פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסמך: מדינת ישראל נגד יעקב טייטל

      כתב אישום חמור הוגש הבוקר נגד המחבל היהודי משבות רחל בגין שני מעשי רצח, שלושה ניסיונות רצח, הסתה חמורה לגזענות וייצור נשק. המסמך המלא

      בבית המשפט המחוזי בירושלים תפח 09/
      בפני הרכב שלושה שופטים


      המאשימה:
      מדינת ישראל
      באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

      - נ ג ד -


      הנאשם:
      יעקב ג'ק איוון טייטל
      שם האב: מרק
      יליד 10.11.1972
      ת.ז. 011595196
      משבות רחל 522
      (כעת במעצר מיום 7.10.09)


      כתב אישום


      הנאשם מואשם בזה כדלקמן:

      חלק כללי:

      1. הנאשם הינו אזרח ישראל, הרשום במרשם האוכלוסין בישראל.

      2. במהלך תקופה שראשיתה במהלך שנת 1997, ועד למועד סמוך להגשת כתב אישום זה, ביצע הנאשם שורה של מעשי אלימות וטרור חמורים, ואף הסית לאלימות וטרור נגד קבוצות בקרב האוכלוסיה בישראל ובאזור יהודה ושומרון (להלן-"האזור"), וכנגד המשטרה.

      3. כפי שיפורט להלן, מעשיו האמורים של הנאשם בוצעו על רקע שנאתו והתנגדותו לקבוצות או יחידים, שאורח חייהם והשקפותיהם עומדים בסתירה להשקפותיו ואמונותיו.

      4. בנוסף לכך, וכמעשי נקם עקב פיגועים שבוצעו בישראל על ידי פלסטינים במהלך אמצע שנות ה-90', רצח הנאשם שני תושבים ערבים תמימים וניסה לרצוח אחרים, הכל כפי שיפורט באישומים שלהלן.

      אישום ראשון: רצח סמיר בלביסי

      א. העובדות:

      1. במועד שאינו ידוע למאשימה במדוייק, בסמוך לחודש מאי 1997, ובהיותו תושב וירג'יניה שבארצות הברית, גמלה בליבו של הנאשם החלטה להרוג פלסטינאים, וזאת כנקמה לנוכח פיגועי הטרור שבוצעו נגד ישראלים בתקופה הסמוכה לאותו מועד.

      2. על מנת להוציא את תוכניתו אל הפועל, רכש הנאשם כרטיס טיסה לישראל, בתואנה שהוא מבקש לבחון אפשרות לעלות ולחיות בישראל באורח קבע.

      3. בנוסף לכך, נערך הנאשם להבריח לישראל אקדח שהיה ברשותו (להלן- האקדח), שבאמצעותו יוכל להרוג פלסטינים. לשם כך, פירק הנאשם את חלקי המתכת של האקדח והסתיר אותם בתוך מכשיר וידיאו שהביא עימו לטיסה.

      4. בהגיעו לשדה התעופה שבארצות הברית הניח הנאשם בכיס מעילו את חלקי הפלסטיק של האקדח, ואילו את מכשיר הוידיאו נשא בתיק היד איתו עלה לסיפון המטוס, הכל במטרה להערים על מערך האבטחה בשדה.

      5. ביום 2.5.1997 נחת הנאשם בישראל, ובהגיעו שהה במהלך השבועות הראשונים אצל מכרים שבירושלים.

      6. על מנת להשיג תחמושת עבור האקדח האמור, נרשם הנאשם, זמן קצר לאחר הגעתו לישראל, לאימון ירי במטווח בירושלים במועד שאינו ידוע למאשימה, זמן קצר לאחר הגעתו לישראל. לצורך כך שכר הנאשם אקדח ורכש 200 כדורים בעלי קוטר מתאים לאקדח שהביא עימו מארה"ב. הנאשם הטמין בכליו בעורמה כ-15 כדורי אקדח, ואת יתרת התחמושת שרכש ירה במטווח. כך יצא הנאשם מן המטווח כשהוא נושא עימו כ-15 כדורי אקדח, תואמים לנשק אותו הבריח לתוך שטח מדינת ישראל.

      7. בנוסף לכך, ובמהלך התקופה הסמוכה להגעתו, תר הנאשם אחר נקודה מתאימה לביצוע רצח. הנאשם ייעד כמטרה נהג מונית ערבי, וזאת לנוכח הבנתו, כי יוכל להוביל נהג מונית לכל נקודה שבה יחפוץ.

      8. במהלך חיפושיו איתר הנאשם נקודה מתאימה מבחינתו לביצוע רצח בסמוך למלון "הולילנד" (להלן-"המלון"),שבירושלים .

      9. במהלך יום 8.6.1997 שכר הנאשם רכב, וסייר באמצעותו באזור שבו בחר לבצע את הפיגוע, ותכנן נתיב מילוט מזירת הרצח. לשם כך נהג הנאשם ברכב השכור כשעתיים ברחובות הסמוכים למלון, והחנה את הרכב בנקודה סמוכה למקום המיועד לביצוע הרצח.

      10. הנאשם המתין עד לשעות החשיכה, והגיע באמצעות תחבורה ציבורית למרכז העיר ירושלים. משם צעד הנאשם אל העיר העתיקה, כשהוא נושא בתיקו את האקדח כשהוא טעון בכדור בקנה.

      11. בסמוך לשעה 21:30, הגיע הנאשם לאזור שער שכם. הנאשם חלף על פני שער שכם לכיוון מזרח, והגיע לנקודה בה המתינו נהגי מוניות ערבים.

      12. בהגיעו לנקודה זו פנה אליו המנוח סמיר אכרם בלביסי יליד 1975, אשר שימש באותו מועד כנהג הסעות, והציע להסיע את הנאשם למחוז חפצו. הנאשם הסכים, עלה לרכבו של המנוח, והתיישב בצידו הימני של הספסל האחורי. את התיק ובו האקדח הניח על רצפת הרכב.

      13. הנאשם ביקש מהמנוח להסיעו למלון, שם ביקש כביכול לאסוף חבר ולהמשיך בנסיעה. המנוח נעתר, ובמהלך הנסיעה שארכה כ-15 דקות ניהל עימו הנאשם שיחות בעניינים שונים, בין היתר על מנת לוודא כי מדובר בנהג ערבי.

