פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרופ' עדה יונת קיבלה את פרס נובל לכימיה

      פרופסור עדה יונת, הביוכימאית ממכון ויצמן עשתה היסטוריה וקיבלה את פרס נובל לכימיה. יונת היא האישה היחידה שהיתה מועמדת לפרס ב-40 השנים האחרונות. יונת זכתה, ביחד עם שניים מעמיתיה, לצד המדליה המכובדת גם בסכום של 1.4 מיליון דולרים

      פרופ' עדה יונת קיבלה את פרס נובל לכימיה

      (צילום: רויטרס. עריכת וידאו: עידן גוראל)

      מלך שבדיה העניק היום (חמישי) את פרס נובל לכימיה לחוקרת הישראלית פרופסור עדה יונת. פרופ' יונת חולקת את הפרס - בשווי 1.4 מיליון דולר (10 מיליון קרונות שבדיות) - עם שני המדענים האמריקאים שהיו שותפיה למחקר ונקטראמאן רמקרישאן ופרופ' תומס שטייץ. השלושה זכו בפרס על פועלם בחקר האברון שבונה את חלבוני התא.

      בטקס מיוחד שכולל דברי ברכה קצרים ורשמיים ואתנחתות מוסיקליות, קיבלו הזוכים את הפרס - המחאה בסך 1.4 מיליון דולרים, מדליה ותעודה - מידיו של מלך שבדיה, קרל גוסטב ה-16. יונת היא גם הזוכה היחידה שנבחרה לשבת לצידו של המלך.

      עדה יונת מקבלת פרס נובל לכימיה (רויטרס)
      עד כה זכו רק שלוש נשים בפרס נובל לכימיה. עדה יונת היא האישה הראשונה לזכות בפרס מאז 1964 (רויטרס)

      בטקס הוענקו גם פרס נובל בתחומי הרפואה, הפיסיקה, הכלכלה והספרות. פרופ' יונת היא האישה היחידה שהיתה מועמדת לפרס ב-40 השנה האחרונות, כאשר הפרס הוענק לגברים בלבד. עד כה זכו רק שלוש נשים בפרס נובל לכימיה. עדה יונת היא האישה הראשונה לזכות בפרס מאז 1964.

      פרופסור עדה יונת ושאר הזוכים בפרס נובל לכימיה בטקס בשטוקהולם (AP , Bertil Ericson)
      יונת התפרסמה בזכות מחקר בו פיענחה את המבנה ועקרונות הפעולה של הריבוזום, "בית החרושת לחלבונים", שפועל בכל תא חי. יונת ושני המדענים האמריקאים שהיו שותפיה למחקר ונקטראמאן רמקרישאן ופרופ' תומס שטייץ (AP)

      פרופסור יונת, ביוכימאית ממכון ויצמן ברחובות, בת 68, אחראית לתגליות פורצות דרך בחקר מבנה הריבוזום. היא זכתה בפרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002, בפרס לואיזה גרוס הורוביץ מטעם אוניברסיטת קולומביה לשנת 2005, במדליית ארליך-דרמשטטר לשנת 2007 (הפרס הגבוה ביותר בתחום הרפואה בגרמניה), בפרס וולף לשנת 2007 ובעוד פרסים ואותות בינלאומיים.

      יונת התפרסמה בזכות מחקר בו פיענחה את המבנה ועקרונות הפעולה של הריבוזום, "בית החרושת לחלבונים", שפועל בכל תא חי. היא גם גילתה כיצד תרופות אנטיביוטיות פועלות, בכך שהן משבשות את פעולת הריבוזומים של החיידקים אותם הן תוקפות. לעבודתה רבת השנים חשיבות גדולה במציאת פתרונות לעמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה, נושא המדאיג את עולם הרפואה בשנים האחרונות.