מותו של סרן אסף רמון בעת שרותו הצבאי כלוחם קרבי מחדד את הדילמה בה מצויות משפחות שכולות רבות שבניהן עומדים בפני גיוס. אסף, ששכל את אילן אביו בהתרסקות מעבורת החלל "קולומביה" לפני כשבע שנים, התגייס לשרות כטייס קרב לאחר שאמו רונה אישרה בחתימתה כי היא מוכנה שהוא יתגייס לקרבי. הנוהל הזה קובע כי בנים למשפחות שכולות יכולים לשרת בתפקיד קרבי אך ורק באישור משפחתם.
הורים שכולים, אלמנים ואלמנות, הביעו לא פעם את מורת רוחם מהנוהל הקיים: "מה אפשר לומר לבחור צעיר, בריא, מחונך היטב, שמעוניין לתרום למדינתו ולשרת כחייל קרבי? הם שואלים. כיצד תעמוד בדרכו?"
מצוקתם של ההורים, שלעיתים קרובות נכנעים ללחץ הצעירים ומאשרים להם להתגייס לשרות קרבי, יכולה להימנע אם יחליטו בצה"ל שלא לתת למשפחות את המנדט להחליט. האם המדינה צריכה לקבוע איסור גורף גם במקרים שהמשפחות והבנים ערים ומוכנים לסכנות? האם להמשיך ולאפשר למשפחות שכולות לחתום לבניהם לשרת בקרבי?
שאלת היום: בנים שכולים יוכלו לשרת בקרבי?
14.9.2009 / 10:06