נאום רה"מ: דרמה או בזבוז זמן מוחלט?

זה עתה נודעה לי מטרתו המדויקת של הנאום הדרמטי הערב: להבהיר לנו סופית שבאורח פלא, בתוך פחות ממאה ימים, הצליח ראש הממשלה להסיע אותנו בזמן עשרות שנים לאחור. אי אפשר להתכחש לעדויות שמצטברות בזו אחר זו: דודו טופז הוא הבדרן הכי מפורסם בארץ, ממש כמו באייטיז; המדינה נכנסת להיסטריה אחרי שקצין מורד בדרגה לאחר עבירת אמינות קשה, כאילו לפני מספר דקות הסתיימה מלחמת ששת הימים וכולם בטוחים שהשמש זורחת מעכוזם של אנשי הצבא; כמה חרדים יוצאים להפגנה ומאלצים ראש עיר לסגור חניון ולהבריח תיירים מירושלים; ובנימין נתניהו, שוב ראש ממשלה, עשוי – ממש בלחישה, אבל רק אחרי שיוודא שאבא כבר הלך לישון ולא צופה – להכיר באופן מסויג מאוד בקיומו של עם פלסטיני ובזכותו להגדרה עצמית.


אין ספק שמדובר בהתקדמות, בהנחה שקודמתו בתפקיד היתה גולדה מאיר. כיוון שאין אלו פני הדברים, הנאום של נתניהו לא ישנה דבר: הוא לא ירצה את האמריקאים, לא יזיז לפלסטינים ורק יגרום לנו לשמוע הרבה את ציפי חוטובלי – עוד עדות לכך שגאולות כהניות לא מזדקנות, הן רק מתחלפות – בימים הקרובים. כך שהנאום של נתניהו על עתיד השטחים מעניין בערך כמו מצב החסה בשטחים.

שנים ארוכות משחקת ישראל פוקר עם עצמה. אנחנו מתווכחים בלהט על הקלפים שאנחנו מקבלים ומחליפים, אבל מקפידים להימנע מהתייחסות רצינית לידיים האחרות מסביב לשולחן. אם עשה ברק אובמה דבר אחד טוב בנאום קהיר, הוא הבהיר לנתניהו שנגמרו הימים שממשלת ישראל היתה משחקת בכאילו. מעכשיו הניצחונות מרוממים, ההפסדים צורבים, והכסף על השולחן אמיתי לגמרי.


אם יחציף נתניהו פנים לדוד סם הערב, טוב שיעשה זאת מסיבות אידיאולוגיות אמיתיות. אם יחליט לשנות את מדיניות ממשלתו, הכרחי שיוודא כי אינו עושה זאת רק כדי לרצות כמה כותבי טורים בתקשורת שיכתירו אותו מחר כאתרוג החדש. על הפודיום באוניברסיטת בר אילן, אותו מוסד אקדמי שבשטחו צמח ופעל רוצח ראש ממשלה, מקבל נתניהו הזדמנות יוצאת דופן להוכיח מיהו באמת. נאמן ארץ ישראל שיקריב חלק ממערכת היחסים עם ארה"ב עבור אמונה מוחלטת בכך שבלתי אפשרי לשחק עם הפלסטינים על אותו שולחן. או שמא נגלה הערב עוד פוליטיקאי ימני שהכניסה ללשכת ראש הממשלה ביצעה פה פלאים והמירה את תפיסת עולמו.


קלישאות לא יעשו את זה הערב. נתניהו לא יצליח לחמוק מאובמה עם מתק שפתיים. הערב יתברר האם פניה של ישראל לעימות עם ארה"ב או שנתניהו יוצא נגד בית הגידול הטבעי שלו. היסטוריה לא תהיה הערב בבר אילן, אבל דרמה טובה ודאי שנקבל.