פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסמך: כתב האישום נגד עדואן יחיא פרחאן

      עדואן יחיא פרחאן מואשם בשני מקרי חטיפה לצורך רצח, בשלושה מקרי רצח ובאונס. כך נראה כתב האישום של הרוצח הסדרתי מואדי חמאם

      בבית המשפט המחוזי בנצרת


      המאשימה: מדינת ישראל
      באמצעות פרקליטות מחוז צפון - פלילי


      -נ ג ד-


      הנאשם: עדוואן (יחיא) בן יחיא פרחאן
      יליד 1976
      מואדי חמאם
      (כעת במעצר)

      רצח סילביה מולורובה

      א. העובדות (פ"א 685/03 ת. משגב):

      1. ביום 4/7/03 בשעות הלילה יצאה סילביה מולרובה, תיירת צ'כית אשר שהתה בארץ כמתנדבת (להלן- "סילביה"), לבלות בפאב בחוף דוגית (להלן- "הפאב").

      2. ביום 5/7/03 בשעה 03:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לאזור הפאב, אז הבחין בסילביה יוצאת מהמקום על מנת לתפוס טרמפ חזרה למקום מגוריה במושב בני יהודה ברמת הגולן.

      3. הנאשם ניצל את העובדה כי סילביה יצאה מהפאב כשהיא בגילופין על מנת להעלות את סילביה לרכבו בתואנה כי בכוונתו להסיעה לביתה ונסע מהמקום לכיוון ביתה של י', קטינה בת כחמש-עשרה שנים שהייתה אז בת-זוגו (להלן- י'), על מנת לבצע עמה את ההחלטה שגמלה בלבו להמית את סילביה.

      4. הנאשם התקשר מן הדרך אל י' והורה לה לרדת לרכבו כשהיא עוטה בגדים כהים ונעלי ספורט. י' עשתה כאמור ומשהגיע הנאשם לביתה של י' בטבריה עלית, עלתה י' אל הרכב והתיישבה במושב האחורי, מאחורי סילביה.

      5. הנאשם המשיך בנסיעה לכיוון נחל צלמון, כאשר בדרך תידרך את י' לשמור על שתיקה ואף סימן לה כי בכוונתו להמית את סילביה.

      6. בהגיעם בסמוך לנחל צלמון החנה הנאשם את הרכב, עמס את סילביה על כתפו והורידה בדרך העפר לכיוון הנחל, כאשר כל העת י' מלווה את צעדיו.

      7. משהגיע הנאשם אל הנחל, הוריד את סילביה מכתפו והאחרונה, אשר הבינה את המתרחש, ניסתה בכוחותיה האחרונים להימלט, אלא שניסיון זה לא עלה בידה, שעה שהנאשם אחז בשערות ראשה וחנקה במשך מספר דקות באמצעות כבל דק שנשא עמו וגרם למותה.

      8. היות והנאשם וי' סברו שסילביה בחיים, נוכח תזוזותיה, הציעה י' לנאשם להטביע את סילביה במי הנחל על מנת להחיש את מותה.

      9. הנאשם שעה להצעה, הכניס את ראשה של סילביה למי הנחל מתחת לגשרון המקורה במקום, דרך על גבה, תוך שהוא קורא לי' להצטרף ולעמוד על רגליה של סילביה. י' עשתה כדבריו.

      10. לאחר מספר דקות, משחדלה סילביה לנוע והשניים סברו כי היא מתה, הורה הנאשם לי' לסייע לו בגרירת והנחת אבנים גדולות על גופה על מנת למנוע מגופתה של סילביה לצוף מעל המים ובכך למנוע גילוי המעשה. י' הצטרפה לנאשם וסייעה לו בגרירת והנחת האבנים ולאחר מכן עזבו השניים את המקום.

      11. בעשותו את המעשים המתוארים לעיל, רצח הנאשם את סילביה מולרובה ז"ל בכוונה תחילה, לאחר שהחליט להמיתה והמיתה בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ולאחר שהכין עצמו להמיתה, כל זאת ביחד עם י' וכן חטף את סילביה לשם רציחתה בכך שפיתה אותה באמצעות תרמית ללכת מן המקום בו נמצאה.


      ב. הוראות החיקוק המיוחסת לנאשם:

      1. רצח - עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

      2. חטיפה לשם רצח - עבירה לפי סעיף 372 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

      רצח דנה בנט

      א. העובדות (פ"א 5179/07 ת. טבריה):

      1. ביום 1/8/03 בשעה 01:00 לפנות בוקר או בסמוך לכך, נסעו הנאשם וי' ברכב בכביש העולה מהעיר טבריה.

