קרזאי מציע לשלב את הטליבן באפגניסטן

(צילום: רויטרס. עריכה: גדי וינסטוק)

הוועידה הבינלאומית על עתיד אפגניסטן נפתחה הבוקר (חמישי) בלונדון, כשבמרכזה ניצבת תוכנית הפיוס שהציע נשיא אפגניסטן חמיד קרזאי לשילובם של פורשי הטליבן במדינה. קרזאי העריך בכינוס כי הכוחות הבינלאומיים יישארו בארצו עוד לפחות עשר שנים, על אף שהוא מעוניין לקבל את האחריות הביטחונית על כל המחוזות בתוך חמש שנים.

נציגים בכירים של קרוב ל-70 מדינות וארגונים בינלאומיים התכנסו בלונדון, במטרה למצוא דרכים לשיקום אפגניסטן והעברת האחריות הביטחונית לידי כוחות הביטחון המקומיים לאחר יותר משמונה שנות מלחמה. אל הוועידה, אותה מארח ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, הגיעו בין היתר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון ומזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג רסמוסן.

קרזאי הציג בנאומו את תוכניתו לשלב בחברה, באמצעות מתן משרות ודיור, חברי טליבן שיוותרו על האלימות. "אפגניסטן נעה באיטיות, אבל בבטחה, אל עבר המטרות הסופיות - שלום ויציבות", אמר קרזאי. לדבריו, הוא מתכוון לכנס בקרוב מועצת זקנים שתדון בפיוס במדינה. "אנחנו חייבים להושיט יד לעבר כל התושבים, במיוחד אחינו המפוכחים, שאינם חלק באל קאעדה או ארגוני טרור אחרים", אמר קרזאי.

הנשיא האפגני קרא גם לפקיסטן ולערב הסעודית לסייע בהשגת שלום באפגניסטן: "אנחנו מקווים שלעבדאללה מלך ערב הסעודית יהיה תפקיד משמעותי בהדרכה ובסיוע לתהליך השלום", אמר קראזי וקרא לחמושים בפקיסטן שלא לשתף פעולה עם הקיצונים באפגניסטן. קרזאי הביע תקווה כי כוחות הביטחון של ארצו יקבלו את האחריות על כל 34 מחוזות המדינה עד לשנת 2015, אולם הוסיף כי הוא מעריך שהכוחות הזרים יישארו בארצו למשך עשור נוסף. לדבריו, כאשר יועברו סמכויות ביטחוניות לכוחות האפגניים, תוכל הקהילה הבינלאומית להתמקד בבניית הכלכלה והמוסדות.

ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון אמר כי הכינוס מהווה רגע היסטורי עבור אפגניסטן. "זהו רגע מכריע עבור שיתוף הפעולה הבינלאומי שמסייע לעם האפגני להגן על מדינתו ולשלוט בה", אמר בראון בנאום הפתיחה, "זוהי ועידה שמסמלת את תחילת תהליך המעבר".

בראון העריך כי תהליך העברת הסמכויות לכוחות הביטחון האפגניים יחל כבר בשנה הקרובה. לדבריו, המטרה היא להגדיל את מספר החיילים האפגניים הפעילים ל-171,600 עד אוקטובר 2011 ולהגדיל את מספר השוטרים ל-134 אלף עד אותו תאריך. "עד אמצע השנה הבאה אנחנו חייבים לשנות את כיוון הזרם", אמר בראון.

בראון הזהיר כי חיילי הקואליציה ניצבים בפני "זמנים קשים" בלחימה נגד הטליבן, אולם ציין כי תהליך שכבר החל יוכל לאפשר להם לשוב בקרוב הביתה. "זה ייקח זמן, אבל אני מאמין שהתנאים שייקבעו היום יכולים להגיע מוקדם מכפי שמצפים, וכתוצאה מכך תהליך העברת הסמכויות במחוזות יחל השנה", אמר בראון.

בראון הביע תמיכה בתוכנית של קרזאי להושיט יד לפיוס לטליבן. "אנחנו מייסדים היום קרן בינלאומית כדי לממן את תוכנית השלום והשילוב מחדש, כדי לספק חלופה כלכלית למי שאין להם", אמר בראון, "אבל עבור החמושים שמסרבים לקבל את התנאים להשתלבות מחודשת, אין לנו ברירה אלא לרדוף אחריהם באופן צבאי".

בשולי הוועידה מתח שר החוץ הבריטי ביקורת על הממשל האירני, שבחר שלא לשלוח נציג מטעמו לדיונים. ממשלת בריטניה הזמינה את אירן להשתתף בוועידה, אולם אתמול הודיעה אירן כי לא תשתתף בה, כיוון שלדבריה הדיונים יתעסקו בתגבור הכוחות הצבאים באפגניסטן וכיוון ש"הוועידה לא מתחשבת ביכולת של האיזור לפתור את הבעיות".

משרד החוץ הבריטי גינה היום את החלטת אירן: "בריטניה עשתה כל מאמץ לערב את אירן בוועידה ואף להצטרף לקבוצת הבסיס שתנסח את ההחלטה הסופית", נאמר בהודעת משרד החוץ, "שרים בכירים מכל שכנותיה של אפגניסטן ומדינות נוספות הגיעו לדיונים, אבל למרות העניין הגלוי שהיא הביעה בפתרון הבעיות באפגניסטן, אירן בחרה לבודד את עצמה מהאירוע. זוהי החמצת הזדמנות עבורם".