פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גרמניה הולכת לקלפי: מרקל או שטיינמאייר?

      בעוד אזרחי ישראל יעסקו בצום ותפילות, ילכו אזרחי גרמניה לקלפיות לבחור את הממשלה החדשה. למרות הפערים בסקרים, המתח במדינה גואה

      זה אולי יישמע מפתיע, לאור תוצאות הסקרים האחרונים, אבל המתח לפני הבחירות בגרמניה, שעתידות להיפתח מחר (ראשון), מוסיף לעלות. בארבע השנים האחרונות גרמניה נשלטה על ידי "הקואליציה הגדולה", מעין ממשלת אחדות, הכוללת את שתי המפלגות הגדולות ביותר בפרלמנט: מפלגת הימין-מרכז הנוצרית דמוקרטית (CDU) ומפלגת המרכז-שמאל הסוציאל דמוקרטית (SDP), בראשות שר החוץ הגרמני פרנק-ולטר שטיינמאייר.

      הקנצלרית אנגלה מרקל, שעומדת בראש המפלגה הנוצרית דמוקרטית, מקווה להיבחר לקדנציה נוספת וליצור קואליציה חדשה, ללא שותפתה הנוכחית, אלא עם המפלגה הליברל דמוקרטית (FDP). אך המרוץ הצמוד והמורכבות של שיטת ההצבעה הגרמנית מבטיחות כי תוצאות הבחירות לא יהיו צפויות.

      לקראת בחירות בגרמניה (רויטרס)
      זוכה לפופולריות יותר ממפלגתה. מרקל (רויטרס)

      לאחר הכישלון בבחירות למחוזות בגרמניה, היו שמרנים שקראו להחליף את מרקל במועמד אחר. מרקל לא התרגשה והחליטה להסיר את הכפפות במאבק הפוליטי נגד מי שהיה שותפה לקואליציה, יריבה שטיינמאייר.

      מרקל זוכה לפופולריות רבה משל מפלגתה. לכן, לאחר שהקמפיין של המפלגה חולק לנושאים: כלכלה, ביטחון, ביטחון פנים וערכי משפחה, הוחלט להתמקד בנושא אחד בלבד: מרקל. כל כרזות הבחירות הוחלפו בכאלה המציגות את דמותה.

      לקראת בחירות בגרמניה (רויטרס)
      ידידיי קוראים לי 'פרנק'. שטיימאייר מנסה להתחבב על הקהל הגרמני (רויטרס)

      לעומת מרקל, שטיינמאייר היה דמות עלומה בפוליטיקה הגרמנית כשמונה לשר החוץ ב-2005. מאז הפך לאחד הפוליטיקאים האהודים ביותר בגרמניה. בנובמבר 2007 הוא מונה לתפקיד הסמלי של סגן הקנצלר בקואליציה בהובלת מרקל. שטיינמאייר שימש כראש המטה של קנצלר גרמניה לשעבר גרהרד שריידר, אף הוא ממפלגת ה-SPD, מ-1999-2005.

      עם זאת, הוא אינו מצליח לסגור את הפער בסקרים. בניסיון נואש להעלות את רמת האהדה כלפיו הוא החליט לקצר את שמו הפרטי ל"פרנק" ולהשמיט את "ולטר". כדי להפוך את שמו למודרני וקליט יותר, צוות הקמפיין שלו החליט לוותר על שמו השני במהלך העצרות השונות, באינטרנט ובעלונים המפרטים את מצעו בבחירות. "שמי בדרכון הוא 'פרנק-ולטר' אך ידידיי קוראים לי 'פרנק'", אמר שטיינמאייר בראיון לעיתון הגרמני "בילד". "ובלי קשר, אני חושב שקיימות בעיות קשות יותר כעת להתמודד עמן", הוסיף.

      רמזור או ג'מייקה

      אך עם כל הכבוד לשני ראשי המפלגות הגדולות, הסיפור הגדול של הבחירות הוא איזו קואליציה תיווצר. הגרמנים לא מתייחסים למפלגות לפי שמותיהן, אלא לפי הצבעים שלהן. מרקל, שצבע מפלגתה הוא שחור, כבר הודיעה כי היא מקווה להחליף את השותפות עם האדומים (צבע הסוציאל-דמוקרטים) בצהוב (או זהב) של הליברל-דמוקרטים.

      אם מפלגתה לא תצליח לגרוף את הרוב הדרוש בבחירות שייערכו ב-27 בספטמבר, ייתכן ונחזה בהקמתה של קואליציה צבעונית, המכונה "רמזור", וכוללת את הסוציאל דמוקרטים, הליברל דמוקרטים והירוקים, או את מה שמכונה קואליציית ג'מייקה: הנוצרים דמוקרטים (שחור), הליברל דמוקרטים (צהוב) והירוקים, שלושת צבעי הדגל הלאומי של ג'מייקה.

      גם הירוקים וגם הליברל דמוקרטים דחו את האפשרויות הללו, אך בהחלט ייתכן שהם ישנו את דעתם לאחר פרסום תוצאות הבחירות. הצבע האדום הכהה של השמאל, לשעבר המפלגה הקומוניסטית של מזרח גרמניה, לא צפוי להיות חלק מאף קואליציה אפשרית.

      לקראת בחירות בגרמניה (רויטרס)
      מרקל, שצבע מפלגתה הוא שחור, כבר הודיעה כי היא מקווה להחליף את השותפות עם האדומים (צבע הסוציאל-דמוקרטים) בצהוב (או זהב) של הליברל-דמוקרטים (רויטרס)

      ההתרגשות שאוחזת בגרמנים נובעת מחוסר הוודאות לגבי התוצאות. לא רק שמרקל ושטיינמאייר לא מתקרבים (לפי הסקרים האחרונים) למספר המנדטים הדרוש להקמת קואליציה, ומקבלים רק מחצית מהקולות הדרושים, אלא שכל שינוי מספר בודד של אחוזים עשוי לשנות את התמונה לחלוטין.

