לראשונה: הכנסת תקיים דיון בשואת הארמנים

מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) לערוך דיון בנושא ההכרה ברצח העם הארמני, במהלכו מתו על פי ההערכות בין 600 אלף למיליון וחצי ארמנים. זאת בעקבות אישור הצעה לסדר שהגיש חבר הכנסת חיים אורון. ח"כ אורון אמר כי "מן הראוי שכנסת ישראל, המייצגת יותר מכל גוף אחר את העם היהודי', תמלא את חובתה המוסרית ותפעל להכרה בכאבם ומאבקם של הארמנים להכרה בינלאומית באסון שהתרחש לעמם".

מאז החלו היחסים הדיפלומטיים עם טורקיה, נענו ממשלות ישראל באופן עקבי לדרישות השלטון הטורקי ושיתפו פעולה עם הכחשת השואה הארמנית. ספרי הלימוד של משרד החינוך מתייחסים לאירוע כאל "טבח" או "טרגדיה", סרט תיעודי בנושא נאסר לשידור בטלוויזיה הישראלית וביום העצמאות האחרון שונה, בלחץ שגרירות טורקיה, נוסח דבריה של ישראלית ארמנית שהדליקה משואה, כך שלא הוזכר בהם רצח העם.

לפני כעשרה ימים נחתם הסכם "מפת הדרכים" אליו הגיעו ארמניה וטורקיה בדרך לכינון יחסים דיפלומטיים נורמליים בין המדינות. ההסכם שהושג עדיין לא נחתם ונכון לעכשיו מדובר על הסכמות שבעל פה. ההסכמות כוללות גם את פתיחת הגבול בין המדינות, צעד שישפר את מצבה הכלכלי של ארמניה הענייה וייקדם את סיכוייה של טורקיה להתקבל לאיחוד האירופי.

עם זאת, טורקיה מסרבת להכיר באחריות להשמדה מכוונת של הארמנים. 20 מדינות ברחבי העולם הכירו רשמית בכך שאכן התבצע רצח עם, בהן צרפת, איטליה, רוסיה וארגנטינה. בניגוד לקונצנזוס סביב שואת העם היהודי, ההכרה בסבל הארמני היא מצומצמת יחסית.

האסון הארמני הוא במידה רבה תולדה של היותם מיעוט נוצרי בתוך האימפריה העותומנית. במאה ה-19 שלטו בטורקיה מנהיגים דתיים קיצוניים, כמו הסולטן עבדול חמיד ששלטונו עורר גל של פנטיות איסלמית. שיא העוינות נגדם התבטא בטבח בשנת 1896, בו נהרגו כ-150 אלף ארמנים. מצד שני, המיעוט הארמני היה חלק אינטגרלי מהאימפריה העותומנית והיחס כלפיו השתנה מעת לעת. הטורקים העריכו מאוד את כישורי האדמיניסטרציה והשלטון הארמניים ורבים מהם נשאו במשרות בכירות.