שר החוץ האירני מנושהר מותקי התקשר היום (שבת) לשרת החוץ השוויצרית, מישלין קאלמי-ריי, והביע בפניה את מחאת ארצו על החלטת משאל העם השוויצרי בדבר איסור הבנייה על צריחי כנסיות במדינה. מותקי הזהיר את קאלמי-ריי מפני "השלכות" יישומו של האיסור.
.
לדברי סוכנות הידיעות האירנית, מותקי אמר לקאלמי-ריי כי מדינה המציגה עצמה ככזו המכבדת את הדמוקרטיה ואת זכויות האדם לא היתה צריכה לאפשר קיומו של משאל עם כזה. "אסור שערכי דת יעמדו להחלטתו של משאל עם" אמר מותקי. הוא הוסיף כי "בעיניו של העולם המוסלמי האיסור על בניית המסגדים פגע מאוד בדמותה של שוויץ כמדינה מתקדמת".
לדברי סוכנות הידיעות, קאלמי-ריי חזרה בפני מותקי על התנגדותה העקרונית למשאל העם, ואמרה לו כי הממשלה השוויצרית תמשיך 'לעשות הכל כדי לשמור על זכויות המוסלמים במדינה'. בתוך כך זומן היום גם שגריר שוויץ בטהרן לשיחה במשרד החוץ האירני, והוגשה לו מחאה רשמית מצד הממשלה האירנית.
ביום שלישי גינה דובר משרד החוץ האירני רמין מהמנפרסט את החלטת העם השוויצרי וכינה אותה "איסלמופובית". מהמנפרסט אמר כי ההחלטה מהווה מכה קשה לעקרון חופש הדת הדמוקרטי שקיבל על עצמו המערב. גם נשיא טורקיה, עבדאללה גול, גינה ביום שלישי את ההחלטה השוויצרית וכינה אותה "בושה לעם השוויצרי" ואמר כי היא מנוגדת לזכויות אדם.
ביום ראשון החליטו אזרחי שוויץ במשאל עם לאסור בניית צריחי מסגדים בשטחי המדינה. היוזמה, שאותה הגישו מפלגות הימין הקיצוני, זכתה לתמיכה של 57 אחוזים מהמצביעים במשאל העם.
הממשלה השוויצרית והפרלמנט במדינה התנגדו ליוזמה, בטענה שהיא מנוגדת לחופש הדת שמעוגן בחוקת המדינה. אך היוזמה הובאה למשאל לאחר שקבוצה של פוליטיקאים ממפלגת הימין - מפלגת העם השוויצרית SVP - והאיחוד הפדרלי הדמוקרטי, השיגו מספיק חתימות על מנת לכפות את ההצבעה, שמתנגדת ל"איסלמיזציה של שוויץ".
"צריחי המסגדים הם סימן פוליטי. זה סימן להצגה של זכויות השריעה לשוויץ, במקביל לחוק השוויצרי שהוא תוצאה של הדמוקרטיה השוויצרית. וזאת הבעיה. זה לא משהו נגד המוסלמים", כך אמר חבר הפרלמנט ממפלגת SVP. האיסלם היא הדת השנייה בגודלה בשוויץ אחרי הנצרות. מתוך שבעה מיליון אזרחי שוויץ, כ-400,000 הם מוסלמים - רובם מבוסניה, קוסובו, וטורקיה.