בבריסל נפתח אמש (חמישי) כינוס ראשי מדינות האיחוד האירופי. המנהיגים ידונו בין היתר בעמדת אירופה לגבי המלחמה בהתחממות הגלובלית, בונוסים במערכת הבנקאית וחוזקן הכלכלי של החברות באיחוד. זוהי הפגישה הראשונה של המנהיגים מאז נבחר הרמן ון רומפוי לנשיא האיחוד ואמנת ליסבון נכנסה לתוף בתחילת החודש.
לקראת ועידת האקלים, האיחוד האירופי כבר הבטיח לקצץ בפליטת גזי חממה ב-20% עד שנת 2020. ארגוני סביבתיים רוצים שהקיצוץ ייגדל ל-30% במטרה לתת דחיפה לגיבוש הסכם משמעותי בקופנהגן, אך ראש ממשלת שבדיה, הנשיאה התורנית של האיחוד, דחה את האפשרות הזאת.
בנוסף, מנהיגים ידונו בגודל חבילת הסיוע למדינות מתפתחות כדי שהן יוכלו לעמוד ביעדי המלחמה בהתחממות הגלובלית שנדונים בוועידת קופנהגן. על פי רשת ה-BBC, מומחים טוענים שהמדינות העשירות יותר באיחוד לוחצות על המדינות העניות יותר לתרום לקרן שתיתן 10 מיליארד דולר בשנה למשך שלוש שנים.
עניין נוסף שמושך את תשומת לבם של המנהיגים הוא הקשיים הכלכלים של יוון, והחשש שמדינות אירופה נוספות עשויות ללכת בעקבותיה. סוכנות הדירוג פיץ' הורידה השבוע את הדירוג האשראי של המדינה בגלל גרעונה התקציבי וחוב לאומי תופח, צעד שהביא לירידות חדות בבורסה באתונה. פרדריק ריינפלדט, ראש ממשלת שבדיה - הנשיאה התורנית של האיחוד אמר שבעיותיה של יוון אינן מחייבות עזרה של האיחוד. "זהו נושא פנימי שצריך להיות מטופל בצורה פנימית", אמר ריינפלדט.
נושא כלכלי נוסף על הפרק הוא הבונוסים השערורתיים במערכת הבנקאית. טרם תחילת הכינוס, ראשי הממשלה של בריטניה וצרפת איחדו כוחות וקראו להחיל מס כבד על הבונוסים. הצעד מגיע בעקבות זעם ציבורי על גובה הבונוסים בבנקים שחלקם היו אשמים במשבר הכלכלי וזכו לחילוץ ממשלתי. גורדון בראון וניקולא סרקוזי גם כתבו מאמר דעות משותף ב"וול סטריט ג'ורנל" בו הם קראו למיסוי כבד על הבונוסים במערכת הבנקאית העולמית. בתגובה להצעה, אמרה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שמס חד-פעמי על הבונוסים הוא רעיון מושך.