      14. משהגיעו לנקודה בה בחר הנאשם לביצוע הרצח, הורה הנאשם למנוח לעצור ולהמתין. בתוך כך המשיך לנהל עימו שיחה בנוגע למזג האויר. משהבחין כי מבטו של המנוח פונה לחזית הרכב, ושאין עוברי אורח בסביבה, דרך הנאשם את האקדח, כיוון לראשו של המנוח וירה בו מטווח קצר קליע, אשר חדר לראשו של המנוח מעט מעל אוזן ימין, פילח את מוחו וגרם למותו.

      15. הנאשם ביקש לירות במנוח פעם נוספת, אך לנוכח מעצור שאירע באקדח ויתר על כוונתו, עזב את הרכב וצעד במהירות לעבר הרכב השכור אותו החנה מבעוד מועד בסמוך, ונמלט באמצעותו מהמקום.

      16. במעשיו המתוארים לעיל המית הנאשם את המנוח בדם קר לאחר שהחליט להמית אדם ערבי כלשהו, מבלי שקדמה למעשהו התגרות מצידו של המנוח, ולאחר שהכין הנאשם את עצמו להמית את המנוח, ואף הכין מכשיר שבאמצעותו המית את המנוח. בנוסף לכך ייבא הנאשם לישראל נשק בלא רשות על פי דין.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. רצח בכוונה תחילה- עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

      2. עבירות בנשק-עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

      אישום שני: רצח עיסא ג'ברין מסעף

      א. העובדות:

      1. בסמוך לאחר הרצח המתואר באישום 1 לעיל, עבד הנאשם כרועה צאן עבור משפחת במברג המתגוררת בישוב סוסיא שבדרום הר חברון. הנאשם עבד עבור משפחת במברג כחודש ימים.

      2. במהלך התקופה בה עבד כרועה, ועל מנת להמשיך ולבצע מעשי נקם נגד פלסטינים, חשב הנאשם, כי הולכי הרגל הערבים, הצועדים בצידי הכבישים שבאזור סוסיא יכולים להוות מטרה נוחה לפיגוע. הנאשם החל רוקם תוכנית לביצוע פיגוע ירי נגד עוברי אורח פלסטינים, וכן תוכנית מילוט באמצעות רכב שכור.

      3. משגמר בדעתו לבצע פיגוע נוסף, הודיע למעסיקו כי בכוונתו לעזוב את עבודתו. כעבור זמן קצר עזב את הישוב סוסיא, ועבר לשהות בישיבת "עוד יוסף חי" שבשכם. כעבור שבועות ספורים עזב את הישיבה, ועבר להתגורר באכסניה ברחוב יפו שבירושלים.

      4. ביום 3.8.1997, ועל מנת לממש את תוכניתו לרצוח פלסטיני נוסף, שכר הנאשם מסניף חברת "אלדן" שברח' קינג דיויד בירושלים רכב מסוג "פיאט פונטו" בצבע לבן, מספר רישוי 18-465-27 (להלן-"הרכב").

      5. הנאשם הקדים ורכש מתנות עבור משפחת במברג, שכן בהתאם לתוכניתו תוסבר הגעתו לסוסיא כביקור פרידה ממעסיקיו לשעבר, בטרם ישוב לארצות הברית.

      6. במהלך אותו יום, לפנות ערב, ובשעה שאינה ידועה למאשימה במדוייק, נסע הנאשם עם הרכב מירושלים לכיוון הישוב סוסיא. לאחר שעבר את העיר חברון דרומה לכיוון סוסיא, תר הנאשם אחר קורבן מתאים לביצוע הפיגוע.

      7. הנאשם הניח את תיקו האישי כשבתוכו האקדח דרוך על הכסא שליד הנהג. הנאשם חיפש הולכי רגל פלסטינים הצועדים בדד, ולכל היותר כזוג.

      8. בשלב מסויים, כשהבחין בצאן רועה בסמוך לכביש, עצר הנאשם את הרכב, וירד ממנו עם תיקו ובו האקדח מוכן לירי, וזאת מתוך הנחה, שהרועה מצוי בקרבת מקום. עד מהרה זיהה הנאשם, כי רועי הצאן הם ילדים, והחליט שלא לפגוע בהם.

      9. הנאשם חזר אל הרכב, שב והניח את התיק ובו האקדח המוכן לירי על הכסא הסמוך לכסא הנהג. הנאשם המשיך בנהיגה לכיוון הישוב סוסיא.

      10. כעבור דקות אחדות, בסמוך לשעה 18:30, זיהה הנאשם לימין הדרך בכיוון נסיעתו את המנוח עיסא ג'ברין מסעף יליד 1940, אשר צעד בגפו צפונית לישוב כרמל על אם הדרך, בואך כרמל.

      11. משזיהה את המנוח, הוציא הנאשם את האקדח מהתיק, הניחו על כיסא הנוסע שליד הנהג, וכיסה אותו באמצעות מפת דרכים.

      12. הנאשם עצר סמוך למנוח ופנה אליו בשאלה: "היכן הכיוון לירושלים?". המנוח שלא הבין את הנאשם גחן אל חלון הרכב, ואז ירה הנאשם לעברו שתי יריות שפגעו בחזהו מטווח קצר.

      13. המנוח נפל ארצה כשהוא מתבוסס בדמו, ואילו הנאשם עזב את המקום ונסע משם אל בית משפחת במברג שבסוסיא. כעבור ימים ספורים עזב הנאשם את הארץ וחזר לארצות הברית.

      14. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למנוח חבלות אנושות באיברים חיוניים ובהם- הלב, הריאות והכבד, וכתוצאה מכך הוא מת כעבור זמן קצר .

      15. במעשיו המתוארים לעיל, במעשיו המתוארים לעיל המית הנאשם את המנוח בדם קר לאחר שהחליט להמית אדם פלסטיני כלשהו, מבלי שקדמה למעשהו התגרות מצידו של המנוח, ולאחר שהכין הנאשם את עצמו להמית את המנוח, ואף הכין מכשיר שבאמצעותו המית את המנוח.



      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. רצח בכוונה תחילה-עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק.

      אישום שלישי: הטמנת מוקשי נעל באבו גוש

      א. העובדות:

      1. במועד שאינו ידוע למאשימה במדוייק במהלך שנת 2000, חזר הנאשם לישראל במטרה להשתקע בה.