      הבחירות השנה צפויות להיות מותחות ומסקרנות, למרות שהנוצרים דמוקרטים מובילים לפי הסקרים האחרונים על הסוציאל דמוקרטים בפער של יותר מ-11 אחוזים. בניית הקואליציה צפויה להימשך מספר שבועות.

      לקראת בחירות בגרמניה (רויטרס)
      לפי הסקרים האחרונים, מרקל ושטיינמאייר לא מתקרבים למספר המנדטים הדרוש להקמת קואליציה (רויטרס)

      השיטה

      הגרמנים אינם יודעים כמה פוליטיקאים ייבחרו לפרלמנט, מאחר והבונדסטאג הוא אחד הפרלמנטים הבודדים בעולם, שמספר הנציגים בו יכול להשתנות מדי מערכת בחירות. שיטת הבחירות הגרמנית היא שילוב של בחירה אזורית וארצית. זה אומר שכמחצית מחברי הבונדסטאג נבחרים בבחירה ישירה ב-299 מחוזות ומחצית זוכים למושב בהתאם להצלחת מפלגתם בבחירות.

      לא פעם קרה שאחת המפלגות זכתה ליותר מושבים בבחירה הישירה מאשר בבחירה הארצית. כשזה קורה, המפלגה רשאית לשמור את המושבים הנוספים בהם זכתה, ובהתאם לכך משתנה גם מספר המושבים בפרלמנט. לדוגמה, אם נציגי מפלגה מסוימת נבחרו ב-168 מחוזות, גם אם לפי שיעורה היחסי בבחירות הארציות היא זכאית רק ל-150 מקומות בפרלמנט, 168 הנבחרים יכהנו בפרלמנט, ומספר החברים הכולל יגדל ב-18 ויהיה 672.

      מבולבלים? כנראה שלא כמו המועמדים שעשויים לפתוח את בקבוקי השמפנייה בליל הבחירות רק כדי לגלות שנחלו הפסד צורב. למרות השיטה המבלבלת, המפלגות הגדולות התנגדו בחודש יולי האחרון לשינוי שיטת הבחירות, בניגוד לדרישת המשפט החוקתי של גרמניה לשנותה עד שנת 2011, לכל המאוחר.

      התוצאה הסופית משמעותית לא רק לגרמניה עצמה, אלא לעולם כולו. תחת קואליציית השחור-צהוב, גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, והיצואנית השנייה בגודלה, עשויה לקדם רפורמות כלכליות ולשנות את המיסוי ואת חוקי התעסוקה. קואליציה שחורה-אדומה תגרום כנראה להמשך המדיניות הזהירה הנוכחית (יש האומרים יתר זהירה יתר על המידה) של ארבע השנים האחרונות.

      לקראת בחירות בגרמניה (רויטרס)

      המפלגות הקטנות מגדילות את כוחן

      23 מפלגות הנמצאות מחוץ לזרם המרכזי של הפוליטיקה הגרמנית, ינסו גם הן לגייס מספיק תמיכה בניסיון להיכנס לתמונה. הצלחתן או כישלונן ילמדו על העתיד הפוליטי של גרמניה, בה שתי המפלגות המרכזיות מאבדות מכוחן.

      הפרשנים מעריכים כי ללא רפורמה בשיטת הבחירות, מספרן והצלחתן של המפלגות הקטנות תגדל, והן יהפכו את מלאכת ניהול הקואליציה למשימה בלתי אפשרית. התסריט הזה מעורר את חשדם של רבים, כיוון שהוא מזכיר להם את חוסר המשילות של רפובליקת ויימאר, שאיפשרה את עליית היטלר לשלטון.

      הפגנות סוערות בגרמניה לקראת הבחירות (רויטרס)
      המפלגות שזוכות לאהדה הרבה ביותר במין המפלגות הקטנות, הן מפלגות הימין הקיצוני. (רויטרס)

      הסקרים צופים לקטנות כ-5 אחוזים מקולות הבוחרים, שיפור של אחוז לעומת הבחירות הקודמות. אך עדיין מודבר על ייצוג קטן מדי, שיקשה עליהן להיכנס לפרלמנט. מרבית המפלגות הקטנות רצות תוך התמקדות בנושא אחד בלבד, כגון פנסיה או זכויות בעלי חיים. חלקן קוראות לחיזוק הערכים הדתיים. השמאל הקיצוני שואף להפיכה פרולטרית והלאמה. וישנה גם מפלגת הפיראטים, המפלגה שגדלה בקצב הגדול ביותר בגרמניה, ששמה לה למטרה למסד את ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט.

      אך המפלגות שזוכות לאהדה הרבה ביותר במין המפלגות הקטנות, הן מפלגות הימין הקיצוני: "המפלגה הלאומית-דמוקרטית של גרמניה" (NPD) ו"איחוד העם הגרמני" (DVU). הן זכו כבר להצלחה בבחירות המקומיות למחוזות. אך אין להן סיכוי ממשי לקרוא תיגר על המפלגות גדולות. אפילו הירוקים חזקים מהן. אך עדיין הן מצליחות למשוך בוחרים צעירים, בעיקר כאלו שלא מצאו את מקומם בגרמניה שלאחר נפילת חומת ברלין

      הבונדסטאג (ShutterStock)
      המפלגה שגדלה בקצב הגדול ביותר בגרמניה היא "מפלגת הפיראטים", ששמה לה למטרה למסד את ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט. הבונדסטאג (ShutterStock)