למעלה מ-30% מהנשים מצהירות כי הן מקיימות אורח חיים דתי ולכן לא מתגייסות לצה"ל, וכ-40% מהמועמדות לגיוס לא מתגייסות, כך עולה מנתונים שחשף היום (ראשון) ראש אכ"א האלוף אבי זמיר בישיבת הממשלה. מהנתונים עולה עוד כי קרוב ל-25% מהגברים המועמדים לגיוס לא מתגייסים. 13% מהם לא מתגייסים בשל "תורתם אומנותם", 5% בעקבות בעיות נפשיות ו-7% בשל בעיות אחרות.
הממשלה לא קיבלה את הצעתו של שר התחבורה, ישראל כץ, לפיה יימנע רישיון נהיגה ממי שמשתחרר מצה"ל על סעיף נפשי. כץ אמר כי "יש הצעת חוק שבכוונתי לתמוך בה. להפעיל סנקציה משמעותית למי שמשתחרר על סעיף קב"ן, ולמנוע ממנו קבלת רישיון נהיגה. מי שמשתחרר על רקע סעיף נפשי אינו יכול להיות בעל רישיון נהיגה משום שאינו כשיר נפשית".
שר החינוך, גדעון סער, התייחס אף הוא לסוגייה ואמר כי "בנושא של הצהרות כוזבות מטעמי דת, יש תעשייה של הצהרות כוזבות. אנחנו לא מגנים בנות דתיות אלא בנות שמשתמטות מצה"ל שאורח החיים שלהן, אין לו שום קשר לאורח חיים דתי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי לפי הנתונים, עולה הרושם תעשיית ההצהרות הכוזבות מטעמי דת איננה יחידה, ונראה שיש גם תעשיה של הוצאת פטור משירות על סעיף נפשי. נתניהו אמר כי "גיוס הבנות לצה"ל זה נתיב אחד שיש לטפל בו, וצריך לעשות בירור גם לגבי גיוס של בנים כשירים לצה"ל שפוטרים עצמם באמצעים לא ברורים. זה אובדן לא פחות גדול לצה"ל מבחינת הכוח הלוחם".
השר לענייני מודיעין, דן מרידור, אמר כי "אני קובל על פיתוח אידיאולוגיה דתית המצדיקה אי גיוס. כל נושא ההשתמטות דרך קב"נים מבהיל. לא נראה לי שבאוכלוסיה יש כמות כזו של חולי נפש". השרים אריאל אטיאס ואלי ישי (ש"ס) הבהירו שאין הגנה באוכלוסיה החרדית הגנה על משתמטים. ישי אמר כי "מי שאינו עובד, אמור ללכת לצבא".
השר עוזי לנדאו אמר כי "צה"ל הוא לא צבא העם אלא חצי העם". השר יצחק אהרונוביץ אמר בישיבת הממשלה כי יש לתת יחס מועדף לבני המיעוטים. "אני מציע לשלב מגזרים שאינם מתגייסים במשטרת ישראל. זהו שירות יותר נוח לנשים, חרדים ומיעוטים".
בשבוע שעבר אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית, שנועדה להיאבק בהשתמטות של נשים מגיוס לצה"ל מטעמים דתיים. בעקבות האישור, איימה סיעת יהדות התורה בכנסת במשבר קואליציוני, אולם רק לאחר שהשר משולם נהרי (ש"ס) הגיש ערר בנושא, נאלצה הממשלה לקבוע דיון מחודש בנושא.
לפי הצעת החוק, מי שהצהירה על דתיותה ועד גיל 20 חזרה בשאלה, תהיה מחויבת להודיע על כך לצבא על מנת שהוא יוכל לגייסה. אם עד אז יגיעו לידי שלטונות הצבא ראיות על כך שהמצהירה אינה דתיה, יוכל הצבא לגייסה.
הסעיף שהצליח להרגיז את החרדים, קובע כי אם לפוקד יש יסוד סביר להניח כי הבת שהצהירה על דתיותה שיקרה, הוא יהיה רשאי לבחון בשנית את הצהרתה. יש לציין כי הצעת החוק אושרה כבר בידי ועדת שרים של הממשלה הקודמת, אולם זו לא עברה בקריאה ראשונה ולכן שבה להחלטת הממשלה הנוכחית.