      2. במועד שאינו ידוע למאשימה במהלך שנת 2001, ולנוכח הידיעות אודות התקפות ירי של ערבים נגד יהודים, החליט הנאשם לתקוף מצדו תושבים ואזרחים ערבים.

      3. על יסוד מידע שמצא ברשת האינטרנט הכין הנאשם שלושה "מוקשי נעל" מאולתרים, והטמין אותם באזור שאינו ידוע למאשימה בסמוך לישוב אבו גוש, וזאת מתוך מטרה לפצוע עוברי אורח תמימים מתושבי המקום.

      4. במעשהו המתואר לעיל יצר הנאשם מוקשי נעל נפיצים, והטמין חומר נפיץ בכוונה לגרום לעוברי אורח מזדמנים חבלה חמורה.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. עבירות בנשק-עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

      3. חבלה בכוונה מחמירה-עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק.

      אישום רביעי: ניסיון רצח באמצעות פנס ממולכד

      א. העובדות:

      1. במהלך התקופה בה ביצע הנאשם את המיוחס לו באישום השלישי לעיל, הכשיר הנאשם את עצמו לייצר מטעני חבלה באמצעות מידע שרכש מספרות ומרשת האינטרנט, ובאמצעות ניסיונות שערך מעת לעת.

      2. על מנת לתרגל את עצמו בנה הנאשם מטען מאולתר מצינור מתכת אטום מלא באבק שריפה, והתקין מערכת הפעלה פירוטכנית. הנאשם בחן את יעילות פעולתו של המטען במקום סמוך לעיירה בית שמש בה התגורר באותם ימים, ונוכח לדעת כי עלה בידו לייצר מטען חבלה יעיל.

      3. על יסוד הידע שרכש כמתואר לעיל, הגה הנאשם בחורף 2003 תוכנית לבצע פיגוע חבלה נגד תושבים פלסטינים, המתגוררים בבית בודד שניצב על אם הדרך, בין היישוב עלי והישוב מעלה לבונה שבחבל בנימין, וזאת במטרה להרגם.

      4. לשם ביצוע תוכניתו רכש הנאשם פנס "רנאור", והתקין בתוכו מטען חבלה מאולתר מצינור מתכת המכיל אבק שריפה, ומערכת הפעלה חשמלית, אשר תפעיל את המטען, כשמאן דהו ינסה להדליק את הפנס.

      5. ביום 1.3.2003, בשעה שאינה ידועה למאשימה במדוייק, בסמוך לחצות הלילה, הגיע הנאשם אל הבית הבודד באמצעות רכבו מסוג "סוזוקי ליאונה", מספר רישוי 84-914-28, והניח את הפנס בכניסה לחצר, במטרה שמי מבעלי הבית ימצא את הפנס, ינסה להפעילו וייהרג כתוצאה מהפיצוץ.

      6. לנוכח חשדו של אחד מיושבי הבית בפנס, הושלך הפנס ובתוכו המטען אל מחוץ לחצר, ולמקום הוזמן חבלן משטרתי אשר בדק את הפנס, זיהה את המטען ונטרל אותו. בכך סוכלה כוונת הנאשם.

      7. במעשיו המתוארים לעיל, ייצר הנאשם פצצה שבכוחה להרוג וניסה לגרום למותו של מי מיושבי הבית שלא כדין.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. ניסיון רצח- עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק.

      2. עבירות בנשק-עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

      אישום חמישי: ניסיון רצח באמצעות מיץ רעיל

      א. העובדות:

      1. במקביל למעשים המתוארים באישומים 3 ו-4 לעיל, במועד שאינו ידוע למאשימה, החליט הנאשם להרעיל תושבים פלסטינים של כפר מבודד סמוך לישוב עלי, שזהותו אינה ידועה למאשימה.

      2. לשם כך מהל הנאשם בתוך שלושה בקבוקי מיץ נוזל רעיל מסוג "אתילן גליקול", המשמש גם כתכשיר anti freeze. את הבקבוקים המהולים ברעל השליך בפאתי הכפר, בתקווה שעוברי אורח מתושביו ימצאו אותם, ישתו מהם וימצאו את מותם.

      3. במעשיו המתוארים לעיל ניסה הנאשם לגרום שלא כדין למותו של מי מתושבי הכפר.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. ניסיון רצח- עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק.

      אישום שישי: ניסיון הצתת מנזר בית ג'מאל

      א. העובדות:

      1. במהלך תקופת מימוש תכנית ההתנתקות מחבל עזה בחודש אוגוסט 2005, ביקש הנאשם לבטא מחאה חריפה כנגד פינוי הישובים היהודיים ונסיגת צה"ל מרצועת עזה.

      2. לשם כך, גמלה בליבו של הנאשם החלטה להצית את מנזר בית ג'מאל, הנמצא בסמוך לעיירה בית שמש, על מנת לפגוע ביושביו.

      3. מלבד רצונו למחות נגד הליך ההתנתקות בחר הנאשם במנזר האמור כיעד להצתה לנוכח סברתו, כי במנזר מתקיימת כביכול פעילות מיסיונרית, שנועדה להעביר ילדים יהודים על דתם, תוך פיתוי הילדים באמצעות סוכריות וממתקים.

      4. ביום 25.8.2005 הנאשם הגיע בסמוך למנזר כשהוא מצוייד בשלושה בקבוקים המכילים 95% אלכוהול, וכן חומר בערה סינטטי המשמש להצתת פחמים.

      5. הנאשם שהה בקרבת המנזר עד סמוך לשעה 18:00. בשלב מסויים הצית הנאשם אש בשלושה מוקדים המרוחקים זה מזה בכ-30 מ', בתוך מטע זיתים השייך למנזר ונמצא בסמוך לו, וזאת באמצעות חומרי ההצתה שהביא עימו מבעוד מועד, ועל מנת להבטיח, כי האש תצית את המנזר ותפגע ביושביו.

      6. כתוצאה מן השריפה שהצית הנאשם נשרפו ערמות חציר רבות שהיו במטע, אך לא נגרם נזק למנזר הסמוך או למי מיושביו.

      7. במעשהו המתואר לעיל שילח הנאשם במזיד ברכוש לא לו מתוך כוונה לפגוע בבני אדם.


      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. הצתה בנסיבות מחמירות-עבירה לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק.

