דו"ח של ארגון זכויות האדם "בצלם", טוען כי הזנחה מצד ישראל בטיפול בשפכים, עלולה לגרום לזיהום של מי השתייה לישראלים והפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית. בדו"ח נכתב כי "בגדה המערבית זורמים כ-91 מיליון מטרים מעוקבים שפכים בשנה תוצר של התנחלויות, של חלקים מירושלים ושל יישובים פלסטיניים. על אף הסכנה התברואתית והסביבתית הכרוכה בכך, מירב השפכים אינם מטופלים. ההזנחה הממושכת גורמת למטרדים קשים ברחבי הגדה ועלולה לזהם את אקוויפר ההר, שהוא מקור המים החשוב והאיכותי הן עבור ישראלים והן עבור פלסטינים".
עוד נטען בדו"ח, כי "121 ההתנחלויות המוכרות שהוקמו בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים) מייצרות, על-פי ההערכות, כ-17.5 מיליון מטרים מעוקבים שפכים בשנה. היום, רק 81 מהן מחוברות למתקני טיהור שפכים הפועלים בשיטות מיושנות מאלה הנהוגות במתקנים בתוך ישראל. מעל למחצית ממתקנים אלה הם קטנים וערוכים לטפל בשפכים של כמה מאות משפחות בלבד, על אף הגידול שחל באוכלוסיית המתנחלים. רובם סובלים מתקלות טכניות תכופות ומעת לעת מושבתים כליל. שאר ההתנחלויות מייצרות כ-5.5 מיליון מטרים מעוקבים שפכים בשנה שאינם מטופלים כלל ומסולקים בצורתם הגולמית לוואדיות ולנחלים ברחבי הגדה".
אנשי הארגון טוענים עוד כי "בניגוד לחוק, ישראל אינה מתנה את אכלוסם של מבנים, שכונות או אזורי תעשייה בגדה בקיום פתרונות לטיפול בשפכים. לדוגמה, כל שכונותיה הדרומיות של ההתנחלות מודיעין עילית, שבהן מתגוררים למעלה מ-17,000 תושבים, אוכלסו למרות ששפכיהן הגולמיים הוזרמו לנחל מודיעים. על אף שמצב עניינים זה גלוי וידוע, המשרד להגנת הסביבה נמנע מלאכוף את החוק על ההתנחלויות המזהמות ועד כה הוא נקט נגדן בצעדי אכיפה זניחים ומועטים בלבד. משנת 2000 ועד ספטמבר 2008 נקט המשרד רק 53 צעדי אכיפה נגד התנחלויות שלא טיפלו בשפכיהן. לשם השוואה, בשנת 2006 בלבד הוא נקט 230 צעדי אכיפה נגד רשויות בתוך ישראל בגין עבירות דומות".
בדו"ח נטען גם כי "ירושלים מזרימה חלק משפכיה לגדה המערבית. שפכים אלה, המגיעים לכ-17.5 מיליון מטרים מעוקבים מדי שנה, מגיעים משכונות במערב העיר ומשטחים שסופחו לישראל לאחר כיבוש הגדה. כ-10.2 מיליון מטרים מעוקבים משפכים אלה מוזרמים ללא כל טיפול לאגן נחל הקדרון בדרום-מזרח ירושלים, מפגע שהוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כ'מפגע הביוב הגדול בישראל'. חלק מהשפכים הללו משמשים, לאחר טיפול ראשוני, להשקיית עצי תמר בהתנחלויות בבקעת הירדן, אולם השפכים הגולמיים הנותרים ממשיכים לזרום באופן חופשי ומחלחלים לאקוויפר ההר באזור הנחשב רגיש לזיהום. הם יוצרים מפגעים תברואתיים וסביבתיים קשים, בהם זיהום של מי התהום ושל ים המלח וצחנה קשה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "הנתונים לדו"ח בצלם ניתנו על ידי המשרד להגנת הסביבה, והקביעה כי המשרד נמנע מלאכוף את החוק הינה משוללת כל יסוד וחסרת בסיס. מדינת ישראל מוכנה לסייע ולשתף פעולה עם הצד הפלסטיני לקידום פתרון הבעיות הסביבתיות המשותפות אך נתקלת בסירוב פלסטיני מתמיד. התקופה היחידה בה לא ננקטו פעולות אכיפה ולא התקיים כל פיקוח, היה בתקופת האינתיפאדה החמושה, בשנים 2000-2003, אז לא ניתן היה לנוע בכבישי איו"ש במסגרת עבודת המשרד".
בצלם: "שפכי הגדה מסכנים את מי השתייה"
28.6.2009 / 13:10