו יכולים לפעול מוקדם יותר בכדי להתמודד עם התקלות. בין השאר צפויים התובעים להציג ראיות, לפיהן היו יותר מ-60 מקרים של התפוצצויות צמיגים ב-25 שנות הפעילות של הקונקורד, בשל המראתו המהירה מהרגיל. עורכי דינם של הנאשמים טוענים כי לא ניתן היה לחזות את ההתרסקות ועל כן הם אינם אחראים.

2003 הודיעו חברות התעופה "בריטיש איירוויז" ו"אייר פראנס" כי הן יקרקעו לצמיתות את הקונקורד, לאחר 27 שנות שירות. שתי החברות הודו כי לא הצליחו להעלות את מספר הנוסעים מאז ההתרסקות. החברות ציינו כי לא נרשם כל רווח על הפעלת המטוס מאז הוחזר לשירות, למרות שורה ארוכה של שיפורי בטיחות.

ייצור הקונקורד היה שנוי במחלוקת מתחילתו. בדיעבד, סבורים מומחי תעופה, ההחלטה הבריטית-צרפתית לפתח את המטוס ב-1962 היתה השגיאה היקרה והחמורה ביותר בתולדות תעשיית התעופה האירופית. הפיתוח שם דגש על מהירות ונוחות מרבית לנוסעים - הם פונקו במושבי עור, משקאות חריפים וארוחות של שפים בינלאומיים - על חשבון חיסכון בדלק ושמירה על רעש נמוך.

גורלו של המטוס נחרץ עוד לפני שנכנס לראשונה לשירות מסחרי ב-1976, שכן באותה עת העולם כבר נקלע למשבר אנרגיה ובתי המחוקקים הכניסו לתוקף חוקים האוסרים על רעש מופרז בשדות תעופה - מהלך שהגביל את הפעלת הקונקורד לשדות תעופה ספורים בלבד. בואינג ויצרניות המטוסים האמריקאיות התמקדו בפיתוח מטוסי נוסעים תת-קוליים רחבי גוף, שאיפשרו ביצוע טיסות בין יבשתיות זולות יותר שמשכו קהל נוסעים גדול בהרבה. הכישלון המסחרי הוברר סופית כשנודע כי מבין עשרות החברות שהציבו הזמנות למטוס, רק בריטיש איירוויז ואייר פראנס הכניסו אותו לשירות.

על רקע המראה המשעמם של מטוסי הנוסעים, בלט הקונקורד במבנהו האלגנטי שמשך לסיפונו את עשירי העולם. הם יכלו לעבור את המרחק בין לונדון לניו יורק בשלוש וחצי שעות, במקום שמונה שעות במטוס רגיל. אולם לאחר ההתרסקות והדיווחים על הכשלים במבנה המטוס נקלעו החברות שיצרו אותו לקשיים ונאלצו לבסוף לקרקע לחלוטין את כל המטוסים.