      אישום שביעי: איום למארגני מצעד הגוואה והסתה

      א. העובדות:

      1. במועד שאינו ידוע למאשימה בקיץ שנת 2006, ולנוכח הכוונה לקיים את מצעד הגאווה (להלן גם "המצעד") של הקהילה ההומו-לסבית (להלן-"הקהילה") בירושלים במהלך אותו הקיץ, החליט הנאשם לפעול לביטול המצעד, כשהוא שואב השראה ממעשהו של ישי שליסל, אשר דקר במהלך מצעד הגאווה שנערך בשנת 2005 שלושה מבין הצועדים.

      2. לשם כך, ובמועד סמוך ליום 10.7.06, הדפיס הנאשם מאות כרוזים, שכותרתם: "20,000 ¤ מובטחים לכל מי שיגרום למותו של אחד מאנשי סדום ועמורה".

      3. בכרוז כינה הנאשם את הצועדים ואנשי
      הקהילה "חיות מושחתות", וטען, כי בכוונתם לטמא בכל כוחם כמה שיותר ילדים, הכל תוך כדי "חילול השם".

      4. מעבר לאמור לעיל, פרט הנאשם במסגרת הכרוז שיטות להכנת בקבוקי תבערה, דוקרן ואלה מאולתרת, וכן פירט דרכים לשימוש יעיל באמצעים אלו כנגד מי שכונה על ידו "האוייב".
      5. את הכרוז חתם בקריאה "מוות לסדומאים", וכינה את עצמו "חברי היד האדומה לגאולה".

      6. את הכרוזים שהדפיס הפיץ הנאשם בשכונות חרדיות, בירושלים, וביניהן בשכונת רמות פולין, מתוך מגמה להתסיס את יושביהן לפעול באלימות כנגד המצעד והקהילה, וכן כדי להטיל מורא על מארגני המצעד וחברי הקהילה, הכל על מנת להביא לביטול המצעד.

      7. לנוכח פרוץ מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 נדחה המצעד, וכמועד חלופי נקבע יום 10.11.06.

      8. הנאשם המשיך במאמציו להביא לביטול המצעד. במסגרת זו ובסמוך ליום 7.10.06 שלח הנאשם לכתובתו של "הבית הפתוח" – אשר בו פעלו מארגני המצעד - מכתב איום תחת הכותרת "הקשיבו היטב אוייבי ה'", ובמסגרתו הודיע לאנשי ה"בית הפתוח", כי "היד האדומה לגאולה" מכריזה כנגדם מלחמה בכל האמצעים העומדים לרשותה, ותפעל נגדם ונגד תומכיהם: "עד שננקה את ארצנו מכל אלו ההולכים נגד ה'" כלשונו, כל זאת לנוכח קריאתם ל"כל סדומאי העולם להגיע לעירנו הקדושה". את המכתב חתם הנאשם בשם "היד האדומה לגאולה יחידה 8".

      9. במעשיו המתוארים לעיל, פרסם הנאשם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור ועידוד למעשה אלימות או טרור ותמיכה בו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהם פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור. כמו כן איים הנאשם לפגוע בגופם של אנשי "הבית הפתוח" על מנת להפחידם ולהקניטם, וזאת מתוך מניע של עוינות כלפי ציבור מחמת נטייה מינית.


      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. הסתה לאלימות או טרור -עבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק.

      2. איום ממניע של עוינות כלפי ציבור-עבירה לפי סעיף 192 לחוק בצירוף סעיף 144ו' בו.

      אישום שמיני: מטען חבלה בתחנת המשטרה

      א. העובדות:

      1. לנוכח הבנתו, כי הכרוזים ומכתבי האיום המתוארים לעיל אינם מובילים לביטול המצעד, החליט הנאשם לפעול כנגד משטרת ישראל, אשר על פי תפיסתו מאפשרת את קיום המצעד ומאבטחת אותו.

      2. הנאשם החליט להניח פצצה במתקן משטרתי, על מנת להרתיע את המשטרה, ולגרום לה להפעיל לחץ על מארגני המצעד לבטלו.

      3. במועד שאינו ידוע למאשימה במדוייק, בסמוך ליום 2.11.06, בביתו שבישוב שבות רחל, בנה הנאשם מטען חבלה מאולתר שבכוחו להמית אדם, המורכב: מצינור מתכת אטום ומלא באבק שריפה, מערכת הפעלה פירוטכנית על בסיס דבוקת גפרורים ופתיל הדלקה מאולתר.

      4. מערכת ההפעלה חוברה באמצעות חוטי דיג ללוח עץ עליו רשם הנאשם "סדומאים החוצה!", וחתם בכיתוב "ק. מס' 7". בהתאם למבנה המטען, הרמה של לוח העץ ומשיכתו אמורה היתה להצית את מערכת ההפעלה ובאמצעותה לגרום לפיצוץ המטען. על מנת לייצב את המטען ולאפשר משיכה אפקטיבית של הלוח חיבר הנאשם את הצינור ללבנים.

      5. לצורך הנחת המטען איתר הנאשם את נקודת השיטור הקהילתי שביישוב עלי כנקודה מתאימה.

      6. הנאשם פקד את המקום במהלך השבוע שקדם ליום 1.11.06 מספר פעמים בשעות הלילה, ווידא כי אין נוכחות בתחנה בשעות אלו, דבר שיאפשר לו להניחו במקום באין מפריע.

      7. בערב יום 1.11.09 בסמוך לשעה 21:30, הגיע הנאשם לנקודת המשטרה ביישוב עלי כשהוא מצויד במטען אותו ייצר כמפורט לעיל. הנאשם סקר את המקום ובדק שאין בו אנשים.

      8. בסמוך לאחר מכן הניח הנאשם את לוח העץ על גרם מדרגות הנמצא בכניסה לנקודת השיטור, את המטען עצמו מיקם מתחת לאותו גרם מדרגות, ועזב את המקום. הנאשם הניח את המטען על מנת להרתיע את השוטרים, ובכוונה לגרום חבלה חמורה למי מהנמצאים בתחנת המשטרה או בסמוך לה.

      9. בשעות אחר הצהריים של יום 2.11.06, הבחין אברהם מלאכי - מתנדב המשרת בנקודת השיטור - בלוח העץ המחובר לשקית חשודה, וזימן למקום יחד עם שוטר נוסף את כוחות החבלה, אשר פוצצו את המטען באופן מבוקר.