      2. בהגיעם לגשר האצטדיון ביציאה מטבריה, הבחינו הנאשם וי' בדנה בנט, צעירה בת 18 (להלן – "דנה"), אשר ירדה ממונית שירות שהסיעה אותה מעבודתה כמלצרית, חזרה לבית דודה בטבריה.

      3. אותה עת גמלה בלב הנאשם ההחלטה להמית את דנה. לשם כך שוחח עם י' וסיכם עמה כי תצא מהרכב, תפנה אל דנה, תתייצג בכזב כעובדת בבית מלון השייך לנאשם, כאשר על פי התכנית, בשל אילוץ זמני, כך תטען י', הם זקוקים לעזרה בכוח אדם למספר שעות מצומצם, כאשר התמורה תהיה כמה מאות שקלים עבור כמה שעות עבודה.

      4. בהתאם לתכנית האמורה וביודעה כי בכוונת הנאשם לגרום למותה של דנה, פנתה י' אל דנה ובטענות התרמית דלעיל, הובילה אותה אל הרכב בו המתין הנאשם כל העת.

      5. מיד עם כניסתה של דנה לרכב ובטרם הספיקה לברר את פרטי ההצעה האמורה, החל הנאשם בנסיעה לכיוון המושבה מגדל ובהתקרבו למקום סטה לשביל עפר המוביל למטעי זיתים הגובלים בשדות בין מגדל לבין ואדי חמאם.

      6. בהגיעם סמוך למטע זיתים במקום, עצר הנאשם את הרכב וירד ממנו בתואנה כי עליו להטיל את מימיו וי' אף היא ירדה מהרכב באותה תואנה.

      7. דנה, אשר חששה להישאר לבדה ברכב בלעדי י', ביקשה להתלוות אליה, אלא שמיד בצאתה מהרכב, הלם הנאשם באגרופו בפניה של דנה. דנה התחננה על חייה ומיד לאחר מכן הלם הנאשם שוב בפניה באגרופו בכוח וגרם להתמוטטותה על הקרקע.

      8. הנאשם קרע את חולצתה של דנה, משך בכוח את חזייתה וחנק את דנה באמצעות החזייה, עד שגרם למותה, כל זאת כאשר י' עומדת בסמוך וצופה במעשים.

      9. על מנת לוודא את מותה של דנה, דרך הנאשם עם רגליו על בטנה של דנה, אז ביקש מי' לסייע לו לגרור את גופתה של דנה אל גרוטאת רכב שעמדה בסמוך.

      10. השניים גררו את דנה אל מתחת לגרוטאת הרכב המתוארת, כיסו אותה בעשבים יבשים שליקטו במקום ונסעו לתחנת דלק "סונול" הסמוכה, שם מילא הנאשם דלק בבקבוק, על מנת להצית אש בגופתה של דנה ובכך להעלים את הרצח.

      11. הנאשם וי' שבו אל גרוטאת הרכב אשר מתחתיה השאירו את גופתה של דנה, שם התיז הנאשם דלק על גופתה של דנה, הצית אש בבגדיה של דנה, והשניים עזבו את המקום.

      12. בעשותו את המעשים המתוארים לעיל, רצח הנאשם, יחד עם י', את דנה בנט ז"ל, בכוונה תחילה, לאחר שהחליטו להמיתה והמיתו אותה בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכולים היו לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיהם ולאחר שהכינו עצמם להמיתה וכן חטף את דנה לשם רציחתה בכך שפיתה אותה באמצעות תרמית ללכת מן המקום בו נמצאה.


      ב. הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

      1. רצח - עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

      2. חטיפה לשם רצח - עבירה לפי סעיפים 372 ו- 369 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

      רצח אהרון סימחוב בתא המעצר

      א. העובדות (פ"א 705/04 ת. טבריה):
      1. בין הימים 4/3/04 ל- 5/3/04, היה הנאשם עצור בתחנת משטרת טבריה, כאשר עמו בתא מצויים ששה עצורים נוספים. בתא ממול היה עצור אותה עת אהרון סימחוב (להלן –"אהרון").

      2. ביום 5/3/04 בשעה 02:00 הוכנס לתא הממוקם מול תאו של הנאשם עצור בשם איגור אלשטיין, זאת בעקבות עדות מפלילה שמסר כנגדו אהרון, שותפו של איגור לעבירות.

      3. מיד עם הכנסתו של איגור לתא התעוררה שם מהומה על רקע האשמות שהפנו יושבי התא כלפי אהרון על שהפליל את איגור בעדותו. בעקבות המהומה, שהדיה נשמעו אף בתאו של הנאשם, הוציאו השוטרים את אהרון מהתא לעמדת הבקרה, שם שהה מספר שעות.

      4. לקראת השעה 06:00 או בסמוך לכך, מששככה המהומה, העבירו השוטרים את אהרון לתא בו שהה הנאשם.

