הפרות זכויות האדם שהתבצעו באירן בחצי השנה האחרונה הן החמורות ביותר שידעה המדינה זה עשרים שנה, וכוללות כליאה בתנאים ירודים, איומים ומכות לאסירים עד אובדן הכרה. כך קובע ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי אינטרנשיונל" בדו"ח מיוחד שהתפרסם הלילה (חמישי) ובחן את המצב במדינה בתקופה שלאחר הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות.
"ההנהגה האירנית חייבת להבטיח שהאישומים בדבר עינויים הכוללים אונס, מעשי הרג לא חוקיים, ומעשי התעללות אחרים נחקרים בצורה מקיפה ובלתי תלויה", אמרה חסיבה חאג' סחראווי, סגנית מנהלת מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי. לדבריה, "יש להעמיד לדין, באופן מיידי, את חברי המיליציות ואנשי הציבור שביצעו את ההפרות, ולהימנע מהוצאות להורג".
הארגון קורא למנהיגה הרוחני של אירן, האייתוללה עלי חמינאי, להתיר לשני מומחים בולטים לזכויות אדם לבקר במדינה, כדי לסייע בחקירת המאורעות. "עד כה, החקירות שביצעו הרשויות באירן עסקו יותר בטיוח ההפרות מאשר בגילוי האמת", הוסיפה חאג' סחראווי.
הדו"ח מתאר את דפוסי הפרות זכויות האדם לפני הבחירות לנשיאות, במהלכן, ובעיקר לאחר שהוכרזו תוצאותיהן, שקבעו כי הנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'ד גבר על המועמד הרפורמיסטי מיר חוסיין מוסאווי ונבחר לכהונה נוספת. לאחר ההכרזה, הורו השלטונות האירניים למשמרות המהפכה ולמיליציית הבסיג' לדכא בכוח את ההפגנות ההמוניות של תומכי האופוזיציה.
הדו"ח כולל עדויות של אנשים שנעצרו במהלך ההפגנות חלקם מספרים כי נאלצו להימלט מאז מהמדינה. אחד העצורים סיפר כי הוא הוחזק במשך 58 ימים בתוך מכולה, ורק כעבור 43 יום הותר לו ליצור קשר עם בני משפחתו. במהלך חקירתו, אמרו לו החוקרים כי בנו נעצר ואיימו כי הבן ייאנס אם הוא לא "יתוודה" על פשעיו. לאחר מכן, הוא הוכה באלה עד אשר איבד את הכרתו. לדבריו, במכולה שבה הוחזק היו כלואים יחד עמו יותר מ-40 עצירים. עצור אחר, עלי חרדנג'אד, סיפר כי ראה סטודנט בשם אמיר ג'וודיפאר כשבגדיו קרועים ומצחו מגואל בדם, ומאוחר יותר נודע לו כי הסטודנט מת במעצר, ככל הנראה כתוצאה מעינויים והתעללות שספג במעצר.
על פי הדו"ח, במהלך שלושת השבועות האחרונים נעצרו יותר מ-90 סטודנטים תומכי אופוזיציה, ועל רבים נוספים נאסרה הכניסה לכיתות הלימוד. לטענת גורמים רשמיים, נהרגו בעימותים שפרצו לאחר הבחירות 36 בני אדם, אך האופוזיציה טוענת כי מספר ההרוגים גבוה מ-70. לאחר הבחירות, נעצרו בכל רחבי אירן לפחות 4,000 בני אדם. בשעת כתיבת הדו"ח, כמאתיים מהם עדיין נמצאים מאחורי סורג ובריח וחלקם נעצרו לאחר ששכך גל המהומות הראשון.
הדו"ח מבוסס על מקורות גלויים, דוגמת כלי תקשורת אירניים ובינלאומיים, סוכנויות ידיעות, בלוגים ועוד. כמו כן התבססו החוקרים על מקורות אחרים, כמו ארגונים אזרחיים אירניים, ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים, ארגוני עובדים וסטודנטים, עורכי דין, עיתונאים ופעילי זכויות אדם. רבים מאלה אינם מזוהים בדו"ח בשמותיהם, מחשש להתנכלות מצד השלטונות.