      10. במעשיו המתוארים לעיל הניח הנאשם בנקודת השיטור חומר נפיץ בכוונה לגרום חבלה חמורה למי מהשוטרים או למי מהפוקדים את נקודת השיטור.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. חבלה בכוונה מחמירה-עבירה לפי סעיף 329(א)(5) לחוק.

      אישום תשיעי: ניסיון רצח במנזר בית ג'מאל

      א. העובדות:

      1. מצעד הגאווה שנועד להתקיים ביום 10.11.06 ברחובות ירושלים הומר בסופו של יום בעצרת שהתקיימה במגרש הספורט של קמפוס גבעת רם בירושלים.

      2. יחד עם זאת, וכשהוא מחוזק מההחלטה לשנות את אופי המצעד בשנת 2006, החליט הנאשם לפעול לביטול מצעד הגאווה שנועד להתקיים בשלהי חודש יוני 2007.

      3. לשם כך החליט הנאשם לשוב למנזר בית ג'מאל (להלן-"המנזר"), הסמוך לבית שמש, ולהרוג את מי מיושביו. הנאשם בחר ביעד זה על מנת להטעות את חוקרי המשטרה ושירות הביטחון, וכן לנוכח הבנתו המתוארת באישום השישי לעיל, כי במנזר מתקיימת פעילות מיסיונרית, שבמסגרתה יושבי המנזר מפתים כביכול ילדים יהודים באמצעות ממתקים ומנסים להעבירם על דתם.

      4. לשם מימוש ההתקפה האמורה בנה הנאשם מטען חבלה מאולתר שבכוחו להמית אדם, המורכב מצינור מתכת אטום מלא באבק שריפה ומסמרים ששמשו כרסיסים, וכן התקין מערכת הפעלה חשמלית הבנויה מסוללות כמקור מתח, ומאטב כביסה שהותקן כמפסק חשמלי באמצעות ברגים שחוברו בנפרד לכל אחד משני חצאיו.

      5. כאמצעי לבידוד בין חצאי האטב הניח הנאשם בין החצאים פיסת פלסטיק אליה קשר חוט דיג.

      6. ביום 19.4.2007, בסמוך לשעה 18:00, הגיע הנאשם לאזור המנזר כשהוא נושא בכליו את המטען. הנאשם הגיע לרמת בית שמש באמצעות תחבורה ציבורית, ומשם צעד רגלית לנקודה המשקיפה אל המנזר.

      7. במהלך הזמן שחלף עד לשקיעת השמש ורדת החשיכה, למד הנאשם את זירת הפעולה המיועדת לפרטיה, ובחר בטרקטור שעבד בשדה השייך למנזר, ואשר נמצא סמוך לכרם השייך אף הוא למנזר, כיעד מתאים ביותר לתקיפה.

      8. הנאשם הניח כי מפעיל הטרקטור הוא נזיר מיושבי המנזר, ומשום כך ביקש להורגו באמצעות פיצוץ המטען.

      9. באותו יום, בשעה שאינה ידועה למאשימה במדוייק, לאחר רדת החשיכה, ירד הנאשם מנקודת התצפית דרך הגפנים אל עבר שביל עפר שבו נע הטרקטור אל השדה ובחזרה. הנאשם העריך, כי הטרקטור ישוב לעבוד בשדה רק למחרת בבוקר, ומשום כך החליט להניח את המטען על שביל העפר האמור, כך שהפעלת המטען תתרחש רק למחרת, כשהוא יימצא הרחק מן המקום.

      10. הנאשם הצמיד את המטען לעץ שניצב לצד הדרך בגובה 1 מ', אשר יאפשר פגיעה קטלנית בנהג הישוב בגובה דומה על הטרקטור. לאחר מכן מתח הנאשם חוט דיג שהיה קשור בקצהו האחד לפיסת הפלסטיק המבודדת, אשר חצצה בין חצאי האטב, וקשר את קצהו השני לעץ שניצב מצידו השני של השביל ובסמיכות יחסית לעץ אליו הוצמד המטען.

      11. בטרם עזב את המקום ונמלט, פיזר הנאשם בסמוך לעץ אליו קשר את המטען כרוזים בכוונה שיופצו ברבים, ובמסגרתם הציע 50,000 ¤ עבור "כל ראש של סדומאי!",

      12. בנוסף לכך קרא הנאשם במסגרת הכרוז בין השאר לנהל מלחמת חורמה כנגד ה"סדומאים" בכל האמצעים, וציין, כי מלחמה זו לא תחדל ושפיכת דם ה"סדומאים" לא תפסיק עד גירושם מן הארץ. הנאשם דרש בכרוזים הללו את שחרורו של ישי שליסל, אשר דקר משתתפים תמימים במצעד הגאווה 2005, וחתם בשם "היד האדומה של הגאולה, חבורה 8".

      13. לאחר מכן עזב הנאשם את המקום ונמלט רגלית לבית שמש, ומשם לירושלים.

      14. ביום 20.4.07, בסמוך לשעה 7:45 יצא מן המנזר ג'ימי סאלמן, תושב בית ג'אלה, העובד בחקלאות עבור המנזר, כשהוא רכוב על טרקטור בדרכו לכרם בו אמור היה לעבוד באותו יום. בסמוך לשעה 8:00 הגיע ג'ימי בסמוך לעץ שעליו התקין הנאשם את מטען החבלה.

      15. ג'ימי לא הבחין בחוט הדיג שהיה פרוש בין שני העצים כמתואר לעיל, וכשפגע הטרקטור בחוט הדיג נמשכה פיסת הפלסטיק שהפרידה בין קוטבי האטב ששמש כמפסק מאולתר, והמטען הופעל והתפוצץ לעבר ג'ימי, שהיה ישוב על הטרקטור.
      16. כתוצאה מהפיצוץ והרסס נפצע ג'ימי קלות ברגליו וסבל מפגיעה בשמיעתו.

      17. במעשיו המתוארים לעיל, ייצר הנאשם מטען חבלה שבכוחו להמית אדם וניסה שלא כדין לגרום למותו של מאן דהו מיושבי המנזר. בנוסף לכך פרסם הנאשם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור וכן דברי שבח אהדה ועידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה והזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור.


      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. ייצור נשק שלא כדין- עבירה לפי סעיף 144 (ב2) לחוק.

      2. ניסיון רצח- עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק.