      5. משהוכנס אהרון לתא בו שהה הנאשם גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לרצחו, בשל העובדה כי אהרון שיתף פעולה עם המשטרה והפליל אחר בעדותו.

      6. הנאשם ניצל את העובדה כי לאחר חלוקת ארוחת הבוקר לתא שבו יתר העצורים לנמנם, על מנת לעקוב אחר אהרון אל מקלחת התא, שם הכה באגרופו בפניו של אהרון, שנפל אל הרצפה ואז חנקו באמצעות חוט שהוציא ממכנסיו.

      7. הנאשם הרים את אהרון ותלה אותו באמצעות החוט האמור, אותו קשר אל סורגי חלון התא.

      8. כל אותה עת, הסווה הנאשם את מעשיו מיתר יושבי התא על ידי כך שפתח את ברז המים במקלחת והותירם זורמים גם לאחר שיצא מהמקלחת, כשהוא מותיר את אהרון תלוי בצווארו מסורגי החלון.

      9. לאחר פרק זמן, שאינו ידוע במדויק למאשימה, שמע אחד העצורים האחרים את המים הזורמים ומשנכנס למקלחת הבחין באהרון התלוי והזעיק את השוטרים אל התא. הנאשם הצטרף במכוון לקריאות לעזרה, תוך שהוא טוען כי אהרון תלה את עצמו, זאת בידעו היטב כי אין הדבר נכון.

      10. אהרון הובהל לבית החולים במצב של חוסר הכרה כתוצאה מהחנק שגרם לו הנאשם, שם נותר במצב של חוסר הכרה עד ליום 16/5/04, אז נפטר בבית החולים.

      11. בעשותו את המעשים המתוארים לעיל, גרם הנאשם למותו של אהרון בכוונה תחילה, לאחר שהחליט להמיתו והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות בהן יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו ולאחר שהכין עצמו להמיתו.

      ב. הוראת החיקוק המיוחסת לנאשם:

      רצח - עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

      אונס נערת ליווי

      א. העובדות (פל"א 162156/04 ת. טבריה):

      1. ביום 5/9/05 בחצות הליל או בסמוך לכך, הגיעו הנאשם וי' אל סמוך למאפיית "עילית" בטבריה.

      2. הנאשם החנה את רכבו והורה לי' להמתין לו ברכב עד שישוב וי' עשתה כן.

      3. הנאשם עלה לדירתה של ו"ל, העובדת כנערת ליווי וביקש להשתמש בשירותיה.

      4. ו"ל הכניסה את הנאשם לדירתה ולאחר שהחל להתפשט, החלה אף היא להתפשט מבגדיה, אלא שבשלב זה אחז הנאשם בסכין, הצמידה לגרונה של ו"ל ואנס את ו"ל בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה בניגוד לרצונה תוך שהוא מחזיק כל העת בסכין צמודה לראשה של ו"ל.

      5. לאחר פרק זמן מסוים הפסיק הנאשם את מעשיו, החל לשוחח עם ו"ל תוך שהוא שואל אותה אם ברצונה לבוא עמו לדירה אותה הוא מחזיק בטבריה. ו"ל החלה לבכות וענתה כי עדיף שיעזוב את דירתה ולא יסתבך. הנאשם ענה שאין לו מה "להפסיד בחיים", או אז אחז שוב בסכין, הצמידה לראשה של ו"ל ואנסה שוב, בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה בניגוד לרצונה ובאיומי הסכין, עד שהגיע לסיפוקו.

      6. הנאשם הורה לו"ל לנקות את עצמה, לקח ממנה את מכשיר הטלפון הנייד שלה והחל לתשאלה על כסף וכרטיסי אשראי שהיא מחזיקה בבית, אלא שו"ל ענתה כי אינה מחזיקה בכסף או כרטיסי אשראי בדירה.

      7. הנאשם הורה לו"ל להתלבש וכשהוא אוחז בכתפיה ומאיים עליה באמצעות הסכין הובילה עמו מחוץ לדירה, לכיוון הרכב בו המתינה כל העת י', זאת בכוונה להוביל את ו"ל מהמקום בניגוד לרצונה.

      8. משהגיעו הנאשם וו"ל לרחוב, הצליחה ו"ל להשתחרר מאחיזתו של הנאשם ונמלטה אל המאפייה הסמוכה.

      9. בעשותו את המעשים המתוארים לעיל, אנס הנאשם את ו"ל בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה בכוח פעמיים, בניגוד לרצונה, תוך איום בנשק קר וכן חטף אותה בכך שהובילה מדירתה בכוח ובאיומי סכין.

      ב. הוראות החיקוק המיוחסות הנאשם:

      1. אינוס - עבירה לפי סעיף 345 (ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

      2. חטיפה - עבירה לפי סעיף 369 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.