העשור שהיה: מה שבין בוש לאובמה

העשור נפתח בפיאסקו. הבחירות לתפקיד נשיא ארה"ב הפכו לפארסה מגוחכת, שהציגה את הדמוקרטיה הגדולה בעולם באור שלילי. כשהתפרסמו התוצאות, התברר שגור ובוש צמודים וגורל הבחירות תלוי בפלורידה. בתחילה הודיעו רשתות השידור שגור זכה בפלורידה ובבחירות, אולם לאחר מכן הודיעו שהניצחון שייך דווקא לבוש. ההפרש בפלורידה עמד על מאות קולות ונדרשה ספירה חוזרת, שלוותה במאבקים משפטיים, בסופם קבע בית המשפט העליון של המדינה, בה שולט אחיו הצעיר של ג'ורג' בוש, כי המועמד הרפובליקאי זכה במרבית האלקטורים, למרות שדווקא גור היה זה שזכה במרבית הקולות

לאחר שנרגעו הרוחות, הנשיא הנבחר ג'ורג' בוש הנהיג את עמו במשך שמונה שנים, במהלכן ספגה ארצו את מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, יצאה לשתי מלחמות והדרדרה למשבר הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. בוש הבן ייזכר לעד כאחד הנשיאים הכושלים של ארה"ב בהיסטוריה

בעשור שחלף הדרדרו יחסי ארצות הברית ואירופה. בזמן שבריטניה הפכה, תחת הנהגת טוני בלייר, למדינת חסות של ארה"ב, שאר מנהיגי היבשת לא הפסיקו לבקר את מהלכיו של בוש והגבירו את שיתוף הפעולה ביניהם. האיחוד האירופי צבר תאוצה, היבשת עברה למטבע אחיד ולקראת סוף העשור את נחתמה אמנת ליסבון, שמציבה יסודות להקמתה בעתיד של "מדינת אירופה"

מאז ימיו של סטלין לא ידעה רוסיה מנהיג כה חזק, פופולרי מצד אחד, ושנוי במחלוקת מהצד השני, כמו ולדימיר פוטין. אחרי שתי כהונות כנשיא רוסיה, ובשל מגבלות חוקיות, התמנה לראש ממשלת רוסיה. במהלך שנות כהונתו התמודד עם טרור צ'צ'ני, יצא למלחמה עקובה מדם בגיאורגיה, ספג ביקורת חריפה על הפרות חמורות של זכויות האדם במדינה וקיבל מחמאות על גופו השרירי אותו הוא נהנה לחשוף

אחד מהנציגים האחרונים של הקומוניזם המסורתי שהפיצה ברית המועצות ירד מהזירה העולמית אחרי שלושה עשורים. פידל קסטרו, ששלט בקובה מאז הוביל בה מהפכה סוציאליסטית ב-1959, הודיע ב-19 בפברואר 2008 על החלטתו לוותר על תפקידו כנשיא והעברת הסמכויות במדינה לידי אחיו הצעיר, ראול קסטרו

במקביל לדעיכת קסטרו כראש המתנגדים בעולם לקפיטליזם האמריקאי, נכנס לתפקיד נשיא וונצואלה, הוגו צ'אבז. צ'אבז נבחר לנשיאות בבחירות דמוקרטיות, אולם הודיע כי הוא מתכוון לבנות בארצו משטר סוציאליסטי מתקדם והאשים בכל תחלואי העולם המודרני את השיטה הקפיטליסטית והניצול שהיא נוהגת כלפי מדינות נחשלות ושכבות עניות בתוך המדינות המפותחות. עם עלייתו לשלטון, החל במימוש רפורמות סוציאליות מרחיקות לכת, עודד את שאר מדינות דרום אמריקה לנהוג כמוהו ולא הפסיק ללגלג על בוש מעל כל במה אפשרית

