הורים, אם אתם מעוניינים שילדכם יהיו תלמידים מצטיינים כדי שתתגוררו ביישוב יהודי ומצליח, כך עולה מנתונים שפרסם היום (רביעי) "מרכז אדוה". הדו"ח, שיצא תחת הכותרת "בידול, אי-שוויון ושליטה מתרופפת תמונת מצב של החינוך הישראלי", גורס כי מערכת החינוך בישראל, שמעולם לא היתה "מדינתית, אחידה ושווה לכל נפש", מאופיינת בבידול על בסיס אתני, לאומי וכלכלי-חברתי.
תקצוב בתי הספר הוא אחד ההיבטים הבולטים המבדילים בין בתי הספר ומידת הצלחת התלמידים בבחינות. "למרות שרוב המימון של המערכת הוא ציבורי וככזה אמור להיות מחולק באופן שווה, בפועל תלמידים ובתי ספר נבדלים אלה מאלה בגובה התקציב העומד לרשותם", נכתב.
על פי הדו"ח, ישנה התאמה בין גודל התקציב להישגי הלימודים. בראש היישובים ה"מוצלחים" נמצאים היישובים היהודים המבוססים (66.9% זכאים לבגרות), לאחר מכן נמצאים יישובים יהודים ללא חרדים (61.3%), יישובים יהודים כולל חרדים (50.5%), עיירות פיתוח (46.9%), יישובים דרוזים (39.5%), יישובים ערביים ללא מזרח ירושלים (32.4%) וסוגרים את הרשימה היישובים הבדואים (26.6%).
"המשאבים מחולקים בצורה לא שיוויונית"
"החיבור שבין האי-שוויון בתקצוב הציבורי ובין האי-שוויון שמוליד המימון הפרטי יוצר מערכת חינוך שבה המשאבים הכספיים מתחלקים באופן מאוד לא שוויוני", אומרים באדוה. "המשמעות המעשית החשובה ביותר של האי-שוויון התקציבי, החלוקה לזרמים, ההפרדה למסלולים וההתבדלות של בתי הספר הציבוריים הייחודים היא, שהתלמידים והתלמידות בכל אחד מאלה לומדים בפועל תכנית הלימודים שונה; וכיוון שכך, הישגיהם שונים".
לדברי מרכז אדוה, נתון חשוב נוסף הפוגע ברמת החינוך בישראל הוא הירידה הקבועה במימון הממשלתי וכניסתו של מימון פרטי למערכת החינוך דבר שמרחיב את הפערים בין בתי הספר החזקים לבתי הספר החלשים. בשנת 2001 השקיעה המדינה 862.9 מיליוני שקלים בפיתוח החינוך. בתקציב 2009 תוקצב פיתוח החינוך בסכום של 547.3 מיליוני שקלים ירידה של כמעט 40%.
"כיום, הכוחות הדינאמיים ביותר במערכת החינוך מצויים מחוץ למשרד החינוך יותר מאשר בתוכו. שני הכוחות הדינאמיים ביותר הם, ראשית, השכבה העירונית המבוססת, היודעת לנצל את נסיגתה של המדינה כדי לטפח עבור ילדיה בתי ספר אליטיסטיים מתבדלים", נכתב בדו"ח.