דו"ח: בישראל האשכנזים ממשיכים להרוויח יותר

(הערוץ הראשון)

דו"ח תמונת המצב השנתית שפרסם הלילה (ראשון) מרכז אדווה, מכון מחקר חברתי, מעניק תמונה עגומה על חוסר השוויון בישראל בשנה שעברה, שברבעון האחרון שלה פרץ המשבר הכלכלי העולמי. הדו"ח מעלה כי בשנת 2008 נרשם גידול באי השוויון בישראל בתחומי השכר, החינוך והבריאות.

בשנת 2008 ירדה ההכנסה החודשית של כל העשירונים במדינה, מלבד העשירון העליון, וחלקו בעוגה של כל משקי הבית גדל. באותה שנה הצטמק גם מימדו של המעמד הבינוני, וחלקו בקרב כלל משקי הבית בישראל ירד, מ-27.7% ל-27.1%; ואילו חלקו בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית ירד מ-21.0% ל-20.7%.

השכר הממוצע לחודש של נשים בשנת 2008 עמד על 6,077 ש"ח – 63.1% מהשכר הממוצע של גברים. השכר לשעה של נשים עמד על 41.2 ש"ח – 82.7% מהשכר לשעה של גברים.

גם בין אשכנזים ומזרחים המשיך להתקיים בשנת 2008 פער בהכנסות: ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים גדלה יחסית להכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים, והגיעה לנתון של 38% מעל הממוצע ב-2008, בעוד שההכנסה של מקביליהם המזרחים ירדה מ-6% מעל הממוצע, בשנת 2007, אל הממוצע. במקביל ירדה גם ההכנסה של השכירים העירוניים הערבים: מ-71% מן הממוצע בשנת 2007 ל-67% מן הממוצע. השכירים העירוניים הערבים חזרו למעשה אל רמת השכר שהיתה להם בשנת 2000.

בשנת 2008, עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל בכיר בחברה הכלולה ברשימת 25 החברות הגדולות בבורסה גדלה ב-7% והגיעה ל–9.35 מיליון ש"ח בשנה, או 779 אלף ש"ח בחודש - פי 95 מן השכר הממוצע במשק.

אי השוויון נמשך גם בתחום החינוך. בשנת 2008, רק 44.4% מבני הנוער היו זכאים לתעודת בגרות. זהו שיעור הזכאות הנמוך ביותר מאז תחילת העשור. אולם, בישובים המבוססים בארץ דווקא נרשמה עליה. עיקר הירידה הארצית נגרם עקב הירידה זכאות בעיירות הפיתוח (מ-54.2% ב-2004 ל-46.9% ב-2008) וביישובים הערביים (מ-42.2% ל-32.4%).

גם בתחום ההשכלה הגבוהה נמשך אי השוויון· בשנת 2008 מספר הסטודנטים, תושבי היישובים היהודיים המבוססים בגילאי 29-20 שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה, עמד על 10.1%, שיעור כפול מזה של סטודנטים מיישובים ערביים – 4.9%. וכמעט כפול מזה של סטודנטים מעיירות פיתוח – 5.9%.

בשנת 2008 נמשך הגידול בהוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאה החודשית של משקי בית בעשירון העליון גדלה מ-327 ש"ח ל-341 ש"ח וההוצאה של העשירון השני מ-73 ש"ח ל-82 ש"ח.

ניתן לראות כי הפער בין המצוי לרצוי בשירותי הבריאות שמעניקות קופות החולים המשיך לגדול, וכי הציבור נאלץ להשלים מכספו את מה שחסר בתקציב. הדו"ח קובע כי אילו היה סל שירותי הבריאות מתעדכן במלואו מדי שנה, המימון שלו היה עומד בשנת 2008 על 34.8 מיליארד ש"ח, בעוד שבפועל הוא עמד באותה שנה על 26.6 מיליארד ש"ח.

גם בתחום הפנסיה ניתן לראות את הפער בין העשירונים:· בשנת 2008הפריש משק בית בחמישון העליון לפנסיה סכום חודשי ממוצע של 991 ש"ח, בעוד שמשק בית בחמישון התחתון הפריש סכום חודשי ממוצע של 33 ש"ח בלבד.