      3. הסתה לאלימות או טרור - עבירה לפי סעיף 144ד2 לחוק.

      אישום עשירי: מטען חבלה לניידת משטרה

      א. העובדות:

      1. בהמשך למאמציו להביא לביטול מצעד הגאווה שנועד להתקיים בירושלים בשלהי יוני 2007, החליט הנאשם להניח מטען בסמוך לרכב 4X4 השייך למשפחת בן חור (להלן-"הרכב"), ואשר חנה בסמוך לביתם שברחוב מסליאנסקי 8 שברמות ד' בירושלים.

      2. הנאשם בחר ברכב זה כיעד, הואיל ועל סמך היכרות מוקדמת עם האזור סבר, שמדובר ברכב משטרתי, ולפיכך ראה בפגיעה בו מנוף לחץ נוסף על המשטרה, מתוך כוונה להביא אותה שלא לאשר בסופו של דבר את קיום המצעד ואבטחתו.

      3. במועדים שאינם ידועים למאשימה, במהלך השבועיים שקדמו ליום 15.5.07, סייר הנאשם במקום בו חנה הרכב בשגרה, על מנת לדעת באלו שעות הרכב חונה במקום, ועל מנת לבחון כמה זמן דרוש להגעה מנקודת החניה ועד לשדרות גולדה מאיר, משם יוכל להימלט בנקל מהמקום.

      4. במקביל, ייצר הנאשם בביתו מטען חבלה מאולתר שבכוחו להמית אדם, אשר הורכב מצינור מתכת אטום המכיל אבק שריפה ומסמרים משוננים כרסס, ואשר היה גדול מהמטען אותו הטמין בסמוך למנזר בית ג'מאל. כמו כן בנה הנאשם מערכת הפעלה חשמלית המבוססת על "טיימר".

      5. בליל 14.5.07, בשעה שאינה ידועה למאשימה במדוייק, יצא הנאשם מביתו כשהוא נושא בכליו את המטען עטוף בשקית. הנאשם הגיע לאזור שכונת רמות בסמוך לשעה 23:00, אך לנוכח תנועה ערה של תושבים נאלץ לשהות במקום כשעה ומחצה.

      6. בסמוך לשעה 00:30, ומשלא ראה בסביבה עוברי אורח, הניח הנאשם את השקית עם המטען מתחת לרכב, חימש את המטען ודרך את "הטיימר", כך שכעבור שעה אמור היה מעגל ההפעלה החשמלי להסגר ולהפעיל את המטען. מיד לאחר מכן עזב הנאשם את המקום, צעד לעבר שדרות גולדה מאיר, עצר מונית ונסע למרכז ירושלים, שם בילה את הלילה.

      7. מסיבות שאינן ידועות למאשימה לא נסגר מעגל ההפעלה כעבור שעה, אלא רק בסמוך לשעה 17:30 ביום 15.5.07, שעה שהרכב לא עמד בחניה. באותה עת הופעל מטען החבלה שהניח הנאשם והתפוצץ, מבלי לגרום נזק לאנשים או לרכוש.

      8. הנאשם התאכזב מכך שהטמנת המטען המתוארת לעיל לא עוררה הד ציבורי, ומשום כך החליט להטמין מטען נוסף, ולהפעילו נגד כלי רכב משטרתי, וזאת על מנת להמשיך ולהפעיל לחץ על המשטרה ולהביא לביטול המצעד.

      9. במועד שאינו ידוע למאשימה במדוייק, בסמוך ליום 15.6.2007, ייצר הנאשם מטען חבלה בעל גוף עיקרי דומה לזה של המטען שהניח בשכונת רמות, וכן מערכת הפעלה חשמלית המבוססת על אטב ובו בורגי מתכת כמפסק חשמלי מאולתר.

      10. ביום 17.6.2007, הגיע הנאשם לרמת אשכול, כשהוא נושא את המטען בכליו. הנאשם הגיע לפאתי השכונה, הפונים לכיוון הכביש המוביל משכונת רמות לכיוון צומת הגבעה הצרפתית (להלן-"הכביש"). הנאשם קשר לעץ שניצב במקום קצה של חוט דיג, והוליך את קצהו האחר למרחק של כ-150 מ', עד שהגיע בסמוך לשפת הכביש מול שכונת רמת שלמה.

      11. בנקודה זו, מיקם הנאשם את המטען בגובה צמיגי רכב, חימש את המטען, והניח בין קוטבי האטב לוחית מבודדת, שנקשרה לחוט הדיג אותו פרש קודם לכן.

      12. בשלב זה חזר הנאשם לעץ שאליו קשר את קצהו של חוט הדיג, והמתין למעבר כלי רכב משטרתי על הכביש.

      13. משסבר, כי ניידת משטרה חולפת על הכביש, משך את חוט הדיג, הפיל את לוחית הבידוד ובכל הפעיל את המטען שהתפוצץ, אך לא גרם לנזק לבני אדם או לרכוש.

      14. במעשיו המתוארים לעיל ובשתי הזדמנויות נפרדות ייצר הנאשם פצצות שבכוחן להמית אדם ללא רשות על פי דין, וכן הניח בשתי הזדמנויות חומר נפיץ בכוונה להסב למאן דהו חבלה חמורה .

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. ייצור נשק שלא כדין-עבירה לפי סעיף 144 (ב2) לחוק. (שתי עבירות).

      2. חבלה בכוונה מחמירה-עבירה לפי סעיף 329(א)(5) לחוק. (שתי עבירות)

      אישום אחד עשר: ניסיון רצח משפחת אורטיז

      א. העובדות:

      1. זמן מה לאחר האירועים המתוארים באישום העשירי שלעיל, פנה הנאשם לניהול מאבק אלים אחר כנגד מה שנחשב בעיניו כפעולות מיסיון בישראל.

      2. על יסוד מידע שדלה - בין השאר מרשת האינטרנט - למד הנאשם, כי בעיר אריאל קיימת קבוצת "יהודים משיחיים", אשר כביכול מקיימת פעילות מיסיונרית בקרב יהודים, על מנת להביאם להמיר את דתם.

      3. ממקורות המידע עליהם התבסס למד הנאשם, כי מנהיג הקבוצה הוא דיויד אורטיז.

      4. במועד שאינו ידוע למאשימה במדוייק, חודשים ספורים לפי יום 20.3.2008 החל הנאשם לאסוף מידע אודות משפחת אורטיז.