את תפקיד האיש שמפחיד את העולם מילא בעשור האחרון, בהצלחה רבה, נשיא אירן מחמוד אחמדניג'ד. הוא נמצא בתפקיד בסך הכל חמש שנים, אבל במהלכן הספיק לעצבן כמעט את כל מדינות העולם הדמוקרטי. מכחיש שואה גאה, מאיים בהשמדת מדינת ישראל, בונה מתקני גרעין סודיים, מסרב לשתף פעולה עם האו"ם והופך את ארצו למוקצה בקרב רוב מדינות העולם. לקראת סוף העשור נראה כי גם לאירנים נמאס, ואלפים מהם מתעמתים בימים אלה ברחובות עם כוחותיו של אחמדיניג'ד בהפגנות אלימות

ב-2 באפריל 2005 הלך לעולמו מי שהנהיג את העולם הנוצרי במשך כמעט 30 שנה, האפיפיור יוחנן פאולוס השני. בתקופתו כונן הוותיקן קשרים עם ישראל, ובשנת 2000 אף ערך האפיפיור מסע היסטורי לארץ הקודש

מהעבר השני של הקונצנזוס הישראלי נמצא יאסר ערפאת. מחבל, טרוריסט, חתן פרס נובל לשלום ומנהיג הפלסטינים מאז 1969. לקראת סוף 2004 הדרדר מצבו הבריאותי וישראל התירה לו לצאת מהמוקטעה בה היה מסוגר, לקבלת טיפול רפואי בפריז. לאחר עשרה ימים, בהן נפוצו שמועות רבות על מצבו, הוא מת ונקבר ברמאללה בטקס הלוויה שהיה מאופיין בכאוס. שנים לאחר מותו, עדיין לא התבררו נסיבות מותו. דו"ח הרופאים הצרפתים הודלף בספטמבר 2005, אך לא פתר את התעלומה. ישנן השערות לפיהם ערפאת מת מזיהום, הרעלה או אף מאיידס

מנהיגים רבים איבדו במהלך העשור את שלטונם בשורה של "מהפכות צבע", שהמשתתפים בהן השתמשו בהתנגדות בלתי אלימה כדי להפגין נגד ממשלות שהואשמו בשחיתות, וכדי לקרוא לדמוקרטיה, ליברליזם ועצמאות מדינית. התנועות הללו הצליחו ביוגוסלביה (מהפכת הבולדוזר בסרביה בשנת 2000), בפיליפינים (מהפכת ESDA בשנת 2001), בגאורגיה (מהפכת הוורדים בשנת 2003). בכל אחת מהפעמים הללו, גררו בחירות שנויות במחלוקת הפגנות רחוב, שהובילו להתפטרות או הדחת מנהיגים. המהפכה שתפסה את מרבית תשומת הלב העולמית היתה המהפכה הכתומה באוקראינה, בסופה עלה לשלטון יושצ'נקו

יש מי שטען כי בעשור הנוכחי לא שלטו המנהיגים, אלא דווקא בעלי ההון, חברות הענק והבנקים. ב-15 בספטמבר 2008 נראה היה שוול סטריט והעולם הפיננסי כולו, מתמוטטים. ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, הודיע על קריסה. מתחרהו, מריל לינץ', נרכש באופן פתאומי על ידי בנק אוף אמריקה, כדי למנוע ממנו להצטרף לליהמן במה שהפך לקריסה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה. בתחילה נראה היה כאילו מדובר באירוע שישנה את העולם. אבל שנה אחרי, המצב חזר לקדמותו: הבנקים חזרו להרוויח ולחלק בונוסים נדיבים לעובדיהם

התקווה הגדולה של העולם המערבי בסוף העשור הגיעה מארה"ב. ברק אובמה הפך ב-20 בינואר 2009 לנשיא ה-44 של ארצות הברית והנשיא השחור הראשון בהיסטוריה של המדינה. בחודשים שחלפו מאז בחירתו לא הספיק הנשיא לעשות יותר מדי, אבל בכל זאת גרף את פרס נובל לשלום, כאות הערכה על מאמציו להביא סוף לסכסוכים בעולם