      5. לשם כך, ובהיותו בקפה אינטרנט שברחוב יפו 31 בירושלים פתח הנאשם חשבון דואר אלקטרוני תחת השם "דניאל יבגני", וביום 12.12.07 מיען הודעת דואר תחת שם זה למשפחת אורטיז, התייצג בכזב כמי שמעוניין להצטרף לקהילה יחד עם חברתו, והתעניין בזמני תפילות ומקומן, על מנת לקבל בחוזר את כתובתה של משפחת אורטיז.

      6. הנאשם, אשר חשש כי פעולה זו תוביל בבא העת ללכידתו לא בדק אם נשלחה עבורו תשובה מטעמו של אורטיז, וחיפש את כתובתה של המשפחה במדריך טלפונים של אזור השומרון.

      7. משמצא הנאשם כי ביתו של אורטיז נמצא ברחוב אבנר 1 שבאריאל, הגיע הנאשם לכתובת האמורה במועד שאינו ידוע למאשימה, כשלושה חודשים לפני יום 20.3.2008, על מנת ללמוד אודות האזור, ולזהות באופן מדויק היכן מתגוררים דיויד אורטיז ומשפחתו.

      8. הנאשם הגיע לכתובת האמורה פעמיים, ואף שוחח עם דיירים בבניין ושאל היכן מתגוררת משפחת אורטיז. משעלה בידו לאתר את דירותיהם של בני משפחת אורטיז בקומה העליונה של הבניין ברחוב אבנר 1 שבאריאל, החליט הנאשם להמתין מספר חודשים על מנת לטשטש את היחשפותו בפני שכניהם של בני משפחת אורטיז.

      9. כשלושה חודשים מאוחר יותר, ובהתקרב חג הפורים, זיהה הנאשם הזדמנות לפגוע ולהרוג את דיויד אורטיז או רעייתו. לשם כך, ובמועד סמוך לפורים תשס"ח שאינו ידוע למאשימה במדוייק, בנה הנאשם מטען חבלה מצינור אטום שהכיל אבק שריפה ורסס שבכוחו להמית אדם, וכן מערכת הפעלה חשמלית.

      10. את המטען הטמין בתחתית עציץ פלסטיק, ובאמצעות חוט דיג קצר חיבר את מנגנון ההפעלה לתחתית סלסלה שהונחה על המטען, כך שמשיכת הסלסלה תוביל לסגירת מעגל חשמלי ופיצוץ המטען. מעל המטען כמו גם מעל הסלסלה שהונחה מעליו פיזר הנאשם ממתקים. את הכל עטף הנאשם בצלופן צבעוני, וצרף פתק שעליו ברכה לכבוד החג, על מנת שהמטען יחזה כמשלוח מנות לכבוד פורים.

      11. ביום 20.3.2008, חלה תענית אסתר. באותו יום בסמוך לשעה 11:15 הגיע הנאשם לבניין בו מתגוררת משפחת אורטיז, כשהוא נושא בכליו את המטען שבנה.

      12. הנאשם עלה במדרגות הבניין עד לקומת המגורים של משפחת אורטיז, גהר מעל פשפש עץ שמותקן בסמוך לכניסה לדירות המשפחה, הניח את המטען ועזב את המקום.

      13. כעבור זמן מה, זיהתה מרינה גריפין - עוזרת הבית שעבדה באותה שעה בבית משפחת אורטיז את המטען, ומתוך מחשבה שמדובר במשלוח מנות תמים הכניסה את המטען אל הבית והניחה אותו בפינת האוכל.

      14. בסמוך לשעה 14:00 התעורר הנער ע' (יליד פברואר 1993), בנם של בני הזוג אורטיז. מרינה הפנתה את תשומת ליבו של עמי למשלוח המנות, והתארגנה לעזוב את הדירה.

      15. בסמוך לשעה 14:25, ביקש ע' לקחת דבר מתיקה מתוך משלוח המנות. ע' פתח את עטיפת הצלופן, בחן את העציצים ודברי המתיקה, ומשך את הסלסלה על מנת לראות מה מונח מתחתיה, ובכך הפעיל את המטען שהתפוצץ.

      16. פיצוץ המטען גרם לע' חבלות קשות בכל חלקי גופו כתוצאה מפגיעת הדף ורסס, אשר גרמו בין השאר לשברים בצלעות ובאגן, פצעי חדירת רסיסים בכל חלקי גופו לרבות בעיניו, כריתת שתי אצבעות ברגליו, קרע של התופית באוזניו, וכן כויה עמוקה בדרגה 2-3 בחזה ובבטן העליונה. עקב פציעתו הקשה שהה ע' בטיפול רפואי ממושך תחת אשפוז למשך מספר חודשים, ונדרש לטיפול רפואי ושיקומי ארוך טווח, אשר טרם הושלם עד למועד הגשת כתב אישום זה.

      17. במעשיו המתוארים לעיל ייצר הנאשם מטען חבלה שבכוחו להמית אדם ללא רשות על פי דין, וניסה לגרום למותם של דיויד ולאה אורטיז או מי מבני ביתם שלא כדין.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. ייצור נשק שלא כדין-עבירה לפי סעיף 144 (ב2) לחוק.

      2. ניסיון רצח-עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק.

      אישום שנים עשר: הנחת המטען לפרופ' שטרנהל

      א. העובדות:

      1. בהמשך לפעילותו המתוארת לעיל, ולנוכח השקפתו, לפיה יש להקים ביהודה ושומרון כמשטר חלופי למדינת ישראל את "מלכות יהודה", ערך הנאשם הסמוך ליום 31.7.08 חוברת, ובה קרא לבצע פעולות אלימות לרבות הרג "ערבים, שוטרים, שופטים, ערב רב ומיסיונרים" בתגובה ל"חורבן בתים יהודיים".

      2. בחוברת הדריך הנאשם באמצעות הוראות ותשריטים כיצד להכין מטעני חבלה וכלי נשק מאולתרים אחרים, וכיצד להשתמש בכל אלו כנגד מגוון יעדים כמפורט לעיל.

      3. במועדים שאינם ידועים למאשימה במדוייק, בסמוך לפני יום 31.7.08 הפיץ הנאשם את החוברות בין השאר ביישוב עופרה, במאחז עדי-עד בבית שמש בעלי, ובשכונת רמות בירושלים.

      4. בהמשך לקידום רעיון הקמתה של "מלכות יהודה", וכהצהרה לקידום אותו רעיון גמר הנאשם אומר לחבול בפרופ' זאב שטרנהל חבלה חמורה, וזאת לנוכח השקפותיו הפוליטיות כפי שפורסמו לאורך השנים, העומדות בסתירה לעמדותיו של הנאשם ולנוכח העובדה כי בחודש מאי 2008 זכה פרופ' שטרנהל בפרס ישראל.

      5. לאחר שמצא את כתובתו הפרטית של פרופ' שטרנהל בירושלים בספר טלפונים, סייר הנאשם באזור ביתו של פרופ' שטרנהל מספר פעמים, על מנת ללמוד את הזירה, ולאתר נתיב מילוט.

      6. במועד סמוך ליום 25.9.2008, ייצר הנאשם מטען חבלה מאולתר שבכוחו להמית אדם, העשוי בצינור מתכת פקוק מצידו האחד, כשהוא מלא באבק שריפה ורסס המורכב מקליעי רובה מסוג M16 ומקלע 0.5. כמו כן הרכיב הנאשם מערכת הפעלה חשמלית.

      7. בליל ה-24.9.08, בסמוך לשעה 23:30, הגיע הנאשם לפתח ביתו של פרופ' שטרנהל ברח' עגנון שבירושלים, והניח מול הדלת עציץ, עליו רשם: "מלכות יהודה", ובתוכו הניח את המטען, כשהוא מכוון לפלג גוף תחתון של אדם, אשר יפתח את דלת הבית.

      8. את לוחית הבידוד שהיתה חלק ממערכת ההפעלה החשמלית חיבר באמצעות מיתר לידית דלת ביתו של פרופ' שטרנהל, כך שמי שיפתח את הדלת ימשוך את הלוחית, יסגור מעגל חשמלי ויביא לפיצוץ המטען.

      9. מיד בסמוך להנחת המטען נמלט הנאשם לגן ציבורי סמוך, שם פיזר כרוזים, שכותרתם: "מובטח סכום של 1.1 מליון ¤ לכל מי שיהרוג את אחד מחברי 'שלום עכשיו'", ובמסגרתם כותב הנאשם בין היתר בגנות המדינה ומוסדותיה, מכנה את המדינה כאוייבת, וקורא להקמת מדינת הלכה ביהודה ושומרון. את הכרוז חותם בשם "צבא המשחררים הממלכתיים".

      10. ביום 25.9.2008, בסמוך לשעה 00:30, פתח פרופ' שטרנהל את דלת ביתו. פתיחת דלת הבית גרמה לפיצוץ המטען.

      11. כתוצאה מן המתואר לעיל נפגע פרופ' שטרנהל מרסיסים בירכו, ונזקק לטיפול רפואי.

      12. במעשיו המתוארים לעיל ייצר הנאשם פצצה שבכוחה להמית אדם ללא רשות כדין, הניח אותה בפתח ביתו של פרופ' שטרנהל על מנת לגרום לו חבלה חמורה, ואף פצע את פרופ' שטרנהל בפלג גופו התחתון. כמו כן, פרסם הנאשם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור וכן דברי שבח אהדה ועידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה והזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור.

      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. ייצור נשק שלא כדין- עבירה לפי סעיף 144 (ב2) לחוק.

      2. חבלה בכוונה מחמירה- עבירה לפי סעיף 329(א)(5) לחוק.

      3. הסתה לאלימות או טרור- עבירה לפי סעיף 144ד2, לחוק.

      אישום שלושה עשר: החזקת ארסנל נשק

      א. העובדות:

      1. ביום 11.10.09, וביום 17.10.09 החזיק הנאשם ללא היתר כדין כלי נשק שהביא לישראל בשנת 2000 כמפורט להלן:
      נשק שטמן הנאשם בחצר ביתו:
      רובה צלפים (רוב"צ)-רוגר
      רובה סער-AK47
      רובה סער-AK74
      רוב"צ-סטייר.
      רובה סער-M15
      16 מחסניות לרובה AK47 .
      נשק שהסליק הנאשם בעליית גג ביתו:
      רובה סער-AR15
      אקדח-AR15
      אקדח-גלוק 17
      מחסניות.
      תחמושת.
      כוונות טלסקופיות לרובים

      2. מלבד הנשק המפורט לעיל החזיק הנאשם שלא כדין בביתו אקדח מסוג "בראונינג" לרבות קנה רזרבי עבורו, וכן טמן באדמת הישוב "עדי עד" אקדח נוסף שהוחזק על ידו ללא רשות כדין.

      3. במעשיו המתוארים לעיל, החזיק הנאשם שבעה רובים, ארבעה אקדחים, מחסניות כוונות וקנה רזרבי ללא רשות על פי דין.


      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. החזקת נשק שלא כדין-עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק.

      אישום ארבעה עשר: הסתה לרצח הומואים

      א. העובדות:

      1. בסמוך ליום 7.10.9.09, ולנוכח שנאתו הרבה לקהילה ההומו-לסבית בישראל, ערך הנאשם והדפיס כרוז, המכיל דברי שבח ואהבה לרצח שביצע אלמוני אותו הוא מכנה "הדב השחור" בליל 1.8.09 במועדון ה"בר-נוער", שברחוב נחמני בתל אביב.

      2. בנוסף לכך קורא הנאשם לציבור ללכת בדרכי הרוצח, ולהרוג במי שהוא מכנה "הבהמות הרשעיות".

      3. את הכרוז חתם הנאשם בשם "חברה שליסל", לכבודו של דוקר הצועדים במצעד הגאווה שנערך בירושלים בשנת 2005.

      4. בערב יום 7.10.09, בסמוך לשעה 22:00 נשא הנאשם בכליו מאות כרוזים מעין אלו, הגיע לשכונת "הר נוף" בירושלים, והחל להפיץ את הכרוזים בבניינים במקום. בין השאר הצמיד הנאשם סוכריות לחלק מהכרוזים על מנת למשוך אליהם תשומת לב.

      5. הנאשם לא השלים את הפצת הכרוזים לנוכח מעצרו.

      6. במעשיו המתוארים לעיל פרסם הנאשם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור וכן דברי שבח אהדה ועידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה והזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור.
      .
      ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

      1. הסתה לאלימות או טרור-עבירה לפי סעיף 144ד2